האון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האון
Haon 045a.jpg
הכניסה להאון
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-188‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 182 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-1.1%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום האון
האון
האון

האון הוא יישוב קהילתי[1] שבעבר היה קיבוץ שהשתייך לתנועה הקיבוצית המאוחדת. יושב באזור הצפון לחופה המזרחי של הכנרת מול העיר טבריה והוא שייך, מוניציפלית, למועצה אזורית עמק הירדן. היישוב נוסד באוגוסט 1949 כהיאחזות נח"ל[2] ליד עין גב ועבר למקום הקבע של באוקטובר אותה שנה.

הקמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסכמי שביתת הנשק עם סוריה, שנחתמו ב-20 ביולי 1949, הביאו לנסיגת הצבא הסורי משטח ארץ ישראל המנדטורית. אולם ישראל הסכימה על קביעת שטח מפורז בתוך תחומי ארץ ישראל המנדטורית, בעיקר בשטחים מהם התפנה הצבא הסורי. באזור המפורז הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים.‏[3] לפי הפרשנות הסורית, השטח המפורז היה מעין שטח הפקר ומשמעות המונח "חזרה לחיים אזרחיים סדירים" פירושה שרק מי שהתגורר באזור לפני מלחמת העצמאות רשאי להמשיך להתגורר בו. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח ריבוני ישראלי שאסור להחזיק בו צבא, אך פעילות אזרחית הותרה בו, בתאום עם האו"ם וללא כל צורך בתאום עם סוריה. הבדלי פרשנות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת האון (כמו גם תל קציר הסמוך). ב-23 באוגוסט 1949, עוד לפני שהכוחות הסוריים פינו את השטח המפורז, עלו חברי האון על הקרקע מדרום לעין גב במבצע שנקרא "חומת הכנרת"‏[4]. סוריה מחתה בפני ועדת שביתת הנשק של האו"ם, אשר קבעה שהעלייה על הקרקע הייתה בניגוד להסכם, שכן לא תואמה עם האו"ם. סוריה גם עכבה את פינוי כוחותיה ממובלעת משמר הירדן בטענה שהקמת היישוב מדרום לעין גב מהווה הפרה של הסכם שביתת הנשק‏[5]. בתחילה ישראל טענה שהיישוב הוקם עוד לפני חתימת הסכם שביתת הנשק‏[6]. בהמשך הושג הסכם שישראל תפנה את היישוב שהוקם ללא תיאום ותקים את היישוב במקום אחר בתיאום עם האו"ם וישראל קבלה אישור בכתב להעלות את האון על הקרקע מצפון לכפר הערבי א-סמרא. בעקבות זאת ישראל הודיעה שהיא מקבלת את עמדת ועדת שביתת הנשק ותפרק את היישוב שהוקם מדרום לעין גב. ב-8 באוקטובר 1949 הורה הרמטכ"ל על פירוק היישוב מדרום לעין גב והעברתו למיקום הנוכחי של קיבוץ האון. מחאת הסורים כנגד הקמת האון במקומו החדש נדחתה על ידי ועדת שביתת הנשק של האו"ם‏[7][8].

מייסדי הקיבוץ היו כ-120 חברים משני גרעינים: גרעין נח"ם של עולים מפולין שהגיעו לארץ ישראל ב-1947 ועברו הכשרה בקיבוץ כנרת וגרעין של עולים מתנועת הבונים בהונגריה שעלו דרך מחנות קפריסין ועברו הכשרה בכפר גלעדי. בסמוך לעליה על הקרקע הם עברו הכשרה בעין גב‏[4]. שלושה חודשים לאחר העלייה על הקרקע הצטרפו לקיבוץ חברת נוער מטורקיה[9].

המצב הביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים עד מלחמת ששת הימים היו לקיבוץ עימותים רבים עם סורים מעבר לגבול. בין השאר חצו רועים את הגבול ורעו עם עדריהם בשדות הקיבוץ‏[10][11] ולעתים קרובות הומטרה עליהם אש מן המוצבים הסוריים ברמת הגולן, עת עיבדו את שדותיהם‏[12].

