האבנים הרוניות בילין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האבנים הרוניות בילין
האבנים הרוניות והתל הדרומי ברקע
האבנים הרוניות והתל הדרומי ברקע
אתר מורשת עולמית
התילים, האבנים הרוניות והכנסייה בילין
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 3
חלק מתוך Jelling Heritage Site עריכת הנתון בוויקינתונים
נתונים על היצירה
מיקום דנמרקדנמרק דנמרק
קואורדינטות 55°45′24″N 9°25′11″E / 55.75657°N 9.4196°E / 55.75657; 9.4196
(למפת דנמרק רגילה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שתי האבנים הרוניות בילין (Jelling) שבמרכז חצי האי יוטלנד בדנמרק, הוכרזו בשנת 1994 כאתר מורשת עולמית יחד עם הכנסייה השוכנת בצמוד להן מצפון ואשר בחצרה הן ניצבות, ויחד עם שני תילי קבורה הנישאים מצפון ומדרום לכנסייה.

האבנים הרוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האבנים הרוניות עשויות כל אחת פיסת אבן ועליה חרוטות כתובות בשפת נורס בכתב רונות המתוארכות למאה ה-10. האבנים מייצגות את שלב המעבר מהאמונה הפגנית בדנמרק לנצרות, והן מזוהות עם התקופה בה הייתה דנמרק למדינה לאומית.

האבן הקטנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האבן הקטנה", המכונה גם "האבן העתיקה", הונחה במקומה על ידי המלך הדני גורם הזקן (Gorm den Gamle; מלך מ-934 עד 958 או 959) שהיה המלך הראשון של כל דנמרק. האבן הוקמה לזכר אשתו של המלך, תירה (Thyra Dannebod). בכתובת שעל האבן מופיעה המילה "דנמרק" לראשונה בתולדות המדינה, אם כי זו הוזכרה מחוץ לגבולותיה כ-75 שנים קודם לכן. תוכן הכתובת על האבן הוא כדלקמן:

"kurmur kunukr, karthi kubl thusi, aft thurui kunu sina, tanmarkar but"[1]

"המלך גורם הקים יד זו לזכר תירה, אשתו, גאולתה של דנמרק".

האבן הגדולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האבן הגדולה", הידועה גם כ"אבן החדשה", נחקקה על ידי המלך האראלד כחול-השן (Harald Blåtand), בנו של גורם הזקן, לזכר הוריו ולזכר התנצרותם של הדנים. האבן שוקלת כ-10 טונות ונישאת לגובה של 2.43 מטר[2]. לאבן שלושה צדדים - בצידה האחד ציור של ישו בתנוחת צליבה אך ללא צלב, בשני נראה נחש הכרוך סביב אריה, ובשלישי מופיע רובה של הכתובת, לאמור:

"Haraltr kunukr bath kaurua, kubl thausi aft kurm fathur sin, auk aft thaurui muthur sina sa, haraltr ias sar uan tanmaurk, ala auk nuruiak, auk tani karthi kristna"[1]

"המלך האראלד ציווה להקים יד זו לזכר גורם, אביו, ולזכר תירה, אימו; האראלד הוא אשר תפס לעצמו את כל דנמרק ונורווגיה ואשר ניצר את הדנים".

התילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התל הדרומי מחצר הכנסייה
הכנסייה ושתי האבנים בסמוך לדלת הכניסה אליה
פנים הכנסייה

שני התילים נישאים מדרום ומצפון לכנסייה. בתל הצפוני נתגלו שרידי אולם קבורה, שייתכן והוקם לשני אנשים. חיפושים שנערכו במקום בתחילת המאה ה-19 חשפו ממצאים מהמאה ה-10 אך שרידי הגופות סולקו ממנו. ייתכן שהמלך גורם הזקן היה קבור בתל זה, ובנו האראלד כחול-השן העביר את גופתו אל הכנסייה הסמוכה שהוקמה עם התנצרותו[3]. התל הדרומי נחקר בשנת 1861 ו-1941, אך לא נתגלו בו קברים.

הכנסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכנסייה הניצבת במקום כעת קדמו שלוש כנסיות עץ מוקדמות יותר אשר נהרסו בשריפות, והעתיקה שבהן שימשה גם כמקום קבורתו של המלך גורם הזקן. גופתו של גורם הזקן נתגלתה בשנת 1978 והוצאה מהקבר לצורכי מחקר, ובשנת 2000 הושבה לכנסייה.

הספינה ובית המקהלה נבנו מאבן גיר בסביבות שנת 1100, בעוד שמגדל הפעמונים ואולם הכניסה נוספו מאוחר יותר. בשנת 1874 נחשפו בבית המקהלה פרסקאות מהמחצית הראשונה של המאה ה-12.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ילין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 תעתיק לטיני
  2. ^ http://www.vikingworld.dk/king2.htm העולם הוויקינגי
  3. ^ http://www.vikingworld.dk/king1.htm העולם הוויקינגי