דרך עזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבנים על תוואי הדרך, 1967. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית
מבנים על תוואי הדרך, 1967. בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית

דרך עזה (דרב אל-ע'זה) היא דרך מסחר קדומה במזרח חצי האי סיני המובילה מעזה למפרץ אילת למרגלות רכס ההר הגבוה שבנגב.

בימי קדם יצאה הדרך מנמל עזה שלחופי הים התיכון, עברה דרך קדש ברנע, דרך האתר בכונתילת עג'רוד (חורבת תימן) והגיעה לעציון גבר לחופי מפרץ אילת. נוסעי המדבר נאלצו לעבור דרך מקורות מים הפזורים בדלילות במרחב שבין עזה לאילת, ולפיכך עוברת דרך עין קודירת, עין קדיס, וכונתילה. הדרך ההיסטורית נחקרה על ידי הארכאולוג זאב משל. הוא מצא לאורכה ממצאים כגון גלעדים ושרידי מבנים שתיארך החל בסוף האלף השלישי לפנה"ס בתקופת הברונזה וכלה בתקופה הרומית.

יש המזהים את "דרך הר האמורי", המוזכרת בספר דברים (פרק א') עם דרך עזה.[1]

כיום משמש המסלול כחלק מתוואי הדרך של כביש הגבול המצרי. כביש זה עובר בתחומי מצרים מצידו הדרום-מערבי של גבול ישראל-מצרים במקביל לכביש 10 שבנגב, דרך העיירות החקלאיות קוסיימה וכונתילה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דרך עזה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא ארכאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.