הדרקון האדום (ספר)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | תומאס האריס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
נובלת מותחן, רומן אימה, רומן פשע  |
| הוצאה | |
| הוצאה |
G. P. Putnam's Sons, הוצאה לאור דל |
| תאריך הוצאה |
אוקטובר 1981 |
| מספר עמודים | 317 |
| סדרה | |
| ספר קודם |
חניבעל: מקור הרוע (ספר) |
| הספר הבא |
שתיקת הכבשים |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 000962189 |
  | |
הדרקון אדום הוא רומן מאת תומאס האריס, שפורסם לראשונה בשנת 1981. בספר מופיעה לראשונה דמותו של חניבעל לקטר. לספר יצאו שני ספרי המשך, ב-1988 "שתיקת הכבשים" וב-1999 "חניבעל". הספר עובד פעמיים לקולנוע, על ידי מייקל מאן כ"הצייד", ועל ידי ברט ראטנר כ"דרקון אדום". בשנת 2013 הוא עובד לסדרת טלוויזיה שהיא פריקוול לאירועים שקדמו לספר. שמו של הספר מתייחס לשני ציורים של ויליאם בלייק שבהם מופיעה דמותו של הדרקון האדום.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחילת שנות השמונים. רוצח מטורף המכונה בידי המשטרה והעיתונות "פיית השיניים", טובח במשפחות. הוא פורץ לביתן בלילה, הורג את כל בני הבית ומקיים יחסי מין נקרופיליים עם גופת האישה. הסוכן ג'ק קרופורד מבקש מוויל גרהאם, מאבחן פסיכואנליטי מבריק שהביא בעבר לכליאתו של הקניבל והרוצח הסדרתי חניבעל לקטר, לשוב לתפקידו כדי לסייע ל-FBI לתפוס את "פיית השיניים". גרהאם מסכים בחוסר רצון, ובשל ניסיונו מבין כי עליו להתייעץ עם לקטר.
"פיית השיניים" הוא, למעשה, פרנסיס דולרהייד. אדם מופרע העובד כטכנאי במסרטת וידאו, ואובססיבי לסדרת הציורים "הדרקון האדום הגדול" של בלייק, במיוחד ל"הדרקון האדום הגדול והאישה הלבושה בשמש", המקועקע על גבו. רציחת אנשים גורמת לו להרגיש נעלה, בדיוק כמו אותו דרקון אדום. למעשה, מתגלה כי דולרהייד סבל נפשית כילד. פרדי לאונדס, כתב צהובון חטטן, מפרסם כתבה נרחבת שבה הוא כביכול משמיע טענות נגד הרוצח ומעודד את החוק וה-FBI, ובתוך זאת מציין את שמו של גרהאם. דולרהייד, שמאתר כתבה זאת, כועס על לאונדס ועל גרהאם, חוטף את לאונדס ורוצח אותו. בינתיים, דוקטור פרדריק צ'ילטון, הסוהר של חניבעל לקטר, מגלה התכתבות סודית בינו לבין דולרהייד, שבה לקטר מוסר לדולרהייד את כתובתו של גרהאם, כדי שיכול לרצוח אותו ואת משפחתו. גרהאם מנסה להפסיק את ההתקשרות הסודית בלא ידיעתו של לקטר.
בזמן הזה, דולרהייד מתאהב בעמיתה עיוורת, ריבה מקליין. הוא נקרע בין עצמו, ומנסה לגרום לדחף הרומנטי שלו להביס את הדחף הרצחני שלו. הוא מופיע במוזיאון ברוקלין, גונב את הציור המקורי של בלייק ואוכל אותו. אך מאוחר מדי. "הדרקון" משתלט על רגשותיו של דולרהייד, והוא מתכנן את רציחתה של ריבה. דולרהייד מבעיר את ביתו בזמן שיחתו עם ריבה בה הוא מגלה לה שהוא הרוצח שהמשטרה מחפשת אחריו. ריבה מספיקה לברוח ומדווחת למשטרה שפרנסיס התאבד.
מסתבר שדולרהייד לא מת, אלא רק ביים את מותו בשביל להטעות את המשטרה. הוא מגיע לבית משפחתו של גרהאם, שאתה כתובתו הוא קיבל מלקטר. דולרהייד פוגש את גרהאם ונאבק בו, אך גרהאם הורג אותו. לקטר שולח מכתב מניפולטיבי לגרהאם, ולגרהאם יש פלאשבקים מעברו.
| "חניבעל לקטר" מאת תומאס האריס | ||
|---|---|---|
| דמויות | חניבעל לקטר • קלריס סטארלינג • ג'ק קרופורד • ויל גראהם • פרדריק צ'ילטון • פרנסיס דולרהייד • בפאלו ביל • מייסון ורגר • פרדי לאונדס • בדליה דו מאורייר | |
| ספרים | הדרקון האדום (1981) • שתיקת הכבשים (1988) • חניבעל (1999) • חניבעל: מקור הרוע (2006) | |
| סרטים | הצייד (1986) • שתיקת הכבשים (1991) • חניבעל (2001) • דרקון אדום (2002) • חניבעל: מקור הרוע (2007) | |
| טלוויזיה | חניבעל (2013–2015) • קלריס (2021–) | |
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הדרקון האדום, באתר OCLC (באנגלית)