האגודה להתנדבות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סמליל האגודה להתנדבות

האגודה להתנדבות הוקמה בשנות ה-70 וייסדה את מפעל השירות הלאומי בישראל. כיום מהווה האגודה את העמותה הוותיקה והגדולה ביותר בתחום בישראל, מנכ"ל האגודה הוא ירון לוץ. במסגרתה פועלים כ 6,000 מתנדבים - חלק משמעותי מכלל מתנדבי השירות הלאומי. מתנדבי האגודה מגיעים מכל גוני הקשת החברתית ובהם: בנות ובנים דתיים, ערביים, חילוניים, בני נוער בסיכון ובעלי צרכים מיוחדים. פעילות מתנדבי האגודה פרוסה לאורכה ולרוחבה של הארץ מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, במסגרת שבע מחוזות שירות: מחוז ירושלים, מחוז צפון, מחוז חיפה, מחוז מרכז, מחוז שרון, מחוז שפלה ומחוז דרום.

תחומי ההתנדבות במסגרת האגודה:

  • תחום החינוך על שלוחותיו- חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, חינוך מיוחד, כפרי נוער ופנימיות.
  • תחום הרווחה - קשישים, מועדוניות, מחלקות רווחה, בית חם וכיוצא באלה.
  • תחום המנהל הציבורי - מרבית משרדי הממשלה כגון: משרדי החוץ, המשפטים והביטחון.
  • תחום הבריאות - בבתי חולים, בקופות חולים ובמד"א.
  • תחום הביטחון - בשב"כ, בשב"ס, במוקדים ביטחוניים ועירוניים, בכבאות והצלה.

עשייתם של בני הנוער תורמת משמעותית לחיזוק תחושת השייכות של המתנדבים לחברה הישראלית, עוזרת בצמצום הפערים החברתיים ובהקטנת השסעים הבין מגזריים.

חזון ה"אגודה להתנדבות"

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך השירות הלאומי בישראל החל בסוף שנות ה-60 כהתנדבות בלתי ממוסדת. האגודה להתנדבות מיסדה ב-31 באוקטובר 1971 את השירות הלאומי, אחד הפעילים העיקריים לייסודה של האגודה הוא הרב צפניה דרורי, רב העיר קריית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר. הרב דרורי פעל מתוך כוונה לפתוח מסלול ממוסד של שירות במדינת ישראל, באופן המקביל לשירות צבאי, אשר יכול לאפשר לבנות דתיות שאינן יכולות לשרת במסגרת צבאית מטעמי דת ומצפון, לשרת את המדינה. בכך קיבלה על עצמה האגודה להתנדבות להיות אמונה על הקמת מסגרת התנדבותית עבור בנות דתיות המעוניינות לשרת את מדינת ישראל כמקבילה לשירות הצבאי. כיום מכהן הרב צפניה דרורי כיו"ר "האגודה להתנדבות".

האגודה להתנדבות מפעילה מתנדבים בגילאי 17 - 23 מכל גוני הקשת החברתית הישראלית, מתוך חזון חברתי ערכי. מתנדבים אלה לוקחים חלק פעיל בחיזוק היישובים ומוסדות החינוך בערים, בעיירות הפיתוח, ביישובים, מושבים וקיבוצים בגולן וביו"ש, מקרית שמונה ועד אילת. פעילות התנדבותית זו מחזקת את תחושת השייכות לחברה ומסייעת בצמצום הפערים החברתיים.

את המתנדבים מלווה צוות רכזים ורכזות אשר אחראיים על כל קבוצת מתנדבים באזור מסוים. כמו כן קיים מערך עובדים סוציאליים ובעלי מקצוע שונים אשר אמונים על שלומם ובריאותם של מתנדבי השירות הלאומי.

מסלולי השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוקם במסגרת האגודה מסלול נסיוני שאיפשר לבנים יהודים חילונים ודתיים, וכן לבנות חילוניות, שקיבלו פטור משירות בצה"ל, לשרת במסגרות דומות לבנות הדתיות, תוך קבלת זכויות וחובות דומים. מסלול זה נקרא בשם: מסלול ש.ל.מ (שירות לאומי ממלכתי). המסלול זכה להצלחה, והוחלט להרחיבו עבור כל בן ובת יהודים שלא התחנכו במסגרת דתית, וכן לבני מיעוטים שלפי החוק לא חייבים לשרת. בהמשך, קמו מסלולי שירות נוספים וכיום קיימים באגודה להתנדבות ארבעה מסלולי שירות שונים:

