דרשנות

		יש להשלים ערך זה: ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך עדיין חסר בו תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
		הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.	עריכה

		ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: דרשנים יש בדתות שונות, לא רק ביהדות. הערך מדבר רק על היהדות ולכן יש להרחיבו לדרשנות בנצרות, באסלאם ובדתות אחרות.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

ערך זה עוסק בנאום בפני ציבור. אם התכוונתם לשיטת פרשנות לפסוקי המקרא, ראו מדרש.

דרשנות היא מונח נפוץ בעולם היהודי, המתאר נשיאת נאום (=דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה. מבצע הדרשנות נקרא "דרשן". שני סוגי דרשנים היו: דרשן החי בקהילה בה קהל שומעיו היה קבוע, ו"דרשן נודד" אשר קהל שומעיו השתנה. בהיסטוריה היהודית תופעת דרשנות נודדת נפוצה באירופה בימי הביניים, בהם היה נהוג כי דרשנים נודדים יסתובבו במקומות היישוב, ותמורת כסף היו דורשים לציבור המקומי.

סביר כי המונח נקרא כך בדומה ל"מדרש", וככל הנראה המונח "דרשנות" הוא גלגול מאוחר (מתקופת בית שני) של המונח "מדרש".‏ סביר כי גם מבחינה תוכנית מדובר בהשתלשלות של המונחים; הדרשנות, בדומה למדרש, אינה מצטיינת בפרשנות פשטנית, אלא בפרשנות מרחיבה. ייתכן כי הדבר נובע מכך שהדרשנים היו לאו בדווקא תלמידי חכמים, אך גם כי פעמים רבות הדרשנות הוזמנה; כלומר, הדרשן התבקש לקשור את דרשתו לנושא מסוים לפרשת השבוע או לסוגיה התלמודית הנלמדת, על אף שלא היה קיים קשר ישיר בין הדברים. בימי הביניים ובעת החדשה אף נכתבו כמה ספרים בידי רבנים אודות אומנות הדרשנות.

התפתחות הדרשנות לאורך ההיסטוריה

במשך הדורות, היוותה הדרשה אחת הבמות הדתיות-חברתיות המרכזיות עבור החברה היהודית.^{[דרוש מקור]} יש הטוענים כי הדרשה עתיקת יומין היא, ותחילתה עוד בימי הנביאים, ואף ייתכן שיש בתורה רמזים לקיומה. יש המייחסים את ההתפתחות הראשונה של המדרש לימי הבית השני שבהם היו קוראים את התורה, מתרגמים אותה לארמית הלשון המדוברת באותה עת, ומוסיפים דברי הסבר ופירוש לפשט המקרא. הדעה המקובלת כיום במחקר משייכת את תחילתה של הדרשה לימי התנאים והאמוראים.^{[דרוש מקור]} ישנם הסוברים כי היא באה כתחליף למתורגמן, וישנם אלה המשייכים את תחילתה לעליית מעמדו של בית הכנסת. מקובל לראות בדרשה תוצר של התמודדות עם התמורות שחלו בחברה היהודית של אותם ימים, ובהן, הכיבוש ההלניסטי, הכיבוש הרומאי ומרד בר כוכבא.^{[דרוש מקור]}

הדרשנות בזרמים המתחדשים

במרבית הקהילות של הזרמים המתחדשים ביהדות, נשיאת דרשה היא חלק בלתי נפרד מהתפילה בציבור, וחלק חשוב מתפקידו של רב הקהילה.

הכנסת הדרשה לסדר התפילה הייתה אחד השינויים הראשונים שהוצעו על ידי מבשרי הרפורמה, אנשי תקופת ההשכלה היהודית, במאה ה-18, ואחד השינויים הראשונים שהונהגו בסדר התפילה לקראת סוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19. הדרשות נישאו בשפת המדינה, ובכך פנו לכלל המתפללים, ובפרט לנשים שרובן לא הבינו עברית. הדרשות התמקדו בדרך כלל בנושאים מוסריים, ולא בהלכה.

הכנסת דרשה בשפת המדינה לסדר התפילה הייתה אחד מהשינויים הפחות שנויים במחלוקת שהוצעו בתקופת הרפורמה, בין השאר משום שהחידוש יונק ממסורת הדרשנות היהודית, ואינו סותר את ההלכה. גם רבנים שמרנים יחסית ומחויבים להלכה, כמו רש"ר הירש, אבי הנאו-אורתודוקסיה אימצו אותה.

ראו גם

• המגיד מדובנא
• צאינה וראינה
• דבר תורה

לקריאה נוספת

• נחם אילן, כרמי הורוביץ, קימי קפלן (עורכים), דורש טוב לעמו - הדרשן, הדרשה וספרות הדרוש בתרבות היהודית, מרכז זלמן שזר, 2012

קישורים חיצוניים

• אהרון ארנד, דף שבועי על פרשת יתרו - ספרות ההוראה לדרשנים, אוניברסיטת בר-אילן
• דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : מדרשי אגדה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• דת וחיי רוח ביישוב היהודי - עולמם של חז"ל : האגדה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• חיים נחמן ביאליק, על האגדה III, פרויקט בן יהודה

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא דת. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.