דתיה בן-דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דתיה בן דור)
דתיה בן דור
לידה 27 ביולי 1944 (בת 79)
ממלכת מצריםממלכת מצרים אלכסנדריה, מצרים
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק סופרת, תסריטאית, מחזאית, משוררת ומלחינה לילדים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית
תחום כתיבה ספרות ילדים ונוער בישראל
יצירות בולטות תסריטים לסדרות הטלוויזיה "מה פתאום?" ו"פרפר נחמד", "ספר השטוזים של דתיה" והצגה וסרט "מחסן השטוזים של דתיה"
תקופת הפעילות מ-1976
פרסים והוקרה ראו פסקה
www.datia.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דַּתְיָה בן דור (נולדה ב-27 ביולי 1944) היא סופרת, תסריטאית, מחזאית, משוררת ומלחינה ישראלית. יצירותיה ראו אור בספרים, תקליטורים, קלטות וידאו, תוכניות טלוויזיה, על במת התיאטרון ובמשחקי מחשב ונלמדות במערכת החינוך ובאקדמיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דתיה בן דור נולדה באלכסנדריה שבמצרים ועלתה לישראל עם הוריה בגיל שנה וחצי. היא גדלה בשכונת יד אליהו בתל אביב ואחר כך ברמת גן, והייתה חניכה ומדריכה בצופי רמת גן.

למדה במדרשה למחנכים למוזיקה ובחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. עסקה בחינוך מוזיקלי במשך 11 שנים.

בשנת 1976 החלה בן דור לכתוב תסריטים, שירים ולחנים לתוכניות הגיל הרך של הטלוויזיה החינוכית. בין השנים 1976–1981 כתבה לתוכנית "מה פתאום?", ב-1979 לתוכנית "ציפיטפוט", ובין השנים 19821998 כתבה לתוכנית "פרפר נחמד". בין השנים 19831987 כתבה לתוכנית "רחוב סומסום", ובשנת 2000 לתוכנית "עץ הפטפוזים". בשנת 2009 כתבה 43 פינות שטוזים קצרצרות באנימציה לערוץ "ילדות ישראלית" (מבית ערוץ "הופ!").

ב-1986 עלה המחזה שכתבה "עיגול ועוד משולש בריבוע" שביים אבישי גרינפילד, בהפקת מוזיאון תל אביב. ב-1993 הוצג המחזה שכתבה, "נפילתו ועלייתו של המלך אַרְכִיסְפֶּקְטְרוּם היפּוֹטֵטוּס הראשון ובקיצור ססגוניה", בהפקת תיאטרון הספרייה ובבימויו של אבי מלכה. ההצגה זכתה בפרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים. ב-2006 עלה המחזה שוב, בבימויו של רפי ניב, בתיאטרון ארצי לילדים ולנוער. ב-2000 עלה המחזה על בימת התיאטרון הלאומי של טאלין, בירת אסטוניה, וב-2005 בתיאטרון היהודי "קשת" בסופיה, בירת בולגריה. ב-1994 עלה המחזה שכתבה "מחסן השטוזים של דתיה" בבימויו של יאקי מחרז, בהפקת נאווה הפקות. ההצגה אומצה על ידי תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער. ב-1995 עלה מופע תיאטרון-מחול שכתבה "סיפור יוצא במחול", בבימויה, בהפקת נאווה הפקות. ב-1996 עלו המחזות שכתבה "תווים שובבים" שביים רפי ניב ו"ילדה זה לא עציץ", שמחזהו זכה בציון לשבח בפסטיבל חיפה להצגות ילדים, בבימויו של אבישי גרינפילד, בהפקת "נאווה הפקות". בשנת 1997 עלה המחזה הקונצרטנטי שכתבה וביימה "חלום ליל קיץ" - גרסה לילדים למחזהו של ויליאם שייקספיר, המתלווה ליצירה המוזיקלית "חלום ליל קיץ" מאת פליקס מנדלסון, בביצוע התזמורת הקאמרית הישראלית, בהשתתפות המקהלה הקאמרית רמת גן והשחקן גדי פור.

בשנת 2001 השתתפה בפיתוחה של תוכנית הלימודים "תפור עלי - ממלכה של בריאות בגן הילדים" ובכתיבת תכניה[1].

משירי הילדים שכתבה והלחינה: "מי שטוב לו ושמח", "אני תמיד נשאר אני", "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת", "שיר לחודש תשרי", "איך זה להיות עץ", "קיפוד על הזקן", "כך נולד הצבע". כמו כן כתבה גרסאות עבריות לשירי הפתיחה לסדרות "בזיק ויויו", "הקטקטים", "פינוקיו" ועוד.

