דרקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דרקון (יצור אגדי))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דרקון הוא יצור אגדי בעל מאפיינים לטאיים.

הדרקון הוא אחד מהיצורים הנפוצים ביותר במיתולוגיות של עמים שונים. בהתאם, תכונותיו הפיזיות ויכולותיו העל-טבעיות תוארו באופנים שונים ומגוונים, ובתרבויות שונות התפתחו מיתוסים נפרדים לגביו.

הדרקון בתרבויות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון בתרבות המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

גאורגיוס הקדוש קוטל את הדרקון

אזכורים ראשונים לדרקונים בתרבות המערב ניתן למצוא במיתולוגיה היוונית. הדרקון במיתולגיה היוונית היה מפלצת לטאית איומה, אשר שמרה על מקומות קדושים או קסומים כגון עץ תפוחי הזהב של ההספריאדות. הדרקון לא תואר כמפלצת נושפת אש, ולא ניחן בכוח הדיבור או בתבונה יתרה.

לחלקי גופו של הדרקון יוחסו תכונות מיוחדות: בסיפור האודיסיאה של הומרוס, מתוארת זריעה של שיני דרקון בשדה, בדומה לחיטה, כאשר מכל שן שנזרעה מזנק לוחם שיכור-קרב. לדמו של הדרקון יוחסה יכולת להעניק הבנה ושליטה בשפות כל בעלי החיים.

הדים למוטיבים מיתולוגיים אלו ניתן למצוא במיתולוגיה הנורדית. הדרקון מתואר כיצור צמא דם וחמדן, הדורש שכר מעבר מעוברי אורח וספינות חולפות. במיתולוגיה זו הדרקון כבר ניחן בכוח דיבור, אך עדיין אינו מתואר כנושף להבות.

במיתולוגיה הסלאבית אחד מדמויות הפולקלור הידועות הוא הדרקון זמיי גוריניץ', שפירוש שמו הוא נחש בן-הר. דרקון הזה הוא יצור מעופף ענק דמוי לטאה, בעל שלושה ראשים הנושפים אש וכנפיים.

בימי הביניים המוקדמים התגבשה באירופה התמונה המוכרת של הדרקון ה"קלאסי". הדרקון, בהיותו מפלצת, הפך להיות קשור לכוחות הרשע ולשטן, ותואר בתור יצור מרושע, נבון ורושף להבות.

בהתאם לדוקטרינה הקתולית של הטלת אימה מפני חטא, הדרקון שימש ככלי להענשת כופרים, הנשלח מהגיהנום. ציורים מימי הביניים תיארו את לועו של הדרקון כשער לגהנום שבו החוטאים מתבשלים בתופת. בשל טבעו הדמוני, שאינו סובל תום, ייחסו לדרקון נטייה להעדפת בתולות וילדים בתור מזון. דרקון כזה תואר כלטאה אדירה בעלת שש גפיים (ארבע רגליים וזוג כנפיים), אשר לראשה זוג קרניים ומפיה בוקעים להבות ועשן.

סיפור הדרקון המוקדם ביותר במיתולוגיה הנוצרית הוא סיפורו של גאורגיוס הקדוש, שבו מציל הקדוש בתולה ממפלצת המתוארת כדרקון, אך מתאימה יותר למיתוס הבסיליסק. מפלצת זו הטילה את חיתתה על תושבי השפלה בישראל הקדומה, ותוארה כיצור לטאי בעל שתי רגליים ושתי כנפיים, אשר מראו כה מבעית עד שכל הרואה אותו מת. באחת הגרסאות לסיפור, הקדוש הביט במפלצת בעקיפין בעזרת מגנו והרג אותה ברומח (בדומה לפרסאוס והמדוזה). בגרסה אחרת, הקדוש הראה למפלצת את דמותה במראה והיא מתה מיד. לכבוד הקדוש הוקמה כנסייה בעלת שם זהה, בעיר לוד.

