האגף לתכנון מדיניות

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: פרטים טפלים רבים, כתיבה "מטעם" שמצריכה עיון ביקורתי.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

האגף לתכנון מדיניות פועל במשרד ראש הממשלה החל מיוני 2006, וכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות ופועל להובלת שינוי בתחומי החברה והממשל.

כך לדוגמה בין המהלכים המרכזיים שהוביל האגף בשנתיים האחרונות ניתן למצוא את התוכנית לסיוע לניצולי השואה, הרפורמה בתוכנית "ויסקונסין" (אורות לתעסוקה), גיבוש מדיניות הממשלה ביחס לחברה האזרחית והמגזר העסקי, כינונה של ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי והסדרת הטיפול בעורף במצבי חירום. בנוסף, האגף הוביל את תהליך גיבושו של מדריך התכנון הממשלתי והוא שמרכז, מטעם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, את תהליך הכנתן של תוכניות העבודה השנתיות ומסמכי "הערכת המצב" של משרדי הממשלה במסגרת מהלך התכנון בממשלה.

כמדיניות, האגף רואה עצמו כגוף משתף ומתאם בין גורמים שונים, בממשלה ומחוצה לה, המחזיקים בידע הנדרש למקבלי ההחלטות. בטור שכתבה מירב ארלוזורוב בעיתון דה מרקר, הוגדר האגף כ"מורשת החשובה ביותר" של ממשל אולמרט, אותה אימץ הממשל בראשותו של בנימין נתניהו ומנכ"ל משרדו איל גבאי. בדברי ההקדמה שלו למדריך התכנון הממשלתי, הדגיש נתניהו את חשיבותן של תוכניות עבודה סדורות ומדדי הצלחה בשירות הציבורי, משימות המוטלות על האגף.

אודות האגף

ראשיתו של האגף לתכנון מדיניות כאגף חברה ותשתיות במועצה לביטחון לאומי. ביוני 2006 הוא הועבר, ארגונית ופיזית, למשרד ראש הממשלה. כיום האגף משמש כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות ופועל להובלת שינוי בתחומי החברה והממשל. הוא פועל בשירות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה. מאז השינוי הארגוני, מהווה האגף לתכנון מדיניות חלק מרכזי מסביבת המדיניות הנבנית במשרד ראש הממשלה.

בתחום החברתי הוביל האגף בשנתיים האחרונות מהלכים לגיבוש מדיניות ביחס למספר קבוצות חברתיות, ביניהן ניצולי השואה, בני העדה האתיופית, מקבלי הבטחת הכנסה וילדים ונוער בסיכון. עוד מרכז האגף את מדיניות ראש הממשלה ביחס לציבור הערבי בישראל ואת מערך היחסים בין הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי התורם למטרות ציבור. במסגרת זו, ייסד את ועידת ראש הממשלה למגזר הערבי והחל בתהליך הקמתם של "שולחנות עגולים" לשיח בין-מגזרי.

בתחומי הממשל האגף מוביל כיום כמה מהלכים לשינוי דרך עבודתה של הממשלה, ובכלל זה את גיבושה ועדכונה של תורת תכנון ממשלתית, ביסוס תהליך הכנתן של תוכניות עבודה שנתיות ומסמכי "הערכת המצב" משרדיים ובניית יכולות תכנון באמצעות הקמתם והעצמתם של אגפי מדיניות במשרדים. האגף גם היה שותף במהלך לשינוי אופן הגשת הצעות החלטה המובאות לאישור הממשלה, בדרך שתחייב הגדרה ברורה של מדדי הצלחה להחלטות ותאפשר מעקב אחריהם.

