האמברגו הצרפתי על ישראל

האמברגו הצרפתי על ישראל היה אמברגו על יצוא נשק צרפתי לישראל שהוטל זמן קצר לפני מלחמת ששת הימים והביא לסיומה הפתאומי של תקופת שיתוף הפעולה הבטחוני בין המדינות, לביטול חוזים חתומים באופן חד צדדי, להפסקה של הצטיידות הצה"לית באמצעי לחימה צרפתים והחלפתם באמל"ח אמריקאי.

רקע

במבצע קדש פעלו ישראל וצרפת בתאום מדיני ובשיתוף פעולה צבאי מתוך אינטרס משותף בתקיפת מצרים. במהלך ההכנות למערכה ציידה צרפת את ישראל בנשק רב מתוצרתה שהביא לשיפור משמעותי ביכולות צה"ל. בהכנות למערכה זו נפתחה תקופה שבה צרפת היתה ספקית הנשק העיקרית של צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט. שיתופי הפעולה בין המדינות כללו פיתוח ומחקר בתחומים טכנולוגיים מתקדמים כגון פיתוח מנועים רקטיים, טילי קרקע קרקע, הנדסת אווירונאוטיקה, חימוש מתקדם ועוד. נכונותה של צרפת לחמש את ישראל ולשתף אותה בתהליכי המחקר והפיתוח היתה בולטת לנוכח סרובן של מדינות המערב לספק נשק לישראל, גם כאשר זו שלחה נציגים והשקיעה מאמצים דיפלומטיים. בין המדינות שסרבו לספק נשק היו בריטניה, ארצות הברית וקנדה (חלקן הסכימו לספק נשק הגנתי בלבד או נשק מדור קודם).

הטלת האמברגו

שארל דה גול - מטיל האמברגו

בחודשים שקדמו למלחמת ששת הימים גברה המתיחות בין מדינות ערב לבין מדינת ישראל. בתקופה זו הצהיר נשיא צרפת שארל דה גול שאם ישראל תיזום מתקפה צבאית על מדינות ערב, צרפת לא תתייצב לצידה. ישראל התאכזבה מעמדתה החדשה של צרפת בת בריתה, אך לא שינתה את החלטתה לצאת למתקפת מנע על אף המחיר של אובדן התמיכה הצרפתית‏‏. שארל דה גול, ומשרד החוץ הצרפתי ראו את התמיכה בעולם הערבי כאינטרס לאומי של צרפת ומתוקף כך אימצו מדיניות חוץ שהתנערה מהברית עם ישראל. ולכן בהתאם להצהרותיו המוקדמות, הטיל דה גול אמברגו ב-3 ביוני 1967‏, זמן קצר לפני המלחמה, ועצר באחת את משלוחי המטוסים ונשק לישראל. האמברגו הוטל גם על נשק שנחתמו חוזים בין המדינות לאספקתו ואף לנשק שישראל שילמה בעדו‏‏. האמברגו שהטילה צרפת על ישראל היווה סיום דרמטי של הברית בין שתי המדינות. ההשפעה המשמעותית ביותר של האמברגו היתה על חיל האוויר הישראלי שאיבד במהלך המלחמה מעל 40 מטוסי קרב ונזקק להשלמת אבדותיו. בנוסף, הוטלו עליו משימות התעצמות לנוכח השטחים הנרחבים שנכבשו בסיני, רמת הגולן ויהודה ושומרון. עוכבה העברת 50 מטוסי מיראז' 5 שאמורים היו להיקלט בטייסת 119 בתל נוף החל בספטמבר 1967 (כשלושה חודשים לאחר המלחמה) ושהתשלום בעדם הועבר ברובו לצרפתים. מטוסים אלה היו מטוסי הקו הראשון ויוצרו במיוחד לחיל האוויר הישראלי לפי תצורה ישראלית ושהופנמו בו לקחי קרבות. על אבי הטיפוס נרשם מיראז'5J עבור המילה Juif - יהודי בצרפתית.

החרפה נוספת באמברגו התרחשה ב- 3 בינואר 1969 לאחר הפשיטה הישראלית על שדה התעופה הבינלאומי בבירות. נשיא צרפת הצהיר בזעם שהאמברגו הופך מוחלט ויכלל גם איסור ליצא לישראל חלקי חילוף. החרפה זו הבהירה לישראל כי תקוותיה להפשרת היחסים ולהצטיידות במיראז 5 המיוחל אינן ריאליות ופנתה ביתר שאת למציאת פתרון של קבע להצטיידות בטחונית.