בשנים שלפני מלחמת ששת הימים, בעיקר בתקופה שבין 1965 ל-1967, קיבלו מספר מפעילי ציוד מכני הנדסי של חיל ההנדסה את עיטור העוז על שהפעילו טרקטורים ודחפורים, רובם לא משוריינים, על מנת לעבד אדמה ולבצע עבודות הנדסיות בגזרת האון, תחת אש כבדה והפגזה ארטילרית מצד הסורים.‏[13]

התפתחות משקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית דרכו עבדו החברים בעיקר בעבודות חוץ במשקי הסביבה. הקיבוץ סבל מקשיים כלכליים ורוב החברים עזבו אותו‏[14]. בסוף 1950 שוב הייתה עזיבה גדולה כאשר חברי מפ"ם עזבו את הקיבוץ במסגרת היריבות בין מפ"ם למפא"י והשאירו את האון כקיבוץ חד מפלגתי‏[15]. הפרישה החמירה את המחסור בכח אדם בקיבוץ, אשר קרא להצטרפות חברים חדשים‏[16]. בשנת 1954 הצטרף לקיבוץ גרעין נוסף של חברת נוער מטורקיה ובשנים 1954 ו-1957 הצטרפו גרעינים של התנועה המאוחדת. בשנים 1960, 1963, 1964, 1965, 1968 ו-1971 הצטרפו להאון גרעינים של הנוער העובד[9]. אולם הקיבוץ סבל מעזיבה רבה, כמעט כל חברי הגרעינים עזבו, והוא נותר קטן‏[17].

בשנת 1954 חגג היישוב חמש שנים תוך ציון עיבוד של 1000 דונם שלחין, מטע בננות של 150 דונם, 200 דונם גן ירק, רפת וגידול מספוא לרפת. כן עבדו מספר חברים בדיג בשותפות עם קיבוצים אחרים באזור והתקיימו לול, מוסך נגריה ומסגריה‏[18]. בשנת 1971 היו לקיבוץ 670 דונם גידולי שדה, 785 דונם מטעים (בעיקר בננות) ו-388 דונם בריכות דגים‏[9]. בקיבוץ גידלו גם תמרים. באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 הוקם במקום כפר נופש, אולם הכפר לא הצליח להחזיר את עלות ההשקעה בו והקיבוץ צבר חובות של כ-70 מליון שקלים במשבר הקיבוצים. במסגרת הסדר חובות נמחקו 50 מליון שקלים, אולם הקיבוץ לא הצליח להחזיר את שאר החובות בהתאם להסדר והשקעות נוספות שלו בחוות יענים ותחנת דלק כשלו.

עם השנים שירותי הקיבוץ לחבריו, כמו חדר אוכל, מכבסה, אקונומיה ומכולת בוטלו. בשנת 2002 התגוררו בקיבוץ 62 חברים, רובם בגילאי 50 עד 70. עקב חובות גדולים לבנקים, לסוכנות היהודית ולגופים אחרים, החליטו רוב החברים בשנת 2007 על פירוק הקיבוץ, הפיכתו ליישוב קהילתי, ומכירת נכסי הקיבוץ במסגרת הסדר חובות כולל אשר כיסה את חובות הקיבוץ, איפשר רישום בתי החברים על שמם והסדיר להם פנסיה בגובה של כ-2400 ש"ח לחודש.‏[19] ביולי 2007 אישרה ממשלת ישראל את ההסדר‏[20]. ביוני 2009 אושר ההסדר סופית ולאחר מכן נמכרה תחנת הדלק לחברת דור אלון, נמכר כפר הנופש, האדמות החקלאיות של הקיבוץ הושבו למנהל לצורך החכרה לכיסוי החובות והשטח הבנוי של הקיבוץ הושב למינהל מקרקעי ישראל לצורך בניית הרחבה של 300 יחידות דיור, תמורת 14 מיליון ש"ח לקופת הסדר החוב של הקיבוץ‏[21].

