האיש שירה בליברטי ואלנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האיש שירה בליברטי ואלנס
The Man Who Shot Liberty Valance
מבוסס על The Man Who Shot Liberty Valance עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'ון פורד עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי ג'ון פורד
ויליס גולדבק
תסריט דורתי מ. ג'ונסון
ויליס גולדבק
ג'יימס באלה
עריכה אותו לוברינג עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ון ויין
ג'יימס סטיוארט
ורה מיילס
לי מרווין
מוזיקה אלפרד ניומן
צילום ווילאם קלוטיר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה פרמאונט עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי סרטי פרמאונט
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 22 באפריל 1962
משך הקרנה 123 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מערבון, סרט פלאשבק, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3,200,000$
הכנסות באתר מוג'ו manwhoshotlibertyvalance
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

האיש שירה בליברטי ואלנסאנגלית: The Man Who Shot Liberty Valance) הוא מערבון בבימויו של ג'ון פורד שיצא לאקרנים בשנת 1962. בסרט מככבים ג'ון ויין וג'יימס סטיוארט. התסריט נכתב על ידי ג'יימס וורנר וויליס גולדבק, השניים ביססו תסריט זה על סיפור קצר של דורתי מ. ג'ונסון.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאטור המזדקן רנסום סטודרד (ג'יימס סטיוארט) ואשתו האלי (ורה מיילס), מגיעים מוושינגטון, לעיירה שינבון שבמערב ארצות הברית על מנת להיות בלוויה של טום דוניפן (ג'ון ויין), מי שהיה לפנים בוקר עשוי ללא חת וכעת, מת ערירי וחסר כל. כאשר סטודרד מעניק ריאיון לעורך העיתון המקומי ומספר מה קושר אותו עם טום דוניפן, הסרט לוקח אותנו לפלשבק שממלא את מרבית הסרט.

אנו למדים כי רנסום סטודרד הגיע בשלהי המאה התשע עשרה לעיירה שינבון בתור עורך דין עם הרבה תקוות, שמאמין בשלטון החוק ובאי נשיאת נשק. לפני הגעתו אל העיירה הוא נשדד על ידי כנופיית הפושעים של ליברטי ואלנס (לי מרווין), נבל אלים ומרושע, ורק הודות לטום דוניפן הוא לא מת. סטודרד מנסה להביא את הפושעים לדין אך מגלה שבמערב הפרוע החוק לא אומר הרבה. במשך הזמן הוא בונה בית ספר בעיירה וכן פותח משרד עורכי דין, ובכך מניח את היסודות לשלטון החוק, שוויון הזכויות והדמוקרטיה בעיירה.

הקרב בין ליברטי ואלנס לבין סטודרד הוא בלתי נמנע, אולם לסטודרד אין שום ניסיון בקרבות אקדחים, ולכן כשהוא הורג את ליברטי ואלנס בדו-קרב שנערך ביניהם, כולם מופתעים. סטודרד, הנישא על גלי התהילה ומוכר כ"איש שירה בליברטי ואלנס", מגיע לוושינגטון ושם בונה קריירה פוליטית מרשימה, ותוך כדי כך נושא את אהובתו של דוניפן, האלי, לאישה. דוניפן מגלה לסטודרד שלמעשה הוא היה זה שירה בליברטי ואלנס מסמטה צדדית. הוא מסביר שעשה זאת בשביל האלי, אבל עכשיו הוא מתחרט מכיוון שלבה של האלי שייך לסטודרד.

בנקודה זאת אנו חוזרים לנקודת ההתחלה של הסרט, הלווייתו של טום דוניפן. עורך העיתון שראיין את סטודרד משמיד את הטרנסקריפציה הכתובה של הראיון ומסביר ש"אם אגדה התקבעה כעובדה, יש להדפיס את האגדה" (או, במילים אחרות: אסור להרוס מיתוס).

בסצנה המסיימת את הסרט סטודרד שואל כרטיסן ברכבת העוזבת את העיירה כמה זמן ייקח לנסוע עד וושינגטון, והקופאי מסביר לו שזו הרכבת הכי חדישה ומהירה שיש, ומסיים במשפט "שום דבר אינו מספיק טוב בשביל האיש שירה בליברטי ואלנס".

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות ופרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמות הטראגית בסרט היא דמותו של טום דוניפן, שמבין שהוא מייצג תופעה שעבר זמנה, ושהוא צריך לפנות את מקומו לאיש החוק והסדר החדש, בדמותו של סטודרד.

מיד עם יציאתו לאקרנים הפך הסרט ללהיט, הן בשל הסיפור הקלאסי והטראגי, והן בשל שני השחקנים הראשיים ג'ון ויין וג'יימס סטיוארט. "האיש שירה בליברטי ואלנס" נחשב לאחד הסרטים הטובים ביותר שביים ג'ון פורד ולאחד מהמערבונים הטובים שנוצרו אי פעם. במשאל העשור הקנוני של כתב העת הבריטי "סייט אנד סאונד" שנערך בשנת 2012 דורג הסרט על ידי מבקרי הקולנוע במקום ה-117 ברשימת הסרטים הטובים של כל הזמנים.

ג'ון פורד, שאחראי יותר מכל אחד אחר לבניית המיתוס של המערב הפרוע, מראה בסרט זה את המעבר מחברה פרועה לחברה שומרת חוק. אמריקה החדשה ושומרת החוק מוצגת בסרט זה כחברה עדיפה אך צבועה ומטופשת, וג'ון פורד מבכה את אובדן התמימות של המערב הישן והפרוע.

בשונה מסרטים רבים אחרים של ג'ון פורד, "האיש שירה בליברטי ואלנס" אינו חושף פנורמות נרחבות, ומרחבים אדירים של מדבר, אלא משאיר את הסיפור בתוך עיירה קלאוסטרופובית וקטנה. בשביל להעצים את המוטיב האפל של הסרט, הסרט צולם בשחור לבן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]