קלטות הווידאו/DVD, להן כתבה את התסריטים, השירים והלחנים: "מחסן השטוזים של דתיה", "גינת השטוזים של דתיה", "מי שטוב לו ושמח כף ימחא - שירי משחק של דתיה בן-דור", "אותיות מצחיקות", "דגדוגים", "הגוגונים ודתיה גם".

בפברואר 2011 פסק בית המשפט המחוזי בתל אביב כי חלקים ניכרים מהספר "חכמים בדרך" שהוציאה בן דור הועתקו על ידה מהספר "בצעד שקול" שהוציאה אסתי עצמוני, וכי בן דור התעלמה מזכויות יוצרים והפרה הסכם כתוב. היא חויבה לשלם לעצמוני פיצויים בסך 150 אלף ש"ח[2].

בשנת 2014 יצרה את המשחק הדיגיטלי (אפליקציית משחק לאייפון ולאייפד) "שְׁטוּזִכָּרוֹן", המבוסס על המצאתה הספרותית - "שְׁטוּזִים" (שטויות בחרוזים).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן דור אלמנה, אם לבן וסבתא לשלושה נכדים.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כריכת הספר "פרדיננד והשעמום הגדול"
  • אלו הייתי קשקשתא: שירי משחק, הוצאת כתר (1978)
  • סדרת ספורי יויו, הוצאת מודן (1994)
  • תיקי ובוץ, הוצאת עם עובד (1987)
  • ככה זה בעברית, הוצאת עם עובד (1990)
  • שירים שובבים: שירים ולחנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד (תש"ם)
  • דגדוגים: שירי משחק ראשונים, הוצאת מודן (1993)
  • הספר הגדול של דתיה בן דור, הוצאת עם עובד (תשנ"ג)
  • זבוב, זבוב, מה אתה יכול?, הוצאת כתר (1994)
  • תרנגלת או תרנגול, הוצאת מודן (1995)
  • אשה עגולה איש מרובע, הוצאת מודן (1995)
  • איך עושה פרה?, הוצאת מודן (1998)
  • אותיות מפטפטות, הוצאת מודן (2000)
  • ספר השטוזים של דתיה, הוצאת מודן (2000)
  • חרוזים-זים, הוצאת מודן (2002)
  • אותיות מצחיקות, הוצאת מודן (2007)
  • "הבגדים של גברת שיר" (ספר ילדים עם משחק מדבקות), הוצאת מודן (2009)
  • סדרת הספרים "החברים של דוּ" (ספרי משחק)
    • איך עושה פרה?, הוצאת מודן (1998)
    • חרוזים-זים, הוצאת מודן (2002)
  • חרוזים טעימימים, הוצאת מודן (2008)
  • סדרת הספרים "דתיה כתבה ומספרת" (ספר עם תקליטור הסיפור בפי דתיה)
  • סדרת "שירים מצוירים"
    • אבל אני תמיד נשאר אני, הוצאת מודן (2010)
    • ילדה אחת ומטריה אחת, הוצאת מודן (2011)
  • פרדיננד והשעמום הגדול, הוצאת מודן (2010)
  • נפילתו ועליתו של המלך ארכיספקטרום היפוטטוס הראשון - ובקיצור, ססגוניה (ספר מחזה), הוצאת מודן (2010)
  • הגוּגוֹנים ודתיה גם (קלטת DVD וספר), הוצאת מודן (2011)
  • סדרת "פצפונים" (ספרי קרטון), הוצאת מודן (2015)
    • צירתי ילדה
    • נגנתי מנגינה
    • כלב נובח

הספר "ככה זה בעברית" נבחר כספר האהוב על תלמידי כיתות א'- ג' ב"מצעד הספרים השנתי לילדים ולנוער" תשס"ט. הספר "סבתא מינה מבנימינה" נבחר כספר האהוב ביותר על ילדי הגן ב"מצעד הספרים השנתי לילדים ולנוער" תש"ע. הספר "זבוב זבוב מה אתה יכול?" נכלל בתוכנית "מדף הספרים הביתי שלי" לילדי הגנים. הספר "יום ששי של יויו" נכלל בתוכנית "ספריית פיג'מה" וחולק בגני ילדים בתשע"ד[3]. הספר "ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת" נכלל במצעד הספרים ע"ש מרים רות תשע"ה.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הנפיק השירות הבולאי הישראלי בול המוקדש לשירה "אני תמיד נשאר אני", במסגרת סדרת הבולים "מוזיקה ישראלית שירי ילדים"[4].

