האיחוד הפולני-ליטאי
| האיחוד הפולני-ליטאי | |
| אירועי הקמה | איחוד לובלין |
| הוקמה | 1 ביולי 1569 |
| אירועי פירוק | החלוקה השלישית של פולין |
| התפרקה | 24 באוקטובר 1795 |
| ישות קודמת | ממלכת פולין (1569-1385) |
| ישות יורשת | האימפריה הרוסית |
| משטר | מונרכיה העוברת בירושה (1569–1573)
מונרכיה נבחרת (1573–1791 / 1792–1795) מונרכיה חוקתית (1791–1792) |
| שפה | פולנית, ליטאית |
| יבשת | אירופה |
| עיר בירה | ורשה |
| שטח נכון ל-1772 | כ-825 אלף קמ"ר |
| אוכלוסייה נכון ל-1772 | מעל 14 מיליון תושבים |
האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה שהתקיימה בין השנים 1569–1795, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, ליטא, לטביה, בלארוס, וכן חלקים נרחבים של אוקראינה ואסטוניה. האיחוד הפולני-ליטאי הוקם בעקבות הסכם איחוד לובלין (לובלין, 1 ביולי 1569), לאחר קרוב למאתיים שנים שבהן היו ממלכת פולין ודוכסות ליטא מדינות נפרדות תחת הנהגה של מלך אחד מהשושלת היגלונית. האיחוד הפולני-ליטאי היה מהמדינות הגדולות ביותר והמאוכלסות ביותר באותה תקופה (בין 6.5 ל-10.5 מיליון נפש). במשך מעל מאה שנים שגשגה המדינה המאוחדת והצליחה לעמוד בפני אויביה הרוסים, השבדים והעות'מאנים. אולם בחצי השני של תקופת קיומו ידע האיחוד תבוסות צבאיות, אנרכיה והפיכת דלת העם לצמיתים.
רשמית נחשבו שתי המדינות כבעלות מעמד שווה באיחוד, אך למעשה פולין הייתה דומיננטית הרבה יותר. סוג המשטר במדינה המאוחדת היה דמוקרטיית אצילים, אשר התנהלה על פי החוקה השנייה שהותקנה באירופה.
המדינה חולקה לשלוש פרובינציות: פולין גדול, פולין קטן (שכללה את דרום פולין של היום ובירתהּ הייתה קראקוב) ודוכסות ליטא. דוכסות ליטא בתורהּ הייתה מחולקת למספר מחוזות: מחוז סמוגיטה, מחוז ברסט ליטובסק, מחוז מציסלאו, מחוז מינסק, מחוז נובגורוד, מחוז פולטסק, מחוז סמולנסק, מחוז טרוקי, מחוז וילנה ומחוז ויטבסק.
האיחוד הפולני-ליטאי הגיע לקיצו בחלוקה השלישית של פולין, אשר בעקבותיה נכלל רוב שטח האיחוד בתחום האימפריה הרוסית, וכך איבדו פולין וליטא את עצמאותן.
בימינו, פולין רואה את עצמה כהמשך של האיחוד הפולני-ליטאי, ואילו ליטא מעדיפה להתרחק מזיהויה עם איחוד זה, שאינו נחשב כטוב לליטאים.