דרק וולקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דרק וולקוט, 2008

דרק אלטון וולקוט הנכבדאנגלית: The Hon. Derek Alton Walcott; נולד ב-23 בינואר 1930) חבר מסדר האימפריה הבריטית וחבר מסדר הקהיליה הקריבית (Order of the Caribbean Community), הוא משורר, מחזאי, סופר ואמן חזותי מסנט לוסיה, שזכה בפרס נובל לספרות ב-1992 ‏[1] ובפרס טי אס אליוט (T. S. Eliot Prize) ב-2011 על ספרו White Egrets.‏ ‏[2] עבודתו כוללת את האפוס ההומרי Omeros.‏ ‏[3]

חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולקוט נולד בקסטריז, סנט לוסיה, בקריביים. בתור בחור צעיר הוא צייר וכתב, הוא הושפע מהמשוררים המודרניים טי אס אליוט ועזרא פאונד. ‏[4]

וולקוט פרסם את השיר הראשון שלו בהיותו בן 14 ובהיותו בן 19 הוציא לאור בהוצאה עצמית את שתי האסופות שלו, 25 Poems‏ (1948)‏ ו-Epitaph for the Young: XII Cantos‏ (1949), אותם הפיץ בעצמו. ‏[5] הוא למד בעזרת מלגה ב-University of the West Indies בקינגסטון, ג'מייקה משם עבר לטרינידד ב-1953, נעשה מבקר, מורה ועתונאי. ‏[6]

וולקוט ייסד את סדנת התיאטרון של טרינידד (Trinidad Theatre Workshop) ב-1959 ונותר פעיל בחבר המנהלים שלה. ‏[7] הוא חקר את הקריביים וההיסטוריה שלהם בהקשר קולוניאליסטי ופוסט-קולוניאליסטי, האסופה שלו In a Green Night: Poems 1948-1960 ‏(1962) העניקה לו הכרה בינלאומית. ‏[8] הוא ייסד את תיאטרון המחזאות של בוסטון (Boston Playwrights' Theatre) באוניברסיטת בוסטון ב-1981. וולקוט לימד ספרות וכתיבה באוניברסיטת בוסטון, ויצא לגמלאות ב-2007. האסופות האחרונות שלו כוללות את Tiepolo’s Hound‏ (2000), ‏[9] The Prodigal‏ (2004) ו-White Egrets‏ (2010), שבגינה זכה בפרס טי אס אליוט. ‏[10][11]

וולקוט זכה בפרס נובל לספרות ב-1992, והיה לסופר הקריבי הראשון שזכה בפרס זה. ועדת הפרס תיארה את עבודתו כ"יצירה פואטית מלאת אור, ונתמכת בידי חזון היסטורי, תוצאה של המחויבות הרב-תרבותית. ‏[12] ב-2009, הוא זכה במלגת מחיה בת שלוש שנים באוניברסיטת אלברטה. ב-2010, התמנה לפרופסור לשירה באוניברסיטת אסקס. ‏[13]

הטרדה מינית ונושאים שנויים במחלוקת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 הואשם וולקוט בהטרדה מינית של סטודנטית בשנה הראשונה ללימודיה באוניברסיטת הרווארד. ‏[14] והוא הגיע להסדר פשרה בקשר להאשמה בהטרדה מינית באוניברסיטת בוסטון. ‏[15]

ב-2009, נעשה וולקוט מועמד מוביל למשרת פרופסור לשירה של אוקספורד, אולם נסוג ממועמדותו אחרי חרושת שמועות בדבר האשמות ההטרדה המינית מהעבר. לא הובאו עדויות חדשות על המקרה מ-1996. ‏[16] במשרה זכתה רות פדל, אולם היא התפטרה אחרי תשעה ימים בלבד כשנחשפה מעורבותה במסע ההכפשה נגד וולקוט. התנהגותה של פדל בפרשה ספגה ביקורת קשה ממספר משוררים בעלי שם במכתב תמיכה שכתבו לוולקוט שפורסם ב-The Times Literary Supplement.‏ ‏[17]