  • פרס יפן - "הוזו בונקה" 1985: התוכנית "קופסאות" שכתבה לצד אילנה לופט לסדרה "פרפר נחמד" זכה בפרס ראשון לתוכניות טלוויזיה חינוכיות לגיל הרך.
  • פרס ההצגה הטובה ביותר בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 1993 להצגה "נפילתו ועלייתו של המלך אַרְכִיסְפֶּקְטְרוּם היפּוֹטֵטוּס הראשון ובקיצור ססגוניה". מתוך נימוקי השופטים לפרס: ”ההצגה, נבחרה על ידי השופטים הילדים וגם על ידי השופטים המבוגרים... זוהי הצגה העוסקת בעולם של יופי, של דמוקרטיה, של אושר ושל הפרה של הרמוניה מופלאה בשל תככנות המלכה פרפומריה, רודפת הכבוד והשררה. היא זו המערימה על המלך הילדותי והנאיבי, שאינו מצליח ללמוד את סדר ימי השבוע וגוזרת בכך גירוש על כל הסגולים בממלכה. הסוף הרע נמנע, אך עד המניעה אנו נשבים בקסמה של האגדה הצבעונית, שעיצובה הבימתי יפהפה והיא מצליחה להצחיק, להעציב ולהדאיג. הצגה הגורמת לנו לחוות חוויה תיאטרלית מענגת, שיש בה גם נגיעה לערכים חברתיים, שהם ציפור הנפש שלנו”.
  • ציון לשבח למחזה "ילדה זה לא עציץ" בפסטיבל חיפה להצגות ילדים 1996.
  • פרס הבמה לילדים ונוער להצגת השנה לשנת 2006–2007 להצגה "נפילתו ועלייתו של המלך אַרְכִיסְפֶּקְטְרוּם היפוֹטֵטוּס הראשון" ("ססגוניה"). נימוקי השופטים לפרס: ”ססגוניה היא הצגה שכל מרכיביה מתאחדים ליצירת עולם בדיוני רב קסם וחן, המאוכלס בדמויות פנטסטיות והמתרחש במקום בלתי ידוע. התפתחות העלילה ועיצוב הדמויות מצד אחד, והתנועה, המוזיקה וארגון החלל מצד שני, פועלים לגירוי חושיהם ודמיונם של הצופים מבלי לוותר על היבטיה הדידקטיים של ההצגה בדבר החשיבות של קבלת האחר בחברה”.
  • פרס "ספר הזהב" לשנת 1996 לספר "דגדוגים".
  • בשנת 2010 זכתה בפרס מיוחד מטעם דירקטוריון אקו"ם על תרומתה רבת-השנים לתחום היצירה לילדים[5][6][7].
  • פרס ביאליק למפעל חיים בספרות ילדים, 2012 - ”על כתיבתה לפעוטות ולילדים בגיל הרך, כתיבה מלאת הומור, המתאפיינת בווירטואוזיות לשונית, במקצביות ובמצלוליות כובשות”[8].
  • תחרות כתיבה של אגודת הסופרים באוקלהומה 2013 - ציון לשבח למחזה "נפילתו ועליתו של המלך ארכיספקטרום היפוטטוס הראשון”.

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 החלה לעסוק באמנות הצילום תוך למידה עצמית. את יסודות הצילום למדה בסדנת צילום למתחילים של אדמה יוצרת, בהנחיית יואל שתרוג.

תערוכות צילום
  • 2018 - "שערי שמים" - גלריית פרג׳ לאמנות, היכל התרבות נתניה, קריית הממשלה תל אביב.
  • 2019 - "אגם", גלריית פרג׳ לאמנות.
  • 2021 - "כי גרים הייתם", פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-9 - PHOTOIS:RAEL.
  • 2022 - "כי גרים הייתם", תיאטרון ירושלים.
  • 2022 - ״הנני״, פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-10 - PHOTOIS:RAEL.
ספרי צילום
  • 2018 - "שערי שמים",
  • 2020 - "כי גרים הייתם",
  • 2022 - "אגם"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שולה איתן, "ירושלים בשיר - על שירים לילדים של יהונתן גפן ושל דתיה בן-דור על ירושלים", ספרות ילדים ונוער, שנה י"ח, גל' ד' (1992), עמ' 50–56
  • אילת יפת, "הומור מילולי ביצירותיה של דתיה בן-דור", בתוך: העברית שפה חיה, כרך ו' (תל אביב: הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל אביב, 2013), עמ' 157–175

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על יצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
לאה איני, שלומית כהן-אסיף, מרדכי גלדמן
פרס ביאליק לספרות יפה
דן בניה סרי, שרון אס, דתיה בן-דור

2012
הבא:
ארז ביטון, חדוה הרכבי, תמי שם-טוב