כתפיסה, האגף רואה עצמו כגוף משתף ומתאם בין גורמים, בממשלה ומחוצה לה, המחזיקים בידע הנדרש למקבלי ההחלטות. האגף נוהג להתייעץ עם מומחים ובעלי ידע משלל תחומים, בין באופן פורמלי במסגרת של צוותים וועדות ובין באופן בלתי פורמלי. נוסף על כך, לאגף קשרי עבודה שוטפים עם ארגוני החברה האזרחית, והוא נעזר בשירותי מחקר וייעוץ מגורמים חיצוניים כדי לטייב את הידע שברשותו. האגף לתכנון מדיניות הקיים מוגדר בתקן משרד ראש הממשלה ומבוסס על כוח אדם המועסק דרך קבע בשירות המדינה. האגף ממוקם במשרד ראש הממשלה ופועל לצד המועצה הלאומית לכלכלה והאגף לתיאום, מעקב ובקרה. הוא מקיים קשרי עבודה שוטפים עם משרדי המטה השונים בממשלה.

עבודת האגף

מבחינה מבנית האגף לתכנון מדיניות פועל בשני ערוצים עיקריים: ערוץ התהליך, שנועד לשדרג את היבטי התכנון בעבודת הממשלה, וערוץ התוכן, העוסק בקידום מדיניות חברתית בתחומים שונים. שני התחומים משלימים זה את זה. הידע שנרכש בהתוויית מדיניות בתחום החברתי משפיע על "תורת התכנון" הממשלתית, ולהפך.

לאגף שתי מטרות רב-שנתיות מוגדרות, אשר לפיהן אפשר לסווג את עבודותיו:

1. ייזום, ביצוע וטיוב מהלכים לתכנון מדיניות לאומית בנושאים חברתיים, תוך שיתוף גורמי ממשלה וגורמים מחוץ לממשלה.
2. השבחת יכולות התכנון והמדידה במשרדי הממשלה בד בבד עם התנעת התהליך לשינוי אופן עבודת הממשלה.

בעבודות מן הסוג הראשון, האגף משמש מעין "אינקובטור" – הוא מונחה להוביל מהלך תכנוני ברמה הלאומית, לצורך גיבוש עקרונות מדיניות או לצורך מימושן ברמת הביצוע, משלים אותו בשיתוף בעלי העניין בפרק זמן קצוב ומעבירו לטיפול גופי הביצוע והבקרה. כך, בין היתר, גובשה התוכנית לילדים ולנוער בסיכון והתוכנית הלאומית לסיוע לניצולי השואה. בנושאים מסוימים האגף מרכז תחום מדיניות דרך קבע, דוגמת מדיניות ראש הממשלה כלפי ערביי ישראל והמדיניות בעניין הטיפול בעורף (עד להעברת האחריות המלאה בנושא למשרד הביטחון במאי 2008). ראוי לציין שאף כי בנושאים אלו מוטלת אחריות וסמכות על גורמי ממשל אחרים, האגף הוא המטפל כגוף מטה בשאלות הדורשות את מעורבותו של ראש הממשלה. בעבודות מן הסוג השני האגף פועל למיסודה של תורת תכנון בממשלה, להעצמתם של הגופים העוסקים בתכנון מדיניות, להשבחת יכולותיהם ולביסוס תהליכים ותמריצים התומכים בכך. הוא עושה זאת, בין היתר, באמצעות הטמעת "מעגל התכנון השנתי", ובו דרישה שנתית לתוכניות עבודה ומסמכי "הערכת מצב" משרדיים ובאמצעות שינוי תפיסת היחסים עם החברה האזרחית.

מדריך התכנון הממשלתי

מדריך התכנון הממשלתי הוא חיבור המעגן תורת תכנון ממשלתית אחידה, שנבנתה על ידי בין-משרדי של הממשלה בשנת 2007 ועודכנה מאז מספר פעמים. המדריך משמש כיום בסיס מושגי להיבטים שונים בעבודת התכנון הממשלתית, אשר בין תוצריה תוכניות עבודה שנתיות והחלטות ממשלה שוטפות. הוא גובש כחלק ממהלך רחב למהלך להטמעת תרבות ותהליכי תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה, שהוביל האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה.

על בסיס מדריך התכנון הממשלתי נבנו תוכניות העבודה של משרדי הממשלה בשנים האחרונות, כמו גם מסמכי הערכת המצב. המהלך להטמעת תפיסה תוצאתית בעבודת הממשלה ובמשרדים והמהלך לחיזוק יכולות התכנון והמדידה במשרדים, מתבססים על מילון המושגים שבמדריך, ובפרט הגדרת מדדי ההתארגנות, התפוקה והתוצאה בעבודת הממשלה.