הדרקון בתרבות המזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לדמותו המאיימת במיתולוגיה המערבית, הדרקון זכה ליחס חיובי בהרבה במזרח הרחוק. הדרקון בתרבות המיסטית אומר כוח, שלמות, חוכמה וידע. חלק גדול מהדתות והמנהגים הקדומים במזרח ייחסו את הדרקונים לפנתיאון שכונה "המועצה השמימית". במסגרת פנתיאון זה, הדרקונים נתפסו בתור מעין רוחות טבע, אשר אחראיות לתופעות כגון סופות, גשמי ברכה, רעידות אדמה ואפילו הבשלת יבולים.

הדרקון המזרחי תואר לרוב כיצור לטאי בעל גוף ארוך ונחשי, ללא גפיים או עם זוג רגליים קטנות, כנפיים גדולות ועם גדילים דמויי שפם בקצה חרטומו.

היחס לדרקון היה סגידה מעורבת בפחד והערצה. לכל דרקון יוחס תחום אחריות והוקם מזבח, כאשר בהתאם לצורך הקריבו לו קורבנות כגון פרחים, קטורת ולעתים חפצי אומנות. הדרקון נחשב סמל מביא מזל, ולכן הוא מופיע על פריטים רבים מתקופות קדומות במזרח.

אומני פנג-שואי טוענים כי יש ביכולתם לגלות דרקונים קבורים, וכי אין זה דבר חכם לבנות בית על זנבו של אחד מהם.

בסין יוחסה לדרקון חשיבות גדולה במיוחד, לפרטים ראו בערך דרקון סיני.

הדרקון ביהדות ובתרבות המסופוטמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרבות היהודית אין אזכור מפורש לדרקונים. ישנם אמנם תיאורים של מפלצות דומות, כמו התנינים הגדולים, המובאים בספר בראשית, ונחש-הבריח, המובא בספר ישעיהו, אך המיתולוגיה היהודית אינה עשירה ביצורים אלו וכמעט לא שרדו סיפורים אודותם. יש הרואים בנחש המפתה מגן עדן את הדרקון הראשון, בהיותו זוחל ערום המחונן ביכולת דיבור. יש הטוענים שלויתן מהמתולוגיה היהודית הוא דרקון.

בכתבים יהודיים, האזכור הראשון ליצור דמוי-דרקון הוא בספר איוב (כו, יג) ובישעיהו (כז, א), שם הוא מכונה "נחש בריח". ההלכה מודעת להקשרים האליליים בהם מופיע הדרקון, ולכן מי שמוצא כלי שמצויר עליו דרקון אסור לו להשתמש בכלי מחשש של איסור עבודה זרה. על תבליט מנורת המקדש בשער טיטוס שברומא מופיעים דרקונים, אך כפי הנראה, הללו נוספו בידי הרומאים ולא הופיעו במנורה המקורית.

לעומת זאת, המיתולוגיות הבבלית והשומרית משופעות במפלצות דמויות דרקון. בתור דוגמה ניתן להביא את סיפור הבריאה הבבלי, העוסק בקרב בין האל מרדוך לדרקון בעל תשע ראשים בשם תיאמת.

טבלת דרקוני העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרקונים אסיאתיים
דרקון סיני לוּנְג

