אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ב 1842 או ה'תר"ג 1843[1] - ג' באדר א' ה'תרס"ה 1905) היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו רב בירושלים. חותנו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות חייו
האדר"ת נולד עם אחיו התאום, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים בפיקלין שבליטא, לרב בנימין רבינוביץ' ולאשתו טויבא. בשנת ה'תר"ח, בהיותו בן חמש שנים בלבד, נפטרה אם המשפחה, והאב נאלץ לגדל את בניו לבדו. בהיותו בן תשע עברה המשפחה לעיר שילעל, שם כיהן אביו, הרב בנימין ברבנות. בגיל שלוש עשרה עד חמש עשרה עמל עם אחיו-תאומו על החיבור "שבת אחים" על כללי הש"ס. בגיל 16 עברה המשפחה לעיר ראגולה שבמרכז ליטא, שם כתב האדר"ת חידושים ברמב"ם, שכן מצינו בחידושיו שבכתב-יד על הירושלמי, שבהם הוא מפנה לחידושיו לרמב"ם "משנת תר"כ". בח"י באלול ה'תר"כ נקבעו שידוכין חדשים עם בתו של ר' אריה לייב חזן, תלמיד-חכם מפוניבז'. בחול המועד סוכות ה'תרכ"א עקר מבית אביו שבראגולה אל בית החותן בפוניבז'. החתן הצעיר למד בקלויז בפוניבז', והעיד על עצמו: "חזרתי על כל הש"ס במרוצה וזכרוני קלט בעה"י את הכל". בחודש אדר עבר שוב אל בית אביו, אשר בינתיים הדרים שוב והפעם לעיר וולקומיר שם נתמנה לרב המקום.
בשנתיים הראשונות לימי הנישואין חלה רבנו במחלת עיניים ממנה התקשה להתרפא, והעיד על עצמו כי "שתי שנים רצופים שלא יכולתי ללמוד, וכמעט שלא למדתי מאומה". בשנת ה'תרל"ג הוצעה לרבנו כהונת רבנות העיירה פיקעלין, עיירת נערותו, אך גם הפעם סירב לשבת על כס רבנות אביו, מכיוון שרב העיר עודנו מכהן ברבנות אלא שחלה במחלת השיתוק. רבנו חשש מקפידא מצד הרב המכהן. פעמים נוספות הוצעו לרבנו משרות רבנות במקומות שונים בארצות רוסיה ולא הסתייע הדבר בסופו של דבר. בחורף ה'תרל"ד שוב נולדה לרבנו בת ויקרא שמה אסתר פריידל.
[עריכה] ימי רבנות פוניבז'
לאחר שתלמידו של ר' ישראל סלנטר, הרב ר' הלל מליקובסקי, עזב את רבנות פוניבז' בתום חמש שנות כהונה, התמנה האדר"ת בגיל עשרים ותשע כרבה של העיר פוניבז'. בתקופת כהונתו שם הרבה לדאוג לצרכיהם של בני עירו הנזקקים, ואף נסע בעצמו כדי לאסוף תרומות ונדבות עבורם. כאשר הוזמן לכהן ברבנות העיר וורשה, ויתר על ההצעה מאחר שהיה צריך לפרוע את חובותיו לאנשים שלווה מהם כדי לפרנס את עניי העיר. משכורתו הרבנית הייתה מצומצמת ומשפחתו חיה בתנאים קשים ובעניות.
בראשית שנת ה'תרמ"ג שוב הוצעה לרבנו, כמו 13 שנים לפני כן, משרת רבנות ווילקומיר, עיירת רבנות אביו האחרונה. כמו אז סירב גם עתה רבנו להפצרות הרבנות, ושעה לתחנונים הרבים של בני פוניבז' שפתאום הציעו כמעט להכפיל את משכורתו, ונשאר הוא בקהל עדתו.
[עריכה] ימי רבנות מיר
לאחר 18 שנות רבנות בפונובז',נעתר האדר"ת בל"ג בעומר ה'תרנ"ג לתושבי מיר אשר באו לפוניבז', לבקש ממנו לקבל עליו את משרת רבנות עיירתם הקטנה. מונה לרבה של מיר. בשנת תרמ"ד התחתנה בתו, אלטה בת-שבע, עם הרב אברהם יצחק הכהן קוק. היא נפטרה כעבור כמה שנים והרב קוק נשא תחתיה את רייזא רבקה, בת אחיו של האדר"ת, הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים.
לאחר ששימש שבע שנים כרב במיר נקרא על ידי הרב שמואל סלנט, שהיה כבר מבוגר מאוד וראייתו נחלשה, לשמש כעוזרו ברבנות קהילת האשכנזים הפרושים בירושלים, על מנת שימלא את מקומו לאחר פטירתו. האדר"ת עלה לארץ בשנת תרס"א, אולם נפטר כעבור ארבע שנים, עוד בחייו של הרב סלנט, בג' באדר א' תרס"ה.