האמברגו לאחר פרישת שארל דה גול

בשנת 1969, פרש שארל דה גול מנשיאות צרפת. במשרד החוץ הישראלי שררה תקווה כי הנשיא החדש, ז'ורז' פומפידו, ישנה את היחס הצרפתי העוין כלפי ישראל. פומפידו הבהיר כי אין בכוונתנו לשנות את המדיניות כלפי ישראל וכי האמברגו על ישראל נותר בעינו. היחס של פומפידו כלפי ישראל נע בין אדישות והתעלמות לבין עוינות וביקורתיות‏‏. המשך מגמת ניתוק המגע מישראל הוביל לאחד מרגעי השפל ביחסים בין שתי המדינות אשר התרחש בדצמבר 1969 כאשר ישראל עקפה את האמברגו שצרפת הטילה עליה ובמבצע חשאי העבירה ספינות טילים שרכש חיל הים הישראלי, מנמל שרבורג שבצרפת לישראל. החרפת היחסים עם ישראל מצאה ביטוי גם בסירובה של צרפת לגנות את ההתקפה המצרית שהחלה את מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973. במשך המלחמה ובעקבות משבר הנפט הועמק הקשר בין צרפת לבין מדינות ערב‏‏. לאחר מלחמת יום הכיפורים התהדק שיתוף הפעולה הבטחוני בין ישראל לארצות הברית. ארצות הברית נאותה לספק לישראל מערכות נשק חדישות ועדיפות על אלה הצרפתיות. במקביל המשיכה ישראל בפיתוח תעשיה בטחונית עתירת ידע ולא נזקקה עוד לאספקת נשק או לסיוע טכנולוגי צרפתי.

פעילות ישראלית להקטנת השפעת האמברגו

מטוסי כפיר מתוצרת התעשיה האווירית

האמברגו יצר בישראל חשש ממשי לפיגור במרוץ החימוש כנגד מדינות ערב שנהנו מאספקת נשק סובייטי בכמויות גדולות. בנסיבות שנוצרו, החלה ישראל לחפש חלופות לאספקת הנשק הצרפתי ופנתה אל בריטניה וארצות הברית. נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון, הודיע שארצו תתייצב לצד ישראל במאבקה מול אויביה. בנוסף הפנתה ישראל תקציבים ומאמץ רב בפיתוח התעשיה הבטחונית הישראלית. בהדרגה, נמצאו חלופות לאספקת הנשק הצרפתי. חלק מהחלופות שנמצאו היו אמצעי לחימה אמריקאים מתקדמים יותר ממקביליהם הצרפתים וחלקן הביאו לשיפור ביכולת הפיתוח והיצור התעשיה הצבאית הישראלית ולעצמאות בהספקת נשק לצה"ל:

