האנס ליאו האסלר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Hans Leo Haßler.jpg

האנס ליאו האסלרגרמנית: Hans Leo Haßler, הוטבל ב-26 באוקטובר 1564, נפטר ב-8 ביוני 1612) היה מלחין ונגן עוגב גרמני בשלהי הרנסאנס וראשית הבארוק. הוא נולד בנירנברג ומת בפרנקפורט.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום מניחים כי האסלר החל ללמוד מוזיקה בילדותו אצל אביו, שהיה נגן עוגב. בשנת 1584, כמו הרבה מלחינים גרמנים בתקופתו, נסע לאיטליה להמשיך בלימודיו; הוא הגיע לוונציה בשיא הפעילות של האסכולה הוונציאנית, המלחינים שכתבו בסגנון הפוליכוראלי המפואר, שהפופולריות שלו פשטה עד מהרה בכל רחבי אירופה. האסלר הספיק להתוודע אל המוזיקה הזו, שהופצה בתדפיסים רבים בגרמניה הודות לעניין שגילה בה לאונרד לכנר, מיודעו של אורלנדו לאסוס ממינכן.

בתקופת שהותו בוונציה התיידד האסלר עם ג'ובאני גבריאלי; השניים למדו יחד אצל אנדריאה גבריאלי, דודו של ג'ובאני.

האסלר חזר לגרמניה ב-1586 וקבע את מושבו באאוגסבורג, שם שירת כנגן עוגב בחצר אוקטביאן השני פוגר, אציל מקומי. השנים באאוגסבורג היו יצירתיות לאין שיעור עבור האסלר; נוסף לכך, יצא לו שם רב בתקופה זו כמלחין ונגן עוגב, אף כי השפעתו הייתה מוגבלת בגלל היותו פרוטסטנטי באזור שהיה אז עדיין קתולי מובהק. בהמשך עבר לנירנברג ומשם לאולם; בערך בתקופה זו חלה בשחפת, שהתבררה כקטלנית, אף כי הספיק עוד לכהן תקופה קצרה כנגן העוגב בקאפלה בדרזדן, שם חיבר את יצירותיו האחרונות. אחרי מותו תפסו מיכאל פרטוריוס והיינריך שיץ את מקומו.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסלר היה בין הראשונים שהביאו את חידושי הסגנון הוונציאני אל מעבר להרי האלפים. אף כי מוזיקאים ברמתו של לאסוס עבדו בגרמניה במשך שנים, הם ייצגו את האסכולה הישנה, ה"פרימה פראטיקה", הסגנון הפוליפוני המפותח במלואו, מזוקק ומעודן, של הרנסאנס; באיטליה צצו ועלו מגמות חדשות, שהיו עתידות להגדיר את מה שיכונה בשנים הבאות תקופת הבארוק. מוזיקאים כמו האסלר, ואחריו שיץ, הביאו את סגנון הקונצ'רטאטו, הרעיון הפוליכוראלי והביטוי האמוציונלי החופשי של הוונציאנים אל התרבות הגרמנית ובכך יצרו את הפיתוח הבארוקי הראשון והחשוב ביותר מחוץ לאיטליה.

מוזיקת הקודש של האסלר מיועדת הן לכנסייה הקתולית והן ללותרנית. מבחינה סגנונית, המוזיקה המוקדמת שלו מתקדמת יותר מן המאוחרת: טכניקות פוליכוראליות, ניגודי מרקם ומידה מסוימת של כרומאטיות הופיעו במוזיקה שכתב אחרי שובו מאיטליה; אבל רוב המוזיקה הדתית שלו שמרנית ומשתמשת בפוליפוניה לינארית בדרכו של ג'ובאני פלסטרינה. במוזיקה החילונית שלו - מדריגלים, קאנצונטות ושירים במוזיקה הווקאלית, וריצ'רקארי, קאנצונות, מזמורים וטוקאטות במוזיקה האינסטרומנטאלית - מופיעות הרבה מן הטכניקות המתקדמות של שני הגבריאלי באיטליה, אבל אופיין מאופק יותר, במידת מה, וניכרת בו תמיד תשומת לב קפדנית למלאכת המחשבת המוזיקלית וליפי הצליל.

יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קנצונטות (נירנברג, 1590)
  • מזמורי קודש (אאוגסבורג, 1591)
  • מדריגלים (אאוגסבורג, 1596)
  • Neüe teüsche Gesäng nach Art der welschen Madrigalien und Canzonetten ("שירים חדשים בגרמנית בנוסח המדריגלים והקנצונטות האיטלקיים", אאוגסבורג, 1596)
  • מיסות (נירנברג, 1599)
  • Lustgarten neuer teutscher Gesäng ("גן התענוגות של השיר הגרמני החדש", נירנברג, 1