פרקי המדריך

גרסה 3.0 של מדריך התכנון הממשלתי כוללת חמישה פרקים:

1. מעגל התכנון והתקצוב: מפרט את לוח הזמנים של עבודת התכנון והתקצוב הממשלתית. תחילת התהליך בגיבוש הערכת המצב המשרדית, המשכו בגיבוש הערכות מצב ובקביעת סדרי העדיפויות הממשלתיים, וסופו בבניית תוכניות עבודה מפורטות.
2. הערכת המצב השנתית: מפתח להגדרת מטרות, יעדים וכיווני פעולה עיקריים, כמו גם לקיום תהליך סדור בתוך המשרד לקביעת סדרי עדיפויות. התהליך עצמו, הכולל מחקר וחשיבה, מוסיף ממד מובהק של רענון וחידוש, לצד ביטול תוכניות ומשימות שהצורך בהן פחת או פג.
3. תוכנית העבודה השנתית ומרכיביה:, מגדיר את החלקים השונים בתוכנית העבודה המשרדית השנתית, ובכלל זה מטרות רב-שנתיות, יעדים שנתיים, משימות, כלים ומדדי תפוקה ותוצאה. הגדרת המושגים השונים נועדה להבטיח שפה אחידה בממשלה בשלב התכנון ובשלב המעקב אחר יישום התוכניות והעמידה במדדים שנקבעו.
4. תוכנית עבודה ייעודית: הפרק מציע ארבעה שלבים עיקריים בתהליך, ששמירה עליהם עשויה לתרום לאיכות המדיניות שתגובש ולסיכויים שהתוכנית תיושם בהצלחה. עם אישור מסמך המדיניות, הוא יהווה חלק מתוכנית העבודה של השנה העוקבת.
5. מדידת תוצאות והערכה: עוסק בעיקר בסוגי המדדים שאותם ניתן להגדיר בשלב התכנון, לצורך מעקב אחר התקדמות הביצוע. מדדי התארגנות, תפוקה ותוצאה, לצד המחקר המלווה את התוכנית, הכרחיים על מנת להבטיח היזון חוזר בתהליך: ביכולתם לצייר תמונה מהימנה באשר לעמידה ביעדים, ובמקרה של כשל הם ידעו לזהותו.
6. ארגז הכלים הממשלתי: נספח ובו ריכוז של מגוון כלי המדיניות העומדים לרשות הממשלה. מטרתו לאפשר בחינה יסודית של הכלים שנעשה בהם שימוש והתאמתם ולבחון אפשרות להשתמש בכלים נוספים, אפקטיביים יותר. בסופו של המדריך מובאות תבניות עזר לגיבוש מסמך הערכת המצב המשרדית ומסמך תוכנית העבודה השנתית.

אנשי האגף

עוזי דיין עמד בראש האגף עת עשה את צעדיו הראשונים במועצה לביטחון לאומי. לאחר מכן, מינה ראש המל"ל גיורא איילנד את אהוד פראוור לתפקיד, לאחר שזה סיים את תפקידו כמנהל הגימנסיה העברית בירושלים. לאחר העברת האגף למשרד ראש הממשלה, עליה החליט מנכ"ל המשרד דאז, רענן דינור, הובילו ועיצבו את דפוסי עבודתו כגוף מטה בתחומי החברה והממשל פראוור וד"ר גל אלון, שכיהן אז כיועץ לפיתוח תהליכים אסטרטגיים במשרד.

קישורים נוספים

• אתר האגף לתכנון מדיניות
• דו"ח פעילות האגף לתכנון מדיניות לשנים 2007-2008
• פרסומי האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה
• מדריך התכנון הממשלתי, גרסה מורחבת 3.0, מאי 2009
• מתוך ynet: לשכת ראש הממשלה מציגה: הוראות הפעלה למנכ"לים, ידיעה מ-16/12/2007
• מירב ארלוזורוב: "ממשלה שמנסה להפסיק לזלזל בעצמה" טור מיום 17/6/2009