האיסור לכהן להיטמא למת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האיסור לכהן להיטמא למת
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר ויקרא, פרשת אמור
משנה מסכת אוהלות
שולחן ערוך יורה דעה, סימן שע"א

האיסור לכהן להיטמא למת הוא מצוות לא תעשה מן התורה שלפיה אסור לכהנים בני אהרן להיטמא לגופו של מת.

מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הציווי מופיע בפרשת אמור;

Cquote2.svg

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.

Cquote3.svg
ויקרא פרק כא פסוק א

התורה מתירה לכהן להיטמא לאביו לאמו אחיו אחותו הבתולה ולילדיו. מדרבנן, הכהן מורשה להיטמא לאשתו ואילו למשמעות הרמב"ם[דרוש מקור] והאבן עזרא, זה אסור‏[1].

אוהלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מסכת אהלות
לפי האיסור, הכהנים נמנעים מללמוד חכמת הרפואה כי קורס הלימוד מחייב היטמאות למתים

אסור לכהן ליכנס ל"אהל" שבתוכו נמצא מת. למשמעת זו יש השלכות רבות בת-זמננו, בכך שהכהנים נזהרים מליכנס לבתי רפואה מטעם הימצאות חדר מתים בתוכו.

מטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייתכן תקלת איסור היטמאות למת כשיש מת בתחתית המטוס

מחמת האיסור לכהן להיטמא למת ישנם כהנים שמונעים עצמם מטיסה מחשש שיש מת בתחתית המטוס. ואילו יש מקילים מכיוון שתחתית המטוס נחשב כ"אוהל סתום", ובכך לא נתקלים בהיטמאות.

בית הקברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי הלכה, הכהנים אסורים מלהיכנס לבית קברות ואף להתקרב תוך ארבע אמות למצבה. בכך, משפחות הכהנים קוברים את מתיהם בקצה בית הקברות שיוכלו לבקר את המת בלי התקרבות יותר מדי לבית הקברות.

היטמאות לגוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מחלוקת בין התנאים אם כהן מותר להיטמא לגוף מת של גוי. הרשב"י סבור כי אין איסור בכך ואילו רבן שמעון בן גמליאל אוסר‏[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האם מותר לכהן ללמוד רפואה - "תורה שבעל פה" חלק ו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד (1964), מאת מרדכי הכהן

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבן עזרא לספר ויקרא כא:ג
  2. ^ משנה אוהלות יח:ט