• בשנת 1967 החלה אספקת מטוסי התקיפה סקייהוק שתחילה פיצו על האבידות של מטוסי התקיפה במלחמת ששת הימים ולאחר מכן החליפו בהדרגה את מטוסי התקיפה הצרפתיים המתישנים כגון ווטור, אוראגן, מיסטר וסופר מיסטר.
• בשנת 1968 הקימה מדינת ישראל את מפעל מנועי בית שמש על ידי יוסף שידלובסקי שהיה מומחה צרפתי למנועי סילון שהתנגד לאמברגו. במפעל יוצרו מנועי סילון שהקטינו את הצורך במנועים ובחלפים צרפתיים.
• בשנת 1968 רכשה ישראל מארצות הברית את ראשוני מסוקי התובלה הבינוניים, בל 205 שהחלו לשמש כבר באותה השנה בין היתר להסקת כוחות מיוחדים והחליפו במידה רבה את מסוקי הסופר פרלון.
• בשנת 1969 החלה אספקת מטוסי הF-4 פנטום שהביאו להרחבה דרמטית ביכולות חיל האוויר בתחום הטווח המבצעי, משקל החימוש, יכולת ל"א, ניווט, מהירות טיסה ועוד. מטוסים אלה הפכו באחת למטוסי הקו הראשון והביאו לצמצום התלות במטוסי התקיפה והירוט הצרפתיים.
• בשנת 1969 החלה אספקת מסוקי הסער CH-53 סי סטאליון (יסעור) שהיו עדיפים על מסוקי הסופר פרלון הצרפתיים.
• בשנת 1969 החלה ישראל בפרויקט להשבחה והחלפה של המנועים הצרפתיים במטוס סופר מיסטר במנועים אמריקאיים מדגם פראט אנד וויטני J52 (שהיה מנועו של מטוס הסקייהוק). הפרויקט הקטין את הצורך בחלפים צרפתיים ושיפר משמעותית את ביצועי המטוס.
• בשנת 1969 הוברח לישראל בסיוע המוסד ציוד רב ששימש לפרויקט המחקר המשותף של צרפת וישראל בתחום פיתוח טילי קרקע קרקע. הציוד שכלל טילים בנויים שלמים מדגם MD660 הועמס על אניות סוחר במסווה של ציוד חקלאי. הפיתוח כולו נמשך בתעשיה האווירית במפעלה בבאר יעקב ולימים הבשיל למערך רחב של פיתוח ויצור טילי יריחו לסוגיהם.
• בשנת 1970 החלה ישראל לייצר במפעל לה"ב של התעשייה האווירית את מטוס המיראז' 5 שהותאם לצרכים הישראליים. המטוסים הועברו לחיל האוויר החל משנת 1971 ונקראו נשר. בסך הכל הוקמו במרוצת השנים שתי טייסות נשר.
• בשנת 1971 החלו להגיע ראשוני מטוסי התובלה C-130 הרקולס שהחליפו בין היתר את מטוס הנורד הצרפתי המתיישן.
• בשנת 1973 החלה אספקה של ספינות טילים מתוצרת מספנות ישראל שחומשו בטילי גבריאל מתוצרת ישראל ובכך תם הצורך ברכישת ספינות טילים צרפתיות.
• בשנת 1974 הוחלף מנועו של המיראז' 3 למנוע ג'נרל אלקטריק J72. מטוס זה בעל יכולות משופרות נקרא בחיל האוויר "כפיר".
• בשנת 1976 סיפקה ארצות הברית לישראל את ראשוני מטוסי ה-F-15 שהיו המתקדמים מסוגם בעולם. ישראל היתה המדינה הראשונה לקבל מטוס זה מחוץ לארה"ב. אספקת המטוס ביטאה את הקרבה שבין המדינות ואיפשרה את הוצאתם ההדרגתית משירות של מטוס הירוט הצרפתי מיראז' 3.

בתקופה זו שלאחר מלחמת ששת הימים הלך והתהדק שיתוף הפעולה הבטחוני בין ישראל וארצות הברית שכלל גם שיתוף פעולה בתחום המודיעין צבאי הטקטי והאסטרטגי. בהדרגה בשנים אלה הפכה ארצות הברית לבת ברית קרובה לישראל.

השפעת האמברגו

• תכניות ההצטיידות הישראליות שובשה. ישראל נזקקה לספקית נשק חדשה. ארצות הברית נעתרה לפניית ישראל לרכישת נשק והפכה בחלוף השנים לבת ברית אסטרטגית של ישראל.
• היחסים הדיפלומטיים והכלכליים של צרפת עם מדינות ערב הלכו והשתפרו כתוצאה מההתרחקות החד צדדית שלה ממדינת ישראל ומגילויי העויינות כלפיה.
• מטוס המיראז' 5 שהיה פרי תכנון משותף עם ישראל ולא סופק בשל האמברגו נמכר בכמויות גדולות דוקא לחילות האוויר הערביים. ראשונת הרוכשות אותו היתה לוב. בשנת 1973 שלחה לוב את טייסת המיראז' 5 להלחם כנגד ישראל במלחמת יום הכיפורים כחיל משלוח שהוצב על אדמת מצרים.
• במטרה לצמצם תלות חיצונית, ישראל השקיעה מאמצים בפיתוח ובייצור עצמי של אמצעי לחימה. מאמצים אלה הניבו יכולות פיתוח וייצור ברמה טכנולוגית גבוהה.
• צרפת ויתרה על יחסיה הקרובים עם ישראל שהיתה בשנות השישים מדינה עניה ונתונה לסיכונים קיומיים, וזאת לטובת שווקים גדולים יותר במדינות ערב. אך בחלוף השנים הפכה ישראל למדינה מפותחת כלכלית ואטרקטיבית לשת"פ בטחוני וטכנולוגי. פירות שיתוף הפעולה הבטחוני עם ישראל נמנעו מצרפת שיחסיה עם ישראל לא שבו לקדמותם במשך עשרות שנים.

ראו גם

• יחסי ישראל-צרפת

לקריאה נוספת

• רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967-1970), דני שלום הוצאת באוויר עמ' 141-154