דרמטוגליפיקה
הדרמטוגליפיקה (נקראת גם "תורת כתב העור") היא מחקר העוסק בצורה מדעית בחקר רכסי עור באצבעות האדם, טביעות אצבעות, קווים, בליטות וצורות של ידיים, להבדיל מהפסאדו-מדע של קריאה בכף היד.
דרמטוגליפיקה היא מדע צעיר יחסית, שפותח בשנת 1892, כאשר אחד הביולוגים המבטיחים ביותר בתקופתו ואחיינו של צ'ארלס דרווין, סר פרנסיס גלטון, הוציא לאור את מחקרו (שנחשב למחקר קלסי בתחום) בנושא טביעות האצבעות. אומנם כבר בתחילת המאה ה-17 מופיעים תיאורים של ציורי טביעת אצבעות בכתבי עת אנטומיים ידועים, ובראשית המאה ה-19 כתב החוקר הצ'כי יאן אוונגליסטה פורקינייה את החיבור "תורת הסיווג הפונדמנטלי של טביעות האצבע" (1823). הן סר גלטון והן המדענים האמריקאים קאמינס ומידלאו, הנחשבים לאבי שיטת הסיווג המקובלת כיום, עשו שימוש בתורת הסיווג הבסיסי של פורקינייה. ב-1901 פיתח סר אדוארד ריצ'רד הנרי (Henry) את "סיווג הנרי", שיטה לסיווג ולמיון טביעות אצבעות, הנמצאת בשימוש רשויות החוק (בשינויים קלים) עד ימינו אנו. לטביעות האצבעות צורות רבות ושונות. טביעות האצבעות אינן מושפעות מגורמים סביבתיים ואינן משתנות עם הזמן.
