האזור המוטורי העיקרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האזור המוטורי העיקרי (מסומן באדום)

האזור המוטורי העיקרי הוא חלק מקליפת המוח‎ שנמצא באונה המצחית. הוא מעורב בפעולת המערכת המוטורית ומתפקד כמרכז השליטה הראשי על הפעילות המוטורית הרצונית בגוף.

מיקום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור המוטורי העיקרי ממוקם על הבליטה הקדם-מרכזית (precentral gyrus), הצמודה לחריץ המרכזי בחלק הקדמי שלו‏[1]. על פי החלוקה של ברודמן האזור המוטורי העיקרי משויך לאזור 4 של קליפת המוח האנושי‏[2].

אזור ברוקה נמצא בהמיספרה השמאלית, בקדמת החלק של האזור המוטורי העיקרי האחראי על שרירי הדיבור[1].

קישורים למערכת השרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הומונקולוס המתאר את תפקודו של האזור המוטורי העיקרי. דמות האדם המולבשת על גבי קליפת המוח מייצגת את השרירים הנשלטים על ידי אותו חלק של האזור המוטורי העיקרי. לפיכך, גודלם היחסי של האיברים בציור תואם את כמות תאי העצב שמוקדשים לשליטה מוטורית על אותם האיברים.

תאי עצב בחלקים שונים של האזור המוטורי העיקרי מקושרים לשרירים בחלקים שונים של הגוף‏[1]. הם יכולים לגרום לשפעול או עיכוב של חלקים שונים במערכת השרירים באמצעות העברה סינפטית.

האזור המוטורי העיקרי בכל המיספרה מאורגן באופן סומטוטופי (soma = גוף, topos = מיקום)‏[1]. כלומר, הוא מסודר בהתאם לסידור המרחבי של האיברים בגוף - מכפות הרגלים ועד לראש. הדבר בא לידי ביטוי בכך שקבוצות תאי עצב השולטות על שרירים סמוכים בגוף נמצאות אחת ליד השנייה על פני קליפת המוח. גודל האזור המוקדש לכל קבוצת שרירים הוא פרופורציונלי למורכבות של התנועות שהם מבצעים. לדוגמה, האזור ששולט על הפעלת אצבעות הידיים תופס חלק ניכר מהאזור המוטורי העיקרי.

ההשפעה של האזור המוטורי העיקרי מוצלבת בין הצדדים ימין ושמאל. כתוצאה מכך, האזור המוטורי העיקרי השמאלי שולט על הצד הימני של הגוף ולהפך‏[1].

קישורים לאזורים מוחיים אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שהאזור המוטורי העיקרי מעורב בעיקר בהיבטים הקינסטזיים והדינמיים של התנועה הרצונית, יתר קליפת המוח הקדמית מקושרים להכנה ולתכנון של תנועות רצוניות כתגובה לגירויים חיצונים או פנימיים‏[2]. בהתאם לכך, האזור המוטורי העיקרי נשלט על ידי קליפת המוח הקדם-מוטורית, שנמצאת בסמוך לו באונה המצחית ועל ידי האזור המוטורי המשלים[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 Neil R. Carlson, (2013). Physiology of Behavior. Boston: Pearson.
  2. ^ 2.0 2.1 Mai, J. K., & Paxinos, G. (Eds.). (2012). The human nervous system. Academic Press.‏