חסידות בעלז

חסידות בעלז (הכתיב המקובל בחסידות עצמה: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שהוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בעלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני). החסידות היא אחת הגדולות בישראל, וההערכות לגביה נעות בין 8000-5000 משפחות בעולם‏.

תולדות חסידות בעלז

תמונה של בית המדרש הישן בעיירה בעלז

ציור של בית המדרש הישן בעיירה בעלז

חסידות בעלז הוקמה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בלז שבגליציה המזרחית (כיום:אוקראינה), בידי אדמו"רה הראשון, רבי שלום רוקח. היא התפתחה בתקופת בנו, רבי יהושע רוקח, ונכדו, רבי יששכר דב רוקח. עד למלחמת העולם השנייה הייתה חסידות בעלז אחת החסידויות החזקות והמשפיעות בגליציה. בזמן השואה נספו רוב חסידי בעלז.

אדמו"רי החסידות כיהנו גם ברבנות העיירה בלז ותוארם היה "הרב" (ולא "הרבי" כנהוג בשאר החצרות). עד היום נהוג בחסידות לכנות את האדמו"ר בתואר זה.

חסידות בעלז לאחר השואה

במלחמת העולם השנייה נמלט האדמו"ר באותה עת, רבי אהרן רוקח, מאירופה עם אחיו רבי מרדכי רוקח מבילגוריי והצליח להגיע ארצה. כאן התאספה סביבו שארית הפליטה של החסידים. התגורר בתל אביב, שם פתח בית כנסת ברחוב אחד העם, ולימים נוראים היה מגיע לירושלים. בסוף ימיו נבנתה הישיבה ובית המדרש ברחוב אגריפס. רבי אהרן הלך לעולמו בשנת תשי"ז ולא השאיר בנים. רבי ישכר דב, בן אחיו של רבי אהרן שהיה אז ילד בן 9, היה היורש המוסכם על ידי כל החסידים, והוחלט להכתירו כשיגדל. לאחר חתונתו רוב החסידים החליטו להכתירו אך מקצת החסידים ("המורדים") התנגדו להכתרה החפוזה לדעתם, ופרשו מהחסידות והקימו בית מדרש בבני ברק ברחוב מהרש"ל. בין הפורשים היה הרב שלום ברנדר, ראש הישיבה. גם באנטוורפן ובלונדון הוקמו בתי כנסת של "המורדים". לימים קיבלו רובם כאדמו"ר את רבי יהושע רוקח, נינו של האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח הראשון. רבי יהושע ירש את חצר מחנובקה. חסידות זו קוראת לעצמה "בעלזא-מחנובקה" אך שמה מקובל בדרך כלל בציבור כ"מחנובקה" בלבד. רבי ישכר דב מכהן משנת תשכ"ו. הוא שיקם את החסידות והקים מערכת קהילתית רחבה.

מרכז החסידות נמצא בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה בית מדרש בעלז, במבנה ענק ומפואר, המעוצב כמו בניין בית המדרש בעיירה בעלז, ובצמוד אליו ביתו של הרבי. סביב בית המדרש בנויה קריית בעלז שבה מתגוררים כאלף חסידים. קהילות נוספות קיימות בבני ברק, באשדוד, בבית שמש ובחיפה, וכן בחו"ל: בבורו פארק, במונסי, בוויליאמסבורג, במונטריאול, באנטוורפן, ובלונדון.

לחסידות מערכת קהילתית רחבה. בד"ץ בשם "מחזיקי הדת"‏, מערכת חינוך לבנים ולבנות שבה לומדים אלפי תלמידים, שבועון בשם "המחנה החרדי", ארגון "צהר" להחזרה בתשובה, ישיבה לבעלי תשובה בשם "תורה ואמונה", ארגון חסד רפואי בשם לב מלכה, ארגון עזרה וביקור חולים בשם "סעד ומרפא", מרפאת עזרה ראשונה ("מרפאת רם") בקריית בעלז ועוד.