ביוזמת האדר"ת הוקם עירוב בין העיר העתיקה בירושלים לשכונות החדשות מחוץ לחומה, והוא אף מימן מכיסו האישי בסתר את הוצאות הקמת העירוב.
[עריכה] הנהגתו
במשך כמה עשרות שנים נהג ללכת במהלך היום עם תפילין קטנות. היה לוקח איתו לנסיעות ברכבות קונטרסים של תפילת הדרך לחלק לנוסעים.
חיבר את הקונטרס האוטוביוגרפי "נפש דוד" על הנהגותיו ואורחות חייו.
[עריכה] צאצאיו
ארבעה בנים של האדר"ת האריכו ימים אחרי פטירתו:
- מרדכי יונה תאומים (תרל"ז - תש"ז). בנו הוא המחנך אליהו דוד אדרת, אביו של הרב אברהם אדרת, מרבני ישיבת נתיבות עולם.
- הרב בנימין אברהם משה רבינוביץ (תרל"ט - תשכ"ה). נישא לבתו של קרוב משפחתו הרב אליהו עקיבא רבינוביץ' מפולטבה. כיהן כרב בשילעל ולימים הוציא בארץ ישראל את ספרו של סבו הרב בנימין רבינוביץ' "משנת ר' בנימין".
- רפאל לוי רבינוביץ' (תרמ"א -?). בנו הוא עורך הדין יצחק אדרת, אביו של עורך הדין גיורא אדרת.
- ישראל שמעון רבינוביץ' תאומים (תרמ"ג - תשכ"ח). חתנו של גיסו הרב אברהם יצחק הכהן קוק. ממייסדי בת ים וראש המועצה שלה. עסק בהוצאתם לאור של כתבי אביו האדר"ת.
[עריכה] הנצחתו
על שמו נקראת ישיבת אדר"ת בבת ים. עיריית ירושלים קראה על שמו רחוב בשכונת קריית שמואל.[2]
[עריכה] ספריו
כתב למעלה מ-120 ספרים בכל חלקי התורה. רק שניים מהם הודפסו בחייו. בשנים האחרונות מודפסים ספריו, חלקם בהוצאת מכון ירושלים.
להלן רשימה חלקית של ספריו:
- "עיטור-סופרים"- קובץ שאיגד בתוכו מאמרים הלכתיים מגדולי הדור, לעודד התגדלות בתורה במקצוע מסוים ולהתמחות בו עד כדי היות הלומד סמכות עליונה באותו מקצוע.
- את דבר המשפט - חידושים על טור חושן משפט, בתוך הטור בהוצאת אל המקורות, ה'תשי"ט
- אחרית השנים - על מצוות וידוי מעשר, יצא בחייו, ווארשא, ה'תרנ"ג
- אהלי דוד
- קול עלה נידף
- אותו אדבר
- אור חדש על הארץ
- בן יכבד אב
- בגד ללבוש
- בחלום אדבר
- ברכת הפסח
- רח"ש דבר טוב
- תפארת בנים
- שבת אחים
- תפילת דוד
- השג יד
- חרושת אבן
- יוסף דעת
- שבח נעורים
- שונה הלכות
- שיחת תלמידי חכמים
- זכר דבר - יצא על ידי ישיבת אהבת שלום, ירושלים, ה'תשס"ד
- גפן אדרת
- יגדיל תורה (חידושי האדר"ת בבטאון זה), יצא לאור בעריכת הרב שמואל ברוך גנוט, בהוצאתמכון ירושלים.
- ליל שימורים
- למוד ערוך
- מגילת סימנים
- מטע אדר
- מענה אליהו - ספר שו"ת, יצא על ידי ישיבת אור עציון, ה'תשס"ג
- משנת חסידים
- מעשי למלך
- זהב שב"א - על פירוש הר"ש משאנץ למסכת פסחים, ירושלים, ה'תשט"ו
- זכר למקדש - על מצוות הקהל, יצא בחיי המחבר בעילום שמו (ועם הסכמתו), וורשא, ה'תרמ"ט
- חשבונות של מצווה - יצא על ידי הרב שמואל ברוך גנוט. בהוצאת מכון ירושלים, ה'תשס"ה
- סדר אליהו - אוטוביוגרפיה, יצא על ידי מוסד הרב קוק, ה'תשמ"ד, בסופו קונטרס הנהגות - נפש דוד, בעריכת הרב משה צבי נריה.
- סדר פרשיות - על פרשות השבוע, יצאו בינתיים על ספרי בראשית ושמות - בהוצאת מכון ירושלים וישיבת בית אל, ה'תשס"ד
| תקופת חייו של אליהו דוד רבינוביץ' תאומים על ציר הזמן |
|---|
 |
[עריכה] לקריאה נוספת
- אדר האדרת - המאמר המקיף ביותר שנכתב אודותיו בתוך: סדר פרשיות על בראשית על ידי הרב הראל כהן, בהוצאת מכון ירושלים.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אדר היקר, עמ' כה.
- ^ רחוב האדרת, אתר עיריית ירושלים
