האחדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האחדה הוא התרגום העברי המקובל למונח הגרמני גְלָיְכְשָׁלְטוּנְג (Gleichschaltung), שמשמעו סינכרוניזציה או תיאום (Gleich משמעו "שווה", Schaltung משמעו "מיתוג, הפעלת מעגל חשמלי"). בהקשר הפוליטי, מדובר בתהליך כינון השליטה הטוטליטרית תחת שלטון המפלגה הנאצית על חיי הפרט, והתיאום ההדוק בכל היבטי החברה והמסחר. המונח עצמו הוא לשון נקייה טיפוסית של הנאצים לנאציפיקציה.

רצונו של המשטר הנאצי בשליטה מוחלטת דרש חיסול כל מקורות ההשפעה החלופיים. התקופה שבין 19331937 לערך התאפיינה בחיסול ובנאציפיקציה שיטתיים של כל המוסדות הלא-נאציים בעלי ההשפעה בגרמניה, כמו ארגוני עובדים, מפלגות פוליטיות, כנסייה, ארגוני נוער, בתי ספר, וכן הלאה.

במסגרת ההאחדה הוקמו ארגונים כגון "הנוער ההיטלראי" לנערים בגילאי 10–18, מקבילתו הנשית – "אגודת הנערות הגרמניות" (Bund Deutscher Mädel), ארגון העובדים "כוח באמצעות שמחה" (Kraft durch Freude), וארגונים נוספים. כל אזרח גרמני, לרבות צעירים, חויב לקחת חלק באחד מארגונים אלו, בצורה זו או אחרת.

ההאחדה הייתה משני סוגים עיקריים:

  • האחדה ארגונית
  • האחדה אידאולוגית (כלומר יישור קו רעיוני עם רעיונות המפלגה הנאצית)

המונח מתייחס גם למספר צעדים שנקטו הנאצים, במיוחד בתקופה שלאחר עלותם לשלטון, כדי להבטיח את שלטונם ולשם אינדוקטרינציה מקפת של אזרחי גרמניה. עם צעדים אלו נמנים הבאים:

  1. לאחר שריפת הרייכסטאג ב-27 בפברואר 1933 חתם נשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג על צו נשיא הרייך להגנת העם והמדינה (נודע גם כ"צו שריפת הרייכסטאג"), אשר אפשר להיטלר להשעות את רוב זכויות האדם שנקבעו בחוקת ויימאר ואפשר מעצרם של מתנגדים פוליטיים והפחדת מצביעים בבחירות הקרבות באמצעות "פלוגות הסער".
  2. באווירה זו נערכו הבחירות הכלליות לרייכסטאג, ב-5 במרץ 1933. בבחירות אלה זכתה הקואליציה של היטלר לרוב זעום של 44 אחוזים, והמפלגה הנאצית לא זכתה לרוב כלל.
  3. עם התכנסות הרייכסטאג לאחר הבחירות, ב-23 במרץ 1933, העבירו הנאצים, בזכות סילוקם של הצירים הקומוניסטים מחברות בפרלמנט, את חוק ההסמכה, אשר העביר את כל סמכויות החקיקה לממשלה הנאצית, וביטל למעשה את מה שנותר מחוקת ויימאר. זמן קצר אחרי כן נאסר קיומה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהצביעה נגד החוק, ומפלגות אחרות פירקו את עצמן כדי להימנע ממעצר וכליאה במחנות ריכוז.
  4. חוק ההאחדה הראשון נחקק ב-31 במרץ 1933, והעניק לממשלות המדינות השונות סמכות דומה לזו שבחוק ההסמכה.
  5. חוק ההאחדה השני, מיום 7 באפריל 1933, קבע מינוי "מושלי רייך" (Reichsstatthalter) במדינות השונות, ולמעשה איין את סמכותן של המדינות (Länder) השונות בגרמניה לטובת ממונים מטעם המפלגה הנאצית.
  6. ב-2 במאי 1933 הוצא האיגוד המקצועי ADGB אל מחוץ לחוק, כאשר נציגים של ארגון העבודה הנציונל-סוציאליסטי (Nationalsozialistische Betriebszellenorganisation) תפשו את מתקני האיגוד ומנהיגיו נאסרו. במהלך החודשים הבאים אולצו איגודי עובדים אחרים להתמזג עם "חזית העבודה הגרמנית" (Deutsche Arbeitsfront).
  7. החוק נגד הקמת מפלגות פוליטיות (Gesetz gegen die Neubildung von Parteien), שנחקק ב-14 ביולי 1933, אסר הקמת מפלגות פוליטיות חדשות.
  8. החוק בנוגע לבנייה-מחדש של הרייך (Gesetz über den Neuaufbau des Reiches), שנחקק ב-30 בינואר 1934, ביטל למעשה את הפדרליות ברפובליקה לטובת הממשל המרכזי; חוק נוסף מיום 14 בפברואר ביטל את הרייכסראט ואת ייצוגן של המדינות ברמה הפדרלית.
  9. ליל הסכינים הארוכות – ב-30 ביוני 1934, הורה היטלר לאס-אס לחסל את מנהיגי "פלוגות הסער" ובראשם ארנסט רהם, וכן את הקנצלרים לשעבר קורט פון שלייכר ופרנץ פון פאפן. לאחר מעשה, זכו הפעולות לאישור בחוק בנוגע לצעדי הגנה עצמית של המדינה (Gesetz über Maßnahmen der Staatsnotwehr), שנחקק ב-3 ביולי 1934. בלילה הזה נרצחו כאלף מחיילי ה-S.A
  10. עם מותו של הנשיא פון הינדנבורג ב-2 באוגוסט 1934 הועבר חוק אשר איחד את משרד נשיא הרייך עם משרת הקנצלר, והפקיד את המשרה המאוחדת בידיו של הפיהרר: היטלר.