לחסידות מכון הוצאה לאור בשם "מעשה רוקח", המוציא ספרים של החסידות וכן ירחון בשם "אור הצפון" לתולדותיה ודברי תורתה של החסידות (החל לצאת לאור באייר תשס"ח‏).

לחסידות סידור תפילה בשם "מעשה רוקח", המבוסס על נוסח ספרד מלבד שלושה קטעים‏ שנאמרים כנוסח אשכנז על פי קביעת רבי שלום רוקח האדמו"ר הראשון. האדמו"ר הנוכחי ערך מספר שינויים מהנוסח המקובל, בעיקר בניקוד או שינוי מזערי של מילים‏.

ישיבות בעלז

פנים בית המדרש של חסידות בעלז בירושלים

בית המדרש מבחוץ

לחסידות ארבע ישיבות גדולות בישראל:

• הישיבה הוותיקה ברחוב אגריפס בירושלים, נוסדה בשנת תש"י. מנהלה ומשגיחה הרוחני היה רבי מרדכי רוקח וראש הישיבה היה הרב יהושע דייטש. בהמשך כיהן בראשות הישיבה הרב שלום ברנדר. בשנותיה הראשונות שכנה במבנה בקטמון ובשנת תשי"ד הונחה אבן הפינה למבנה באגריפס. לאחר מכן כיהן בראשות הישיבה הרב משה שובקס. כיום ראש הישיבה הוא הרב שמואל ישכר רוזנגרטן, המכהן גם כראש כל הישיבות של החסידות.
• בבני ברק, בראשות הרב חיים צבי שפירא
• בחיפה, בראשות הרב מאיר דב (בערל) רכניצר
• ישיבת דובר שלום באשדוד, בראשות הרב מרדכי שובקס‏. שכנה לפני כן בראשון לציון במוסדות קאליב.

כמו כן באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 הוקמה ישיבה לבחורים שסיימו שלוש שנים בישיבה גדולה. הישיבה שכנה בשכונת סנהדריה, בשכונת רמות וכיום בבניין של חסידות קאליב בשיכון חב"ד.

ישיבות קטנות של החסידות קיימות בירושלים, בית חלקיה, טלז סטון, קוממיות, בני ברק, אשדוד, לונדון, אנטוורפן, מונטריאול, בורו פארק ומונסי.

אדמו"רי בעלז

ציונו של מייסד חסידות בעלז

• רבי שלום רוקח - מכונה "השר שלום", "מהר"ש" או "דער ערשטער רב" (הרב הראשון), ה'תקמ"א - כ"ז באלול ה'תרט"ו; 1781 - 1855
• רבי יהושע רוקח - מכונה "מהר"י" או "דער מיטעלער רב" (הרב האמצעי), ה'תקפ"ה - כ"ג בשבט ה'תרנ"ד; 1823 - 1894
• רבי יששכר דב רוקח - מכונה "מהרי"ד" או "דער פריערדיקער רב" (הרב הקודם), ה'תרי"א או ה'תרי"ב - כ"ב בחשוון ה'תרפ"ז; 1851 או 1852 - 1926
• רבי אהרן רוקח - מכונה "מהר"א" או "דער רב זכרונו לברכה", ה'תר"מ - כ"א באב ה'תשי"ז; 1880 - 18 באוגוסט 1957
• רבי ישכר דב רוקח - מכונה בחסידות "דער רב", נולד ח' בשבט ה'תש"ח; 19 בינואר 1948

