האוניברסיטאות שלי
האוניברסיטאות שלי (ברוסית: Мои университеты), הוא רומן זכרונות אוטוביוגרפי מאת הסופר הרוסי מקסים גורקי, אשר נכתב בשנת 1920.
ברומן מתאר הסופר את קורותיו, משלחי היד בהם עבד, ובעיקר את הדמויות אשר פגש בחייו, מאז עזב את בית סבתו בהיותו נער במטרה ללמוד באוניברסיטה. השאיפה להיכנס למוסד לימודים מתבדה עד מהרה בשל העדר אמצעי תשלום והגיבור נודד ממקום למקום, עובד בעבודות מזדמנות ורוכש השכלה בעצמו מספרים ומהחיים עצמם- שהם הם "האוניברסיטאות שלו". בלשונו של גורקי "לעיתים נדירות מאד מצאתי בספרים רעיונות שלא שמעתים לפני כן בחיים".
תוך כדי העבודות הרבות- שוליה-לאופה, סבל ועוד, מתוודע הגיבור לטיפוסים שונים ומגוונים, איכרים, שוטרים, מהפכנים, יצאניות ועוד, היוצרים נגד עינו של הקורא פסיפס צבעוני ועשיר, לעיתים אלים ביותר, גס ואווילי, לעיתים נאצל ומלא טוב-לב ועדנה. על עצמו הוא ממעט לספר ועל הקורא להשלים את דמותו בעיקר דרך היחסים בין הגיבור לשאר הדמויות. גם על ארועים טראגים כמו נסיונו להתאבד, מות סבתו האהובה ורצח חברו הוא מדווח בלקוניות ואגב אורחא. אולם דוקא אוביקטיביות לקונית זו מטלטלת את הקורא ומותירה בו רושם כביר.
הספר מצטיין בהומור השזור בו, סגנון ייחודי, כנות, יכולת תאור מופלאה ומדויקת ותובנות על טבע האדם. כך למשל: "פעמים רבות נתקלתי בפחד זה מפני הצדיק, בעובדה זו של רדיפת האדם הטוב עד מוות. שני מיני יחסים קיימים לגבי אנשים מעין אלה: או שרודפים אותם...או שמתרפסים לפניהם...לעיתים רחוקות יותר. ואולם ללמוד מהם כיצד לחיות, לחקות אותם, את זה אין יודעים...ואולי גם אינם רוצים?"
הספר תורגם לעברית על ידי פסח בן-עמרם בשנת 1936 ויצא לאור בהוצאת קרית ספר[1] ובהוצאות מחודשות ב-1956 וב-1989 בהוצאת עם עובד.
ב-1941 יצא לאור סרט קולנוע סובייטי שהתבסס על הספר ונשא את שמו, כחלק השלישי בטרילוגיה אודות כתביו האוטוביוגרפיים של גורקי, שביים הבמאי מרק דונסקוי.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ בספרות ובאמנות, דבר, 13 במרץ 1936