Chinese Dragon Banner.svg

הדרקון הסיני הוא יצור מיסטי שמופיע גם בתרבויות אסיאתיות אחרות, ונקרא גם דרקון מזרחי. הוא מתואר כיצור ארוך דמוי-נחש, בעל 4 טפרים. יצור זה נחשב כסמל רב עוצמה המבשר טובות בפולקלור ובאומנות הסינית.
דרקון הודי נאגה דרקון מפותל המשותף לכל התרבויות שהושפעו מההינדואיזם. לרוב, ראשם של דרקונים אלה מתואר כראש של קוברה ולעתים בעל מספר ראשים. בדרך כלל הנאגה מתואר כחסר רגליים או ידיים, אך בעל גפיים כשל הדרקון הסיני.
דרקון אינדונזי/מָלָאִי נאגה או נוֹגוֹ בדומה לנאגה ההודית, האמונה בדרקון האינו-מלאי התפשטה בחצי האי המלאי ביחד עם ההינדואיזם. במלאית, דרקונים מכונים בשם נאגה באופן כללי. בדומה לעמיתו ההודי, הנאגה נחשב קדוש מטבעו, נדיב, ולעתים קרובות משייכים אותו להרים, יערות או מקווי מים קדושים.
דרקון יפני רְיוּ

Okyo Dragon.jpg

דרקון זה דומה לדרקון הסיני, אך בעל שלושה טפרים במקום ארבעה. הם נחשבים נדיבים, משויכים למים, ובעלי יכולת הגשמת משאלות.
דרקון קוריאני יוֹנג (מִירֶאוּ) דרקון שמיים, דומה בעיקרו לדרקון הלונג הסיני. בדומה ללונג, יונג ושאר הדרקונים הקוריאניים משויכים עם המזג האוויר והמים. בקוריאנית טהורה, דרקון זה ידוע בשם מיראו.
גְיוּ דרקון הרים. האות בכתב הסיני למילה זאת משמשת גם למילה אימוגי.
אֵימוּגִי דרקון חסר קרן החי באוקיינוסים. לעתים דומה לנחש ים.
דרקון פיליפיני בָּאקוּנָוָואה דרקון זה מתואר כנחש ים ענק. ילידים קדמונים האמינו כי הבאקונוואה גרמו לירח או לשמש להיעלם בזמן ליקוי. נאמר שבזמנים מסוימים בשנה, הבאקונוואה מגיח מהאוקיינוס ומתחיל לבלוע את הירח בשלמותו. כדי למנוע מהבאקונוואה מלאכול את הירח כולו, הילידים היו יוצאים מבתיהם עם סירים ומחבתות בידם על מנת להרעיש מספיק כדי להפחיד את הבאקונוואה, ובכך שיירק את הירח חזרה לשמיים.
דרקון וייטנאמי רוֹנְג או לוֹנְג

Dragonvietnam.gif

דרקונים אלה בעלי גוף גמיש ומפותל, בצורת סינוס, ובעל שנים עשר מקטעים, המייצגים את שנים עשר החודשים של השנה. הדרקונים מסוגלים לשנות את מזג האוויר והם אחראיים על היבול. על גבם של הדרקונים יש סנפירים קטנים. ראשם בעל רעמה ארוכה, זקן, עיניים בולטות, אף גדול וללא קרניים. הלסת של דרקונים אלה גדולה ובעלת לשון ארוכה וצרה; הם מחזיקים צָ'אוּ (אבן חן) בפיהם, כסמל של אנושיות, אצילות וידע.
דרקונים אירופאיים
דרקון קָטַלַנִי דָארְק דרקונים קטלניים הם יצורים דמויי נחש, בעלי שתי רגליים (לעתים נדירות בעלי ארבע רגליים) ולפעמים עם זוג כנפיים. פניהם נראים כשל אריות או בקר. הם בעלי נשיפה צורבת ורעילה, ולכן הם מסוגלים לגרום לריקבון בכל דבר בעזרת הצחנה שלהם.
דרקון צרפתי דְרַגוֹן
Meddragon Liber Floridus Lambert of sint Omaars 1460.jpg
מראה הדרקון הצרפתי פרוש על פני ההיסטוריה האירופאית. יחידת פרשים נקראה על שמם (דרגוּן).
דרקון סרדיני סקוּלְטוֹן הדרקון נקרא סקולטון או אסקולטון הוא אגדה בסרדיניה, איטליה במשך הרבה דורות. היה לו הכוח להרוג בני אדם בעזרת מבטו. הוא היה דומה במראו לבסיליסק, חי בערבות והיה בן אל-מוות.
דרקון סקנדינבי וגרמני לִינְדוֹורְם