מאפייני ודרך החסידות

בעבר לא הודפסו דברי תורה מאדמו"רי בעלז ובחסידות נהגו ללמוד ספרי חסידות יסודיים, כמו נועם אלימלך וקדושת לוי. החסידות מאופיינת בשמירה קפדנית על מנהגים בכלל והמיוחדים לה בפרט, כמו טבילה במקווה מדי יום, חגירת גרטל כל היום ולימוד עם כובע. על פי גישת החסידות עיקר עבודת החסיד היא להיות ירא שמיים ולהיות שקוע בלימוד התורה, וכן עליו להיות "מחובר לקרקע" ולא להתנהג בתנועות חיצוניות של התלהבות בתפילה וכדומה, או לנסות לעלות לדרגות גבוהות מדי (כמו התעמקות מרובה בספרי חסידות או לימוד ספרי קבלה). בחסידות בעלז בדרך כלל הייתה התפילה במהירות רבה. באופן כללי לא הייתה שיטה מיוחדת בחסידות בעלז מבחינה רעיונית חסידית, ועיקר החסידות בבעלז הייתה ההתקשרות לצדיק, והחסידות מאופיינת גם כיום בכך שהחסידים אדוקים ברבם בצורה יוצאת דופן אף בציבור החסידי.

חסידי בעלז באירופה היו ידועים כשמרנים וקיצוניים. בחסידות הקפידו ללמוד רק ספרי חסידות מסורתיים, ולא ספרים המבוססים על שיטות חדשות, כמו ספרי חב"ד, ברסלב ופשיסחא. כמו כן, חסידות בעלז מאופיינת בהסתגרות בתוך הקהילה.

בחסידות באירופה היו שוהים בחצר האדמו"ר עשרות תלמידי חכמים ("יושבים") שהיו מתפרנסים על חשבון החצר ותפקידם היה לשבת בבית המדרש וללמוד ולהוות דוגמה לשאר החסידים. בין היושבים שניצלו מהשואה היה רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, האדמו"ר מנארול.

מאורעות וזמנים בחסידות

בחסידות בעלז נהוג שבמוצאי שמחת תורה אומר האדמו"ר דרשה בעמידה המכונה "שטייעדיגע תורה". בדרשה זו, בין היתר, מוסר האדמו"ר הוראות והשקפות לחסידים. בתחילת זמן חורף וזמן קיץ נערך מעמד "קביעת שיעור" בו האדמו"ר לומד את המשנה הראשונה של המסכת אותה מתחילים ללמוד בזמן זה ואומר דרשת מוסר לבחורים ולאברכים. נוהג זה נקבע על ידי האדמו"ר הקודם, רבי אהרן רוקח. בעבר היה נהוג לקבוע את תחילת הזמן ביום שלישי הראשון שאחרי ראש חודש אך האדמו"ר הנוכחי ביטל מנהג זה.

טיש מיוחד נערך בכ"א באב, יום פטירת רבי אהרן. בטיש זה משתתפים רבנים ואדמו"רים רבים.

שייכותה הפוליטית של החסידות

עד לכהונתו של רבי אהרון רוקח כאדמו"ר התאפיינה החסידות בסגנון קנאי כנגד הרפורמה ביהדות, תנועת ההשכלה היהודית, והתנועה הציונית, ואף כנגד המזרחי, ואגודת ישראל, שנחשבה בעיני אנשי החסידות כפשרנית. אחרי מלחמת העולם השנייה ועלייתו של האדמו"ר לארץ ישראל, תמכה החסידות בתנועת אגודת ישראל.

בעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל שמרה חסידות בעלז על זיקה לעדה החרדית בתחום הכשרות ועוד. בשנת 1980 פרשה החסידות לגמרי מן העדה. כאשר פרשו הליטאים בראשות הרב שך מאגודת ישראל והקימו את מפלגת דגל התורה, הצטרפה בעלז למפלגה החדשה, מה שעורר את חמתן של רוב החסידויות שהשתייכו ל"אגודת ישראל". בהמשך השתלבה החסידות שוב באגודת ישראל. חבר כנסת מטעמה, ישראל אייכלר, כיהן בין השנים 2005-2003 ושוב החל מפברואר 2011, במסגרת הסכם רוטציה.

ברשויות המקומיות קיים ייצוג לבעלז בירושלים, בבני ברק, בבית שמש ובאשדוד.

