האי גרין
 | |
| תצלום אוויר של האי, 1969 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מפרץ סואץ |
| קואורדינטות | 29°54′42″N 32°31′48″E / 29.9118°N 32.5299°E |
| אורך | 0.145 ק"מ |
| רוחב | 0.05 ק"מ |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 מצרים |
  | |
האי גרין (בערבית: الجزيرة الخضراء; בתעתיק מדויק: אלג'זירה אלח'צ'ראא; מילולית: האי הירוק) הוא אי מלאכותי קטן (145 מטר על 50 מטר) במפרץ סואץ, סמוך לפתח הדרומי של תעלת סואץ.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האי גרין הוא מבצר שנבנה על ידי הצבא הבריטי כדי להגן על תעלת סואץ מפני התקפות אוויריות וימיות במלחמת העולם השנייה. המבצר נבנה שלושה קילומטרים מדרום לפורט איברהים וארבעה קילומטרים מדרום לעיר סואץ ולפתח התעלה. המבצר נבנה מבטון מזוין על בסיס של אלמוגים. המבצר כלל בניין בן קומה אחת וחצר גדולה. באחד מקצות האי נבנה גשר בטון באורך 45 מטרים המוביל למגדל עגול בגובה חמישה מטרים, שעליו מתקן מכ"ם ושני תותחים נגד מטוסים. קיר שעליו גדר תיל נבנה לשם הגנה על האי מפני תקיפה מהים. יותר מתריסר מקלעים כבדים הוצבו על הגג. על שובר גלים שהקיף חלקית את השונית נבנו מספר בונקרים.
הצבא המצרי ירש את המתחם והפך אותו ליעד מבוצר.
ערך מורחב – הפשיטה על האי גרין
בלילה שבין 19 ו-20 ביולי 1969, כחלק מהזירה הימית במלחמת ההתשה, פשט כוח של שייטת 13 וסיירת מטכ"ל על האי. המבצע נערך בחודש החמישי למלחמת ההתשה בתעלה, לאחר עשרות רבות של הרוגים בתקריות בקו, וזמן קצר לאחר פשיטה מצרית על חניון טנקים ישראלי במוצב המזח מול פורט תאופיק שבה נהרגו 8 חיילים, נפצעו תשעה ונחטף חייל אחד. ממשלת ישראל החליטה לתקוף את המוצב באי גרין כתגובה לפשיטה המצרית, וכן מתוך כוונה להשיב לצה"ל את כוח ההרתעה ההולך ונשחק וכן להרתיע את הנשיא נאצר מלהמשיך בהתשה. נתוני המודיעין שקדמו לפשיטה הצביעו על כך שבאי ממוקמים עמדת מכ"ם לבקרת אש נגד מטוסים, תותחי נ"מ בני 37 ו-85 מ"מ ו-14 מקלעים, ושהוא מאויש על ידי 80–100 חיילים מצרים, כולל יחידת קומנדו. בפשיטה נהרגו שישה חיילי צה"ל ו-11 נפצעו. למצרים נגרמו 70–80 הרוגים. הכוח הפושט פוֹצץ את האגף הצפוני של המבצר בעזרת כ־80 ק"ג חומר נפץ. במהלך המבצע התברר כי המכ"ם ביעד היה דמה.