Dragon héraldique.png

אלה הם דרקונים דמויי נחש בעלי שתי רגליים או ללא רגליים כלל. באגדות הגרמניות והנורדיות, הלינדוורם נראה כמו וִויבֶרן. הדרקון פפניר היה לינדוורם.
דרקון אנגלי וִיבְרֶן דרקונים אלה נפוצים באגדות ימי הביניים. הם מתוארים לרוב כעומדים בעמידת אריה. לרוב ויברנים מוצגים כבעלי זוג רגליים וזוג כנפיים.
דרקון וולשי הדרקון האדום (אִי דְרַיְיג קוֹךְ)

Welsh dragon.svg

במיתולוגיה הוולשית מסופר כי לאחר קרב ארוך (שנכח בו המלך הוולשי ווֹרְטִיגֶרְן) דרקון אדום הביס דרקון לבן; מרלין הסביר למלך כי הדרקון האדום מסמל את הוולשים (לכן הדגל הלאומי של הוולשים הוא דרקון אדום), והדרקון הלבן מסמל את האנגלו-סקסים – ולכן הניצחון מנבא את התבוסה המוחלטת של האנגלים בידי הוולשים.
דרקון הונגרי (סָארְקַאנְיוֹק) זוֹמוֹק נחש גדול החי בביצות, בדרך כלל הורג חזירים וכבשים. קבוצה של רועי צאן יכולה בקלות להרוג אותם.
סָארְקַאנְיַיקִיגְיוֹ זהו נחש ענק מכונף, אשר למעשה הוא זומוק בוגר. לרוב הוא משרת כבהמת תעופה את הגָארַאבּוֹנְסִיאַס (סוג של מכשפים). יצורים אלה שולטים בסערות ובמזג אוויר רע.
סָארְקַאנִי דרקון בצורת אנושית. רובם הם ענקים בעלי ראשים רבים. כוחם נובע מראשיהם. הם נחלשים בהדרגה ככל שהם מאבדים את ראשיהם.

בהונגרית עדכנית המילה סארקאני מתארת כל מיני סוגים של דרקונים.

דרקון סלאבי זְמֶיְי, זְמִי או דראק או סמוֹק

Dragon Crop.svg

יצורים אלה דומים לדרקונים אירופאים רגילים, אך הם בעלי מספר ראשים. הם נושפים אש ו/או משאירים שובל זוהר אחריהם כשהם עפים. במסורות הסלאביות הדרקונים מסמלים רוע. דרקונים מסוימים נקראים בשמות טורקיים (לדוגמה זִילַאנְט, ראה מטה) המסמלים את המאבק המתמשך בין הסלאבים לטורקים. אולם הפולקלור הסרבי והבולגרי, דרקונים הם מגיני היבולים באזורם ונלחמים נגד השד ההרסני אָלָא על ידי ירי ברקים.

ברוסיה דרקון נקרא זמיי, באוקראינה ובסלובניה הם נקראים זמי, זמאג' הוא שם הדרקונים בסרביה, קרואטיה וסלובניה וזמיג' בפולנית. רוב השמות באים מהמילה הסלאבית "נחש". ברומנית יש מפלצת הדומה לדרקון הסלאבי ונקראת זְמֶיוּ. בתרבות הפולנית והביילורוסית קיימת המילה סמוק.

