האופרה הישראלית החדשה
האופרה הישראלית החדשה היא בית אופרה הפועל בתל אביב משנת 1985. קדמה לה האופרה הישראלית, שפעלה בתל אביב בשנים 1947 - 1982.
בשנת 1985, בעקבות החלטה של המועצה לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך והתרבות, הוקמה האופרה הישראלית החדשה, או בשמה הרשמי: האופרה הישראלית תל אביב-יפו. למנכ"ל בית האופרה מונה אורי עופר, לשעבר מנכ"ל התיאטרון הקאמרי, והוא הוביל אותה יחד עם יואב תלמי, מנכ"ל התזמורת הקאמרית הישראלית. למנהל המוזיקלי מונה גארי ברתיני. האופרה נהנתה מיומה הראשון מתמיכתו של ראש עירית תל אביב שלמה להט, שמכהן עד היום כחבר במועצת האופרה.
מעונת 1987/88 החל בית האופרה להעלות הפקות, כשהראשונה בהן הייתה דידו ואניאס מאת הנרי פרסל. בין היתר הופיע באופרה המנצח דניאל אורן שניצח על אופרות כנבוקו מאת ורדי ולה בוהם מאת פוצ'יני [1]. האופרות מועלות בשפת המקור, עם כתוביות בעברית ובאנגלית. בשנת 1995 נערכה הבכורה העולמית של האופרה "יוסף" של יוסף טל (ליברית: ישראל אלירז) בניצוחו של גארי ברתיני ובימויו של דיוויד אולדן. האופרה הפיקה גם את מסע אל תום האלף, אופרה עברית המבוססת על ספרו של א.ב. יהושע.
משכנה הראשון של האופרה היה באולם תיאטרון נוגה בשדרות ירושלים ביפו. ב-1994 עברה האופרה למשכנה החדש במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב. בראש האופרה עומדת חנה מוניץ והמנהל המוזיקלי היה המנצח אשר פיש. לאופרה כ-18,000 מנויים (2007).
האופרה נהנית מתמיכה ממשלתית ועירונית. נכון ל-2006 קיבלה האופרה תמיכה מהמועצה לתרבות ואמנות בסכום של כ-17 מיליון שקלים.[2]
תוכן עניינים |
[עריכה] לקריאה נוספת
- מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל-אביב - עשור ראשון 1985, הוצאת ד' די-נור, 1995.
- מיכאל איזנשטט, האופרה הישראלית החדשה, תל-אביב - עשור ראשון 1985 - 1995, הוצאת ד' די-נור, 1995.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר האופרה הישראלית החדשה
- חנוך רון, האופרה הישראלית : הרנסאנס החדש בחיי המוזיקה בישראל, באתר מט"ח
- היסטוריה של האופרה הישראלית באתר ישראסטייג'
- האופרה ישראלית - ג'וזפה ורדי - אאידה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ האחרונה בעבודה משותפת יחד עם הבמאי האיטלקי פרנקו זפירלי
- ^ מקור: מנהל התרבות במשרד המדע, התרבות והספורט
