האנטילים הקטנים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האנטילים הקטנים (באנגלית: Lesser Antilles) הם חלק מהאיים האנטילים המצויים בים הקריבי. איים אלה, יחד עם איי בהאמס והאנטילים הגדולים מהווים את איי הודו המערבית.
האנטילים הקטנים הם שרשרת איים ארוכה המקיפה ממזרח את הים הקריבי ומפרידה בינו לבין האוקיינוס האטלנטי.
האנטילים הקטנים כוללים את:
- איי הבתולה של ארצות הברית: סנט תומס, סנט ג'ון, סנט קרואה, ווטר איילנד
- איי הבתולה הבריטיים: טורטולה, וירג'ין גורדה, אנגאדה, ג'וסט ואן דייק
- אנגווילה (בריטניה)
- סן מרטן, מחולק בין צרפת והאנטילים ההולנדיים.
- סן ברתלמי (צרפת)
- סאבא (האנטילים ההולנדיים)
- סינט יוסטטיוס (האנטילים ההולנדיים)
- סנט קיטס
- נוויס
- ברבודה
- אנטיגואה
- רדונדה
- מונטסראט (בריטניה)
- גואדלופ (צרפת)
- לה דזיראד (צרפת)
- לז סנט (צרפת)
- מארי גאלאנט (צרפת)
- דומיניקה
- מרטיניק (צרפת)
- סנט לוסיה
- ברבדוס
- סנט וינסנט
- הגרנדינים
- גרנדה
- טרינידד וטובגו
איים הסמוכיים לחופי ונצואלה:
- בונייר (הולנד)
- קוראסאו (הולנד)
- ארובה (הולנד)
- נואבה אספרטה
האנטילים הקטנים מחולקים לשתי קבוצות איים - איי וינווארד (איי מעלה הרוח) בדרום ואיי ליווארד (איי מורד הרוח) בצפון. הסיבה לחלוקה היא שמרבית הרוחות באזור נעות מדרום לצפון, ומגיעות קודם לאיי וינדווארד ולאחר מכן לאיי ליווארד.