דרקון סיברי יִילְבֶּגַאן דומה לדרקון הטורקי והסלאבי.
דרקון רומני בָּאלַאוּר יצורים אלה דומים לזמיי הסלאבי; הם גדולים, בעלי סנפירים קטנים, ומספר ראשים.
דרקון כוואשי וֶרֶה סֶלֶן דרקונים אלה מתוארים במיתולוגיה הקדם-איסלמית במחוז כוואש (מערב רוסיה).
דרקון אָסְטוּרִי קְיוּלֶבְּרֶה במיתולוגיה האסטורית יצורים אלה הם נחשים מכונפים ענקיים, שחיים במערות, שומרים על אוצר וחוטפים קְסַאנוֹת (סוג של פיות). הם יכולים לחיות במשך מאות, וכאשר הם מזדקנים הם משתמשים בכנפיהם בשביל לעוף. נשימתם רעילה והם לרוב הורגים בקר כדי לאכול. המילה האסטורית קיולברה מגיעה מהמילה הלטינית קוֹלוּבְּרַה, שמשמעה נחש.
דרקון אלבני דְרַגוּאָה במיתולוגיה האלבנית ליצורים אלה יש ארבע רגליים וזוג כנפי עטלף. הם בעלי קרן יחידה על ראשם ובעלי אוזניים גדולות. הדרגואות חיים ביערות ולא ניתן לראותם אלא אם הם רוצים בכך. דרגואה יכול לחיות כמאה שנים, ובני אנוש לא יכולים להורגו. לאחר הפלישה העות'מאנית, יצורים אלה הפכו למגינים.
דרקון פורטוגזי קוֹקָה במיתולוגיה הפורטוגזית, קוקה היא דרקון ממין נקבה הנלחמת בקדוש ג'ורג'. היא מאבדת את כוחה כאשר גאורגיוס הקדוש כורת את אחת מאוזניה.
דרקון יווני דְרָאקוֹן

Kadmos dragon Louvre E707.jpg

קדמוס נלחם בדרקון באגדות היווניות בסביבות 550-560 לפנה"ס.
דרקון טטרי זִילַאנְט

Flag Kaz.jpg

דומה מאוד לוויברן, הזילאנט הוא סמלה של קאזאן, בירתה של רפובליקת טטרסטן ברוסיה. המילה זילאנט באה מהמילה הטטרית יִילַאן, שפירושה נחש.
דרקון טורקי אֵגְ'דֶרְחַה או אֵבְרֶן הדרקונים הטורקיים מוציאים אש מזנבותיהם ואין זכר באגדות לכך שיש להם כנפיים או אפילו רגליים. ברוב המקורות הטורקיים (ולאחר מכן האסלאמיים) הם מתוארים כנחשים ענקיים.
דרקון ליטאי דְרַקוֹנָאס יצורים אלה דומים יותר להידרות בעלות מספר ראשים, למרות שלעתים הם מתוארים כבעלי ראש אחד.

הדרקון במשחקי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרקון הוא מפלצת המצויה בשימוש נרחב במשחקי תפקידים כמו מבוכים ודרקונים. השימוש הראשוני בדרקונים בספרות הפנטזיה המודרנית מיוחס לטולקין, בספר "ההוביט". מאז, הדרקונים הפכו ליצורים פופולריים בספרות הפנטזיה. לדוגמה, ספרי "רומח הדרקון" מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן, "רוכבי הדרקונים של פרן" מאת אן מקאפרי, טרילוגיית סוחרי הספינות החיות מאת רובין הוב ודרקון הוד מלכותו מאת נעמי נוביק.

במשחק התפקידים מבוכים ודרקונים, הדרקון הוא אחת המפלצות העוצמתיות ביותר, ביחד עם הטראסק. הדרקונים החזקים ביותר הם בני אלפי שנים, ובעלי היכולת להטיל לחשים לצד נשקי נשיפה שונים (להבות, ברקים, קרח ועוד). לעתים קרובות, הדרקונים מופיעים בצבעים שונים כאשר כל צבע מלמד על מין שונה עם נשק נשיפה שונה. הדרקון הרע החזק ביותר הוא דרקון אדום. הדרקון הטוב החזק ביותר הוא דרקון זהב (לפי סדרת רומח הדרקון).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרקון, באנציקלופדיה ynet