ניגוני בעלז

אכסנייה של חסידי בעלז באירופה

בעבר לא נהגו בחסידות בעלז לשיר כמעט, והטיש היה בעיקר מיועד לסעודת האדמו"ר ואמירת דברי תורה. גם התאספויות החסידים כללו בעיקר דברי תורה בעניין עבודת ה' וסיפורי צדיקים. לחסידות היו כ-35 ניגונים, בעיקר ניגוני ימים נוראים ושמחת תורה, חלקם ניגונים עתיקים מזמן המגיד ממזריטש ותלמידיו.

האדמו"ר הנוכחי רבי ישכר דב, החל לאחר הכתרתו לעודד שירה בסעודות שבת בישיבת בעלז. בשנת תשל"ב הורה לראשונה לשיר ניגון עם מילים בטיש ובאותה שנה הוקמה לראשונה מקהלה בחסידות. המקהלה שרה ניגונים של חסידויות אחרות, כמו חסידות מודז'יץ, חסידות ויז'ניץ וחסידות רופשיץ. באותן השנים החל רבי ישכר דב לעודד חסידים בעלי חוש מוזיקלי להלחין ניגונים חדשים. בשנת תשל"ח יצא האלבום הראשון של החסידות. מאז יצאו כ-60 אלבומים נוספים. מדי שנה מולחנים עשרות ניגונים לימים נוראים ולכבוד שמחות בחסידות. גם רבי ישכר דב הלחין מספר ניגונים. שלא כמקובל בחסידויות רבות, ניגוני בעלז כוללים בדרך כלל גם מילים. סגנון הניגונים רחב ומאגר הניגונים כולל ניגוני שמחה, ניגוני מרש ובעיקר ניגונים רגועים ושקטים. ניגונים רבים, בעיקר ניגוני השמחה, התפרסמו מחוץ לחסידות ומושרים באופן קבוע בחסידויות אחרות ובחתונות חרדיות.

מלחיני החצר העיקריים הם הרב יוסף צבי ברייאר, ירמיה דמן, שלמה קאליש ואליהו אייזנבאך‏. ברייאר ודמן מלחינים בעיקר ניגונים מורכבים. מפיק החצר הוא יוסף משה כהנא. רוב אלבומי החסידות עובדו על ידי מונה רוזנבלום.

ניגונים מפורסמים של החסידות: "יהי החודש" (האדמו"ר), "סימן טוב ומזל טוב"^{[דרושה הבהרה]}, "וידעו" (אייזנבאך), "חסדי ה'" (אייזנבך), "תהא השעה הזאת"‏ (קאליש), "שומרי מצוותיה" (יהודה איינהורן), ברכת המזון (ברייאר), "צמאה לך נפשי" (אייזנבאך), "כי אתה הוא מלך" (קאליש), "פתח שערי שמים" (קאליש), "כי אורך ימים" (קאליש), "וכל אשר יעשה יצליח" (קאליש), "ובמקהלות" (קאליש), "הקשיבה" (אליעזר קאליש), יה אכסוף (ברייאר), "אשרי מי" (אליעזר קאליש).

חסידים בולטים

בעבר:

• רבי דוד מנחם מאניש באב"ד - רבה של טרנופול, מחבר שו"ת "חבצלת השרון".
• הרב יהושע מנדל אהרנברג - אב"ד בתל אביב, פוסק הלכה מפורסם.
• רבי יוסף גרינוולד - רבה של פאפא ומנהיג קהילת פאפא בברוקלין.
• הרב יעקב יצחק ניימן - רב בפאפא ואחרי השואה רב קהילת בעלז במונטריאול
• רבי חיים מאיר יחיאל שפירא - רבה של נארול ולאחר השואה האדמו"ר מנארול בבני ברק

כיום בולטים בין החסידים: הרב פנחס פרידמן, ראש רשת הכוללים של החסידות ומנותני הטון בחסידות, הרב שמאי קהת הכהן גרוס, פוסק הלכה מפורסם, אלימלך פירר, עסקן רפואי בישראל.

ראו גם

• שושלת בעלז

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסידות בעלז

• חסידות בעלז, באתר מאור החסידות
• תצלומים מבית הכנסת של חסידות בעלז
• ‫מרכז מוסדות בעלזא בא"י באתר עולם התורה‬