מסלול לבנות דתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסלול לבנות דתיות הינו המסלול המרכזי והגדול ביותר אותו מפעילה האגודה להתנדבות, ואשר התחיל את פעילותה בפועל. במסגרת מסלול זה פועלות בנות שירות לאומי דתיות אשר קיבלו פטור משירות צבאי בעקבות הצהרה על היותן דתיות. המערך הדתי פועל בתוך תיכונים דתיים ואולפנות על מנת לאתר ולגייס בנות דתיות המעוניינות לשרת בשירות לאומי, וכן מפעיל מערך הכוונה וייעוץ עבור בנות אלו. הבנות המשרתות במסגרת המסלול הדתי, משתלבות במגוון רחב של תחומי שירות הכוללים תחום חינוך, בריאות, רווחה, מנהל וביטחון, בכל רחבי הארץ, עם אפשרויות דיור לבנות המגיעות ממקומות שונים. המסלול הדתי מאופיין בליווי מקצועי, ערכי ותורני של הבנות הדתיות במסגרתו משתתפות הבנות בשיעורי אורייתא, סדנאות שונות וימי עיון ופעילות תוך התייחסות לפעילותן בשירות הלאומי ולרקע הדתי שלהן.

מערך ממלכתי-חילוני - ש.ל.מ (שירות לאומי ממלכתי)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך ש.ל.מ הינו מסלול עבור צעירים וצעירות, רובם בוגרי מסגרות כלליות, אשר קיבלו פטור משירות צבאי בשל סיבות שונות. המסלול מפעיל כיום כ- 1000 מתנדבים מרחבי הארץ. המערך פועל למימוש 3 מטרות מרכזיות: שילוב כמה שיותר בני נוער הפטורים מהצבא בשירות הלאומי, וידוא כי שירותם תורם לחברה באופן הרחב ביותר האפשרי, ובניית תהליך חינוכי המקיף את הנערים ועוזר להם להיבנות כמנהיגים הבאים של החברה הישראלית. לשם כך פועל המערך בהסברה רחבה מול מסגרות נוער פורמליות ובלתי פורמליות למען העלאת המודעות לנושא ואיתור בעלי הפטור משירות צבאי. בנוסף קיים מערך הכוונה מקצועי במטרה להתאים בין המתנדבים למקומות השירות. מתוך המחויבות למצוא לכל מתנדב מקום שירות הולם לכישוריו, היפיק ממנו את המיטב, ויוודא כי החברה זוכה בשירות משמעותי המקדם אותה, פועל מערך ש.ל.מ. לפתח מקומות שירות חדשים וחדשניים. ב- ש.ל.מ ניתן מענה ליוויי פרטני לטובת המתנדבים, משלב האיתור הראשוני ועד לסיום השירות, על בסיס ליווי אישי, קבוצתי, ימי עיון וסמינרים. כתוצאה מקבל המתנדב מעטפת משמעותית של הכשרה והעשרה, שיתנו לו כלים לחייו הבוגרים, יתרמו לעיצובו כאדם, כאזרח וכשותף פעיל ומחובר לחברה ולהוויה הישראלית, ויביאו את המתנדב לעשייה פורייה ומשמעותית יותר במהלך השירות.

מסלול לחברה הערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול זה מיועד עבור צעירים ערביים ישראלים בני גיוס אשר קיבלו פטור משירות צבאי ומעוניינים לשרת בשירות לאומי אזרחי. במסלול זה משרתים כיום כ- 900 מתנדבים ומתנדבות. צעירים אלו משתלבים לרוב במסגרות חינוך, בריאות ורווחה בקרב החברה הערבית ישראלית. המערך הערבי שם לו למטרה לטפח ולהעשיר את המתנדבים בתקופת השירות, ולשם כך הוקמה תוכנית "שיבולים" שהיא תוכנית למידה, העשרה ורכישת כישורי חיים, המשתלבת בפעילות ההתנדבות לאורך כל השנה. את המערך הערבי מלווים רכזי שטח אקדמאים מתחום החינוך ומטה מרכזי בירושלים.

מסלול לבעלי צרכים מיוחדים ולנוער בסיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלול זה מיועד לצעירים וצעירות בני גיוס, בעלי צרכים מיוחדים או המוגדרים כנערים בסיכון, אשר קיבלו פטור משירות צבאי ומעוניינים לשרת במסגרת שירות לאומי. מסלול זה נבנה במיוחד עבור צעירים וצעירות אלה ומותאם ליכולותיהם ולצרכיהם. השירות במסגרת שירות לאומי מהווה צוהר והזדמנות לבני נוער רבים אשר לא מצאו את מקומם בצה"ל. ההשתלבות שלהם במסגרת זו מאפשרת חזרה למסלול חיים נורמטיבי ומאפשר רכישת מיומנויות והכשרה לחיים המהווים קרש קפיצה לחיים יצרניים וערכיים כאזרחי מדינת ישראל. את המשרתים במסלול זה מלווה צוות חינוכי - טיפולי מקצועי.

