האיש הבוער
האיש הבוער (באנגלית: Burning Man) הוא פסטיבל הנערך מדי שנה במדבר הסלע השחור שבצפון מדינת נבדה שבארצות הברית.
הפסטיבל נקרא על שם האירוע המרכזי בו, במסגרתו נערכת שריפת דמות אדם עשויה עץ. "איש העץ" מלווה בנוכחותו את הפסטיבל מתחילתו וניתנות לו משמעויות רבות ושונות בפי באי הפסטיבל. טקס השריפה נערך במוצאי השבת, לקראת סופו של השבוע בו נערך הפסטיבל. הפסטיבל נמשך שמונה ימים, כאשר הוא מתחיל ביום שני האחרון של אוגוסט ונגמר ביום העבודה האמריקני, שחל ביום שני הראשון של חודש ספטמבר. בימי הפסטיבל האחרונים שורפים חלק מעבודות האמנות שהוצגו בפסטיבל ובלילה האחרון שורפים את מקדש הפסטיבל.
במסגרת הפסטיבל מוקמת עיר זמנית הנקראת "עיר הסלע השחור", בה שוהים משתתפי הפסטיבל, כשהם מתגוררים בקרוונים, אוהלים ומבנים ניידים. דיור זמני וארעי זה, הוא ערך חשוב בקהילת משתתפי הפסטיבל. מדי שנה גדל מספר המשתתפים בפסטיבל ובשנת 2010 נכחו בפסטיבל מעל ל-50 אלף איש[1]. השטח בו מתרחש הפסטיבל הוא אגם שהתייבש והשאיר אחריו מישור חול אבקתי לבן והוא מכונה "פלאייה", חוף בספרדית.
מארגני הפסטיבל דואגים בעיקר ללוגיסטיקה ולצרכים בסיסיים: ביטחון אישי, שירותים כימיים, מבנה העיר ושלטי הרחובות, וריכוז המידע על כל הפעילויות. כמו כן, הם מפקחים על מכוניות האמנות (Art cars) - מכוניות שנצבעו וקושטו ומורשות להסתובב בפלאייה במהירות נמוכה.
תוכן עניינים |
[עריכה] עשרת העקרונות של הפסטיבל[2]
- שיתוף רדיקלי כל אחד יכול להשתתף בפסטיבל מתוך כבוד והערכת השונה ושלילת דעות קדומות.
- נתינה הענקת מתנות ללא ציפייה לתמורה או מחויבות להחזיר טובה.
- ביטול הסחר על מנת לשמר את רוח הנתינה כל סוג של מסחר או סחר חליפין, אסור. בנוסף, המשתתפים מתבקשים שלא לבצע עסקאות, לפרסם או להפיץ רעיונות מסחריים ומותגים.
- תלות עצמית רדיקלית עידוד עצמאות, עשייה עצמאית וגילוי יכולות אישיות.
- ביטוי עצמי רדיקלי כל פעילות בפסטיבל וכל המתנות הניתנות הן תוצר של ביטוי עצמי ואף אחד חוץ מהיוצרים לא יקבע את תוכנן. למרות זאת, על הנותנים להבין ולכבד את מקומם ורצונותיהם של המקבלים.
- מאמץ קהילתי קהילת הפסטיבל מעודדת ומאמינה בעשייה משותפת ומקדמת כל סוג של עשייה קבוצתית, חיבור חברתי, מרחבים ציבוריים, עבודות אמנות וכל שיטות התקשורת המקדמות אותם.
- אחריות אזרחית כל משתתף בפסטיבל לוקח אחריות על עצמו ועל הסובבים אותו. המארגנים פעילויות בפסטיבל יקחו אחריות על שלומם ורווחתם של המשתתפים ויעשו זאת בהתאם לחוקי המדינה.
- אי השארת עקבות מתוך רצון לשמור על הסביבה, אין להותיר פסולת או כל סימן אחר שיפגע בסביבה. חובה על כל המשתתפים לנקות את המרחב בסיומו.
- השתתפות שינוי מסוים באדם או בחברה, יכול לקרות רק תוך כדי השתתפות אקטיבית בנעשה. לכן, כולם מוזמנים להשתתף בפסטיבל.
- אי אמצעיות חוויה המשתתפים נקראים לחוות את עצמם ואת סביבתם בצורה טבעית ובלתי אמצעית.
[עריכה] העיר הזמנית
העיר בנויה בצורת אמפיתיאטרון כאשר האיזור בו מתגוררים המשתתפים הוא חצי עיגול של רחובות בהם מפוזרים מיצגים שונים, במרכז המעגל הפלאייה, האיזור בו מתקיימים אירועים גדולים, מוצבות עבודות אמנות בקנה מידה גדול ובמרכזו איש העץ.