פרסים ואותות כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1969 - פרס חולומנדלי (Cholmondeley Award)
  • 1971 - פרס אובי על ספרו Monkey Mountain
  • 1972 - מסדר האימפריה הבריטית
  • 1981 - עמית מקארתור OBIE ("פרס לגאונות")
  • 1988 - מדליית זהב לשירה מהמלכה
  • 1990 - פרס הסופרים הבינלאומי ממועצת האמנות של ויילס (Arts Council of Wales International Writers Prize)
  • 1990 - הפרס הספרות על שם וו. הייץ'. סמית (WH Smith Literary Award) עבור ספרו Omeros
  • 1992 - פרס נובל לספרות
  • 2008 - תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אסקס
  • 2011 - פרס טי אס אליוט על ספרו White Egrets‏ ‏[18]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Baer, William, ed. Conversations with Derek Walcott. Jackson: UP of Mississippi, 1996.
  • Baugh, Edward, Derek Walcott: Memory as Vision: Another Life. London: Longman, 1978.
  • Baugh, Edward, Derek Walcott. Cambridge: Cambridge UP, 2006.
  • Breslin, Paul. Nobody's Nation: Reading Derek Walcott. Chicago: U. Chicago, 2001. ISBN 0-226-07426-9
  • Brown, Stewart, ed., The Art of Derek Walcott. Chester Springs, PA.: Dufour, 1991; Bridgend: Seren Books, 1992.
  • Burnett, Paula, Derek Walcott: Politics and Poetics. Gainesville: University Press of Florida, 2001.
  • Gazzoni, Andrea, Epica dell'arcipelago. Il racconto della tribù, Derek Walcott, "Omeros". Firenze: Le Lettere, 2009. ISBN 88-6087-288-X
  • Hamner, Robert D., Ed. Critical Perspectives on Derek Walcott. Washington, D.C.: Three Continents, 1993. ISBN 0-89410-142-0
  • Hamner, Robert D. Derek Walcott. Updated Edition. Twayne's World Authors Series. TWAS 600. New York: Twayne, 1993.
  • Heaney, Seamus, ‘The Murmur of Malvern’, in The Government of the Tongue: The 1986 T. S. Eliot Memorial Lectures and Other Critical Writings. London: Faber and Faber, 1988, pp. 23–29.
  • King, Bruce, Derek Walcott and West Indian Drama: ‘Not Only a Playwright But a Company’: The Trinidad Theatre Workshop 1959-1993. Oxford: Clarendon Press, 1995.
  • King, Bruce, Derek Walcott, A Caribbean Life. Oxford: OUP, 2000.
  • Lennard, John, 'Derek Walcott' in Jay Parini, ed., World Writers in English. 2 vols, New York & London: Charles Scribner’s Sons, 2004, II.721–46.
  • Parker, Michael and Roger Starkey, Eds. New Casebooks: Postcolonial Literatures: Achebe, Ngugi, Desai, Walcott. Houndmills, Basingstoke, Hampshire: Macmillan, 1995. ISBN 0-333-60801-1
  • Sinnewe, Dirk, Divided to the Vein? Derek Walcott’s Drama and the Formation of Cultural Identities. Saarbrücken: Königshausen und Neumann, 2001 [Reihe Saarbrücker Beiträge 17]. ISBN 3-8260-2073-1
  • Terada, Rei, Derek Walcott’s Poetry: American Mimicry. Boston: Northeastern University Press, 1992.
  • Thieme, John, Derek Walcott. Manchester and New York: Manchester University Press, 1999.
  • Walcott, Derek. Dream on Monkey Mountain and Other Plays. New York: Farrar, 1970. ISBN 0-374-50860-7

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות דיוקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים וראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביוגרפיה של דרק וולקוט באתר פרס נובל
  2. ^ שרלוט היגינס, פרס טי אס אליוט לדרק וולקוט בשל "עבודתו המרגשת והמושלמת טכנית", גארדיאן, 24 בינואר 2011
  3. ^ דיוקן באתר Poetry Foundation
  4. ^ דיוקן באתר Poetry Foundation
  5. ^ דיוקן באתר Academy of American poets
  6. ^ דיוקן בBritish Council
  7. ^ דיוקן באתר Academy of American poets
  8. ^ דיוקן באתר Poetry Foundation
  9. ^ מסה על ספר הפואמות הארוך Tiepolo’s Hound באתר Poets.org
  10. ^ דיוקן באתר Poetry Foundation
  11. ^ דיוקן ב-British Council
  12. ^ דיוקן באתר Poetry Foundation
  13. ^ זוכה פרס נובל דרק וולקוט הוא הפרופסור החדש לשירה, אתר אוניברסיטת אסקס, 11 בדצמבר 2009
  14. ^ Dziech, Billie Wright; Linda Weiner (1990). The lecherous professor: sexual harassment on campus (second ed.). Urbana. IL: University of Illinois Press. pp. 29–31. ISBN 0252061187.
  15. ^ שיאן גריפיתס וג'ק גרימסטון, "תיק ההטרדה המינית מביא את המירוץ לשירה לסיום מלוכלך", סאנדיי טיימס, 10 במאי 2009
  16. ^ אורמי חאן וריצ'רד עדן, "על רות פדל מופעל לחץ להתפטר ממשרתה באוקספורד בגלל הדואר האלקטרוני ששלחה לגבי יריבה המשורר דרק וולקוט", The Telegraph‏ 24 במאי 2009
  17. ^ Al Alvarez, Alan Brownjohn, Carmen Bugan, David Constantine, Elizabeth Cook, Robert Conquest, Jonty Driver, Seamus Heaney, Jenny Joseph, Grevel Lindop, Patrick McGuiness, Lucy Newlyn, Bernard O’Donoghue, Michael Schmidt, Jon Stallworthy, Michael Suarez, Don Thomas, Anthony Thwaite, 'Oxford Professor of Poetry', Times Literary Supplement, June 3, 2009, p 6.
  18. ^ שרלוט היגינס, פרס טי אס אליוט לדרק וולקוט בשל "עבודתו המרגשת והמושלמת טכנית", גארדיאן, 24 בינואר 2011