תוכנית לשילוב צעירים עם מוגבלויות בשירות הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה להתנדבות הקימה יחד עם עמותת אקי"ם מערך המיועד לצעירים עם מוגבלויות, מתוך האמונה כי השירות הלאומי, כחלופה ראויה לשרות צבאי, הינו מערכי הליבה של החברה הישראלית, אשר במסגרתה יכולה לאפשר חוויה מכוננת לאדם עם מוגבלות בהתאמה ליכולותיו ולצרכיו .

התוכנית הציבה שלושה יעדים :

  • ליצור מפגש חיובי בין אנשים עם מוגבלות לבין כלל מקומות השרות האזרחי לאומי, במטרה לחשוף מגזרים רחבים בחברה הישראלית לאנשים עם מוגבלות ולתרום להטמעת עמדות חיוביות.
  • לאפשר לאנשים עם מוגבלות לקיים שרות אזרחי לאומי, באופן נורמטיבי שיתרום לביטחונם העצמי ויאפשר להם ולבני משפחתם להתגאות בהיותם חלק מהחברה הישראלית.
  • להנגיש אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה האזרחי ולתרום לשיבוצם העתידי בשוק העבודה במשרות מכבדות ומותאמות לכישוריהם.

מתנדבים בתוכנית זו זכאים לאותן זכויות והטבות כשל שאר המתנדבים.

תוכנית לשילוב נוער בסיכון במסגרת שירות לאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה להתנדבות הקימה מערך המפעיל פרויקטים ייחודיים לנוער בסיכון, שמטרתם שילוב נוער בסיכון בשירות הלאומי, תוך לווי מעצים ברמה האישית והקבוצתית שיחזק את המתנדבים יפתח אותם למעורבות אזרחית פעילה ויאפשר את שילובם הראוי בכל אפיקי החברה הישראלית. במסגרת תוכנית זו משולבים הנערים והנערות במקומות התנדבות שונים, בתחומי העשייה החברתית בסביבה מוגנת ותומכת אשר תאפשר את מימוש יכולותיהם והרחקתם מגורמי הסיכון השונים. התפקידים אותם ממלאים המתנדבים מאפשרים להם חוויה של העצמה אישית, למידת נורמות וכללי התנהגות. בני ובנות השירות משרתים במקומות שרות ייחודיים וחדשניים ובתפקידים חדשניים בשרות הלאומי שמותאמים לאישיותו, יכולתו כישרונו ומצבו הרגשי והנפשי של המתנדב. מתנדבים בתוכנית זו זכאים לאותן זכויות והטבות כשל שאר המתנדבים.

מסגרות השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת האגודה להתנדבות יכולים המתנדבים לבחור במסלול שירות בחינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ביטחון, רווחה, בריאות כולל בתי אבות, מלכ"רים, קליטת עליה ופעילות רווחה וכן בתפקידי מנהל שונים במשרדי ממשלה, בתי משפט ועוד. ניתן לשרת בשירות לאומי במגוון מקומות מקריית שמונה בצפון ועד אילת בדרום הארץ. השרות במסגרת האגודה להתנדבות, נמשך כשנה אחת או כשנתיים, בכפוף לנוהלי מנהל השרות הלאומי.

תחום חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום חינוך כולל שירות לאומי במסגרות חינוך פורמליות (כמו בתי ספר, גני ילדים, כפרי נוער, מסגרות חינוך מיוחד וכיוצא באלה), מסגרות חינוך בלתי פורמליות (כגון תנועות נוער, מתנסי"ם, מרכזי קליטה, עמותות ומלכרי"ם וכדומה). במסגרת שירות לאומי בתחום חינוך, נפגשים המתנדבים עם אוכלוסיות מגוונות ומצטרפים לצוות החינוכי - חברתי במוסד בו הם מוצבים.

תחום רווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום רווחה כולל שירות לאומי במסגרות שונות אותן מפעילות מחלקות הרווחה ברחבי הארץ. תחום זה כולל סיוע משרדי במחלקות הרווחה, סיוע סיעודי חברתי במועדוני קשישים, בתי אבות, הוסטלים לבעלי צרכים מיוחדים, מועדוניות רווחה לילדים ונוער בסיכון, סיוע בעמותות רווחה וחסד שונות ועוד.

