האנטילים ההולנדיים
|
|||||
| מוטו לאומי: מאוחדים על ידי העצמאות | |||||
![]() |
|||||
| שפה רשמית | הולנדית | ||||
| עיר בירה | וילמסטאד | ||||
| מלכה | ביאטריקס | ||||
| מושל | פריץ גאודגדרג | ||||
| ראש ממשלה | אסטין יס | ||||
| שטח - סה"כ - % מים |
170 בעולם 960 קמ"ר זניח |
||||
| אוכלוסייה - סה"כ (2005) - צפיפות |
171 בעולם 219,958 229/קמ"ר |
||||
| מטבע | פלורין האנטילים ההולנדיים | ||||
| אזור זמן | UTC -4 | ||||
| המנון לאומי | המנון ללא שם | ||||
| סיומת אינטרנט | .an | ||||
| קידומת בינלאומית | +599 | ||||
האנטילים ההולנדיים (בהולנדית: Nederlandse Antillen) היו מחוז אוטונומי של ממלכת ארצות השפלה אשר איגדו שישה איים המהווים חלק מהאנטילים הקטנים של האיים האנטילים אשר שוכנים בים הקריבי. בעבר האיים נקראו האיים ההולנדיים של הודו המערבית.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
האוטונומיה של האנטילים ההולנדים הוקמה בשנת 1954. ב-1 בינואר 1986 פרשה ארובה מיתר איי האנטילים ההולנדיים והפכה למרכיב אוטונומי נפרד בממלכת ארצות השפלה ובכך סללה את הדרך לסדרה של משאלי העם באיים שנותרו באיחוד בנוגע לעתידם במסגרת ממלכת ארצות השפלה אשר בסופם הוחלט כי ב-8 באוקטובר 2010 חדלו האנטילים ההולנדיים להתקיים כישות מדינית אחת.
האיים קורסאו וסנט מארטן קיבלו כל אחד מעמד עצמאי במסגרת ממלכת ארצות השפלה בדומה לארובה. האיים בונייר, סאבא וסנט אוסטתיוס הפכו לרשויות מוניציפליות מיוחדות השייכות להולנד והמכונות הולנד הקריבית. בשנים הקרובות מעמדם של האיים ישאר "מדינות וטריטוריות מעבר לים" לעניין חברותם באיחוד האירופי וזאת מכח חברותה של הולנד באיחוד. לאחר מכן עשוי האיחוד האירופי לשנות את מעמדם המשפטי במסגרת האיחוד.[1]
גאוגרפיה [עריכה]
האנטילים ההולנדיים הם שתי קבוצות איים: איי ליורד (רוקסו ובוניר) השוכנים 100 ק"מ מצפון לחוף ונצואלה, ואיי וינדוורד (סבה, סנט יוסטשיוס ודרום סן מרטן) השוכנים 800 ק"מ צפונה-מזרחה משם, בקצה הצפוני של האנטילים הקטנים. כלל שטחם 800 קמ"ר. האקלים טרופי ימי, טמפרטורות אחידות למדי כל השנה. וילמסטט: פברואר 27.7 מעלות צלזיוס, אוגוסט 29 מעלות צלזיוס, 500 מ"מ גשם בשנה.
האיים [עריכה]
האנטילים ההולנדיים אינם היו מופרדים כלל למחוזות או מחוזות אוטונומיים כאלה או אחרים, למרות שלכל אי ישנו ממשל עצמאי משלו.
האיים היו מחולקים לשתי קבוצות מרכזיות שהן:
- "איי ליווארד" (באנגלית:"Leeward Islands" בהולנדית "Benedenwindse Eilanden") הנמצאים בקרבת חופה של ונצואלה והכוללים גם את ארובה שנפרדה מתוך האנטילים ההולנדיים.
- בונייר הכולל את האי הקטן קליין בונייר (בונייר הקטנה).
- קוראסאו הכולל את האי הקטן קליין ארובה (ארובה הקטנה).
- "איי ווינדווארד" (באנגלית: "Windward Islands" בהולנדית: "Benedenwindse Eilanden") הנמצאים מזרחית לפוארטו ריקו ואיי הבתולה. באנגלית נכללים האיים הללו תחת איי ליוורד אך בספרדית, גרמנית, צרפתית וההולנדית המדוברת במקום הם חלק מ"איי ווינדוורד"
- סאבא
- סנט אוסטטיוס
- החלק הדרומי של האי סנט מארטן (החלק הצפוני הוא תחת שלטון צרפת.
| אי | עיר מרכזית | שם בשפת המקור | אוכלוסייה נכון לשנת 2004 |
שטח |
| בונייר | קרלנדיק | Eilandgebied Bonaire | 14,006 | 294 |
| קוראסאו | וילמסטאד | Eilandgebied Curaçao | 140,796 | 444 |
| סאבא | הבוטום | Eilandgebied Saba | 1,424 | 13 |
| סנט אוסטטיוס | אורניסטאד | Eilandgebied Sint Eustatius | 3100 | 21 |
| סנט מארטן | פיליפסבורג | Eilandgebied St. Maarten | 35,000 | 21 |
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
| הקהילייה הקריבית (CARICOM) | ||
|---|---|---|
| חברות |
אנטיגואה וברבודה • בהאמה[1] • בליז • ברבדוס • גרנדה • גיאנה • ג'מייקה • דומיניקה • האיטי • טרינידד וטובגו • מונטסראט • סנט וינסנט והגרנדינים • סנט לוסיה • סנט קיטס ונוויס • סורינאם |
|
| חברות נילוות |
איי הבתולה הבריטיים • איי קיימן • אנגווילה • ברמודה • איי טורקס וקאיקוס |
|
| מדינות משקיפות |
ארובה • ונצואלה • הרפובליקה הדומיניקנית • האנטילים ההולנדיים • מקסיקו • פוארטו ריקו • קולומביה |
|
| [1] חברה בקהילייה אך לא בשוק המשותף | ||