[עריכה] המקדש
המקדש הוא מבנה מרכזי נוסף בפלאייה, שנבנה על ידי אמנים שונים בכל שנה ונשרף יום למחרת טקס שריפת איש העץ. בעוד שלשריפת איש העץ יש אופי של חגיגה פגאנית, שריפת המקדש היא אירוע של עצב ופרידה. לאחר הוריקן קתרינה, הגיעה ג'ואן באאז לפסטיבל והקימה שם את הארגון "שורפים ללא גבולות" שיצאו להתנדב בניו אורלינס ולעזור לשקם את האיזור ואת חיי הניצולים[דרוש מקור].
[עריכה] היסטוריה
בקיץ 1986 יצא לארי עם חבריו לחוף בייקר בסן פרנסיסקו שם הם שרפו יחד דמות אדם בגובה של כמעט 3 מטרים. מאוחר יותר הארווי הסביר את המעשה כאקט ספונטני של ביטוי עצמי רדיקלי. הפסטיבל הפך לכזה לאחר כמה שנים, אז חזרו הארווי וחבריו עם משתתפים נוספים לחוף בייקר. בשנת 1991 עבר הפסטיבל מחוף בייקר למדבר הסלע השחור בנבדה, מכיוון שחוף בייקר לא הכיל את כמות המשתתפים ועיריית סן פרנסיסקו התנגדה להמשך קיומו במקום. כיום מתייחסים המשתתפים לפסטיבל כממשיך הטבעי של וודסטוק, כשההבדל הוא שבאיש הבוער, ההשתתפות וההגעה כרוכים בקשיים שנובעים מהמיקום וממזג האויר.
[עריכה] נושא הפסטיבל
החל משנת 1995 כל שנה נבחר נושא לפסטיבל שנותן השראה ליוצרי התחפושות, המבנים והמיצגים באותה שנה.
- 1995 טוב או רע
- 1996 הכבשן
- 1997 פוריות
- 1998 ישות אצילית
- 1999 גלגל הזמן
- 2000 הגוף
- 2001 שבעה עידנים
- 2002 העולם הצף
- 2003 מעבר לאמונה
- 2004 ערכו של גן עדן
- 2005 מודע תת מודע וחוסר הכרה
- 2006 תקווה ופחד: העתיד
- 2007 האיש הירוק
- 2008 חלום אמריקני
- 2009 אבולוציה
- 2010 מטרופוליס
- 2011 טקסי מעבר
- 2012 פוריות 2.0 [3]
[עריכה] אידיאולגיה מול מציאות
למרות שמארגני ומשתתפי הפסטיבל מכריזים על עצמם כמתנגדים לתרבות החומרנית ולמסחר ודוגלים ברעיון של שיתוף ללא הגבלה, בשנים האחרונות נמכרת כמות מוגבלת של כרטיסים. הדבר גורם לכך שלא כל המעוניינים יכולים להשתתף בו, אם בגלל מחירי הכרטיסים (מחיר רשמי בשנת 2010 - 210$, מחיר ספסרות - עד 1,195$) ואם בגלל ההגבלה המספרית.
לקראת הפסטיבל בשנת 2012 החלו להמכר הכרטיסים דרך מערכת הגרלה.עקב כך היה ביקוש לכמות גדולה פי שלוש של כרטיסים לעומת הכמות שהוצעה. [4]
[עריכה] ערכים קשורים
[עריכה] הערות שוליים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- Burning man אתר הפסטיבל - ראשי
- גלריות באתר הפסטיבל
- צילומיו של פטריק רודי בפסטיבל
- ברנינג מן בטוויטר
- ברנינג מן בפייסבוק
- המדריך להישרדות במדבר הסלע השחור
- קטע וידיאו מהסרט 30 שנות היסטוריה בברנינג מן
- "מקס הזועם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- קטע וידיאו משנת 2009 באתר youtube
- אריאל תמיר, ברנינג מן: "ושתהיה לך שריפה טובה", באתר ynet, 22 באוגוסט 2006
- אדר שלו, שידורשת: האיש הבוער, 6 בספטמבר 2006
- יונתן יבין, בית המשוגעים של בלק רוק, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2001
- גל מור, "האיש הבוער": כך נראית האינטרנט במציאות, באתר ynet, 2 באוגוסט 2000
- עמי בן בסט, ברנינג מן - פסטיבל האיש הבוער, באתר "מסע אחר"