תחום בריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום בריאות כולל שירות לאומי במסגרות הבריאות השונות ברחבי הארץ, לרבות סיוע סיעודי ומנהלי בבתי החולים ובקופות החולים, סיוע מנהלי וסיעודי במד"א (מגן דוד אדום), וכן סיוע מנהלי וסיעודי בבתי חולים ובמחלקות לפגועי נפש.

תחום הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום הביטחון כולל שירות לאומי במשרד ראש הממשלה וזרועות הביטחון השונות. מתנדבי השירות הלאומי המשרתים בתחום הביטחון מוצבים בתפקידים ביטחון פנים (משטרה, שב"ס, מערך הכבאות) וכן בתפקידי ביטחון חוץ.

תחום מנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מנהל כולל שירות לאומי בתפקידי מנהל בעיקר במשרדי הממשלה השונים כמו: משרד המשפטים ובתי המשפט ברחבי הארץ, סניפי ביטוח לאומי, משרד החוץ, משרד הקליטה, משרד הבריאות, משרד המדע, רשות העתיקות ועוד. כמו כן, קיימים תפקידי מנהל בעמותות ומלכרי"ם שונים וכן במוסדות חינוך, רווחה ובריאות.

פרויקטים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעינים וגרעיני בני עקיבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוב של עשייה חינוכית חברתית עם עשייה קהילתית בשכונות חלשות ובפריפריות. במסגרת גרעינים אלו, עובדות בנות השירות הלאומי בתקני חינוך בבקרים, ואחר הצהריים מתכננות ומיישמות פעילות חברתית בקהילה: חונכויות, הדרכות, פעילויות במתנ"ס, ארגון אירועים בקהילה סביב מעגל השנה ועוד.

מדרשות שילוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוב של שירות לאומי עם לימוד תורני וערכי במדרשה לבנות.

תוכנית "זהב"[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית העצמה עבור בנות שירות לאומי יוצאות העדה האתיופית הכוללת ליווי אישי, קורסים מקצועיים בנושאים שונים המזכים את הבנות בתעודה מקצועית וכן הכנה לחיים.

מאמנים לשינוי חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט המלווה את המשרתים בשירות לאומי בתוכנית אימון חברתית המסייעת בהעצמתם ושיפור יעילותם במסגרת השירות הלאומי בה הם מוצבים.

מרכז העצמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז המלווה את רכזות ורכזי השירות הלאומי במתן הנחייה וכלים להפעלת מתנדבי השירות הלאומי אשר נמצאים תחת אחריותם.

הטבות למשרתי השירות הלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה להטבות שמקבלים המשרתים בצה"ל כעידוד השירות והכרת תודה, מקבלים מתנדבי השירות הלאומי זכויות והטבות במהלך שירותם ובסיום שירותם, על פי חוק קליטת חיילים משוחררים.

במהלך השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. במהלך השירות זכאים המתנדבים לדמי כיס וכלכלה אישיים המופקדים ישירות לחשבון המתנדב. גובה דמי הכיס נקבע בהתאם לאופי השירות.

2. כל מתנדב זכאי לכרטיס מתנדב אישי המזכה בנסיעה חינם ברכבת ישראל, ולהחזרי נסיעות מלאים בתחבורה ציבורית. החזרי הנסיעות ניתנים בהתאם למקום המגורים ולמקום השירות.

3. מתנדב שירות לאומי זכאי ל-‎15 ימי חופשה שנתיים, ועד-‎30 ימי מחלה.

4. מתנדב זכאי ל -‎3 ימי חופשה בשנה (כולל יום הבחינה) לצורך בחינה פסיכומטרית או בחינת בגרות, בתאום עם המפעיל ובאישור הרכז/ת.

5. המתנדב פטור מתשלום ביטוח לאומי וביטוח בריאות לכל אורך תקופת השירות.

בתום השירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבים שסיימו לפחות 12 חודשי שירות זכאים עם סיום שירותם למענק שחרור ופיקדון אישי, בדומה לזכויות של המשתחררים מצה"ל, ופרטיהם מעודכנים בקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון.

הפיקדון אישי עומד לרשות המתנדב לצורכי לימודים, פתיחת עסק, נישואין וכיוצא בזה, או בתום ‎5 שנים מיום השחרור, בכל אחד מסניפי הבנקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]