האי של יום האתמול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר בהוצאת כנרת זמורה ביתן, 1994

האי של יום האתמול (איטלקית L'isola del giorno prima) הוא ספרו השלישי של אומברטו אקו, ויצא לאור ב-1994.

הספר מספר על אציל איטלקי בן המאה ה-17. האציל הוא ניצול יחיד מספינה שניזוקה קשות בשל סופה. בתחילת הספר הוא מוצא עצמו על הספינה כשמולו נמצא אי אשר הוא משוכנע שעליו עובר קו התאריך הבינלאומי. הוא מסוגל לראות את האי אך אינו מצליח להגיע אליו. בקטע זה של הסיפור, מתחיל הגיבור לשקוע בזכרונות על חייו ואהבותיו והוא נהיה אובססיבי לגבי התאום המרושע שלו אשר התפצל ממנו כתוצאה מתהליך הדמה את אפקט דופלר. הגיבור משוכנע כי כל דבר רע אשר התרחש בחייו, קרה כתוצאה ממעורבות של האח המרושע. כעת, בתהליך שכנוע עצמי, הוא בטוח שאם בכל זאת יצליח להגיע לאי, כל צרותיו עד אותו הרגע ייפסקו.

הסיפור מסופר מנקודת ראות של עורך מודרני אשר הדברים נודעו לו כתוצאה מקריאה ביומניו של גיבור הסיפור.

הספר יצא בעברית ב-1994. הוא תורגם לעברית על ידי אריה אוריאל ויצא בהוצאת כנרת.