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ האון הייתה קיימת חוות היענים הגדולה בישראל שמנתה למעלה מ-5000 יענים, למטרות מסחריות ותיירותיות. החווה התיירותית עדיין קיימת ואילו זו המסחרית כבר לא. בשר היען נשלח לצרפת בעיקר, עור היען עובד גם הוא בצרפת ונחשב לעור היקר בתבל, לאחר עור התנין. מנוצות היען נעשו קישוטים שונים והן נצבעות בשלל צבעים (דוגמה בולטת לכך היא בקרנבל בברזיל). על הביצים ציירו והביצים הגדולות שמשו כחפצי אומנות יקרי ערך. בקיבוץ האון הוטלה גם ביצת היען הגדולה ביותר בעולם.

בשנים 1995, 1998 ו-1999 התקיים בקיבוץ פסטיבל סולם יעקב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמירם כהן, סוף הדרך: העליון אישר את פירוק קיבוץ האון; במקומו יוקם יישוב קהילתי, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2011
  2. ^ ישובים חדשים, דבר, 13 בספטמבר 1949
  3. ^ נספח I להסכם שביתת הנשק הישראלי-סורי 1949 [1]
  4. ^ 4.0 4.1 עין גב אינה בודדת עוד, דבר, 4 בספטמבר 1949
  5. ^ ד. זסלבסקי, בעית הפירוז בצפון לא נפתרה, דבר, 10 באוקטובר 1949
  6. ^ ישראל לא תפנה את היישוב מדרום לעין גב, מעריב, 6 בספטמבר 1949
  7. ^ הקמת היישובים בצפון לא הפרה את ההסכם, דבר, 29 בנובמבר 1949
  8. ^ שיתוף פעולה בצל עימות, עמודים 128-130
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 הקבוצה והקיבוץ בישראל, עמוד 125
  10. ^ גורש עדר מסוריה שרעה בשדות האון, דבר, 21 בספטמבר 1955
  11. ^ נבלמו חדירות הסורים באזור תל קציר - האון, מעריב, 11 באפריל 1967
  12. ^ ראו למשל: צבא סורי התקיף קבוצת חברי משק האון, דבר, 8 בדצמבר 1953;סורים התקיפו חברי האון, דבר, 15 בדצמבר 1955;החיילים הסורים פתחו באש על משק האון שלוש פעמים, דבר, 13 בספטמבר 1962;חיילים סוריים פתחו שוב באש בגזרת האון, דבר, 14 באוגוסט 1963
  13. ^ בין מקבלי עיטור העוז: חיים קובי, פנחס פרבדה, פאול סבח, שמואל לוי, יעקב יעקובי - מידע מאתר הגבורה.
  14. ^ משה ישראל, מבשרים מגשימים לוחמים ומצילים, הוצאת מערכות, 1999, עמוד 388
  15. ^ אושרה פרישת חברי מפ"ם מקבוץ האון, מעריב, 12 בדצמבר 1950
    השגות חברי מפא"י על ההסבר של מזכירות הקבהמ, דבר, 14 בפברואר 1951
  16. ^ משקי הספר קוראים לנוער להצטרף אליהם, דבר, 23 ביוני 1953
  17. ^ יצחק יעקביהמגדלור בדיונות, דבר, 5 באוגוסט 1960
  18. ^ יצחק נויהאון בקרבת הכנרת, דבר, 22 באוקטובר 1954
  19. ^ קיבוץ האון מתפרק - וואלה! חדשות
  20. ^ המלצות הוועדה לשינוי סיווג קיבוץ האון, החלטה מספר 1880 של ממשלת ישראל, משנת 2007, באתר של משרד ראש הממשלה, 1 ביולי 2007
  21. ^ בג"ץ 1333/10, שרמן נגד ממשלת ישראל


קואורדינטות: 32°43′31.79″N 35°37′17.04″E / 32.7254972°N 35.6214000°E / 32.7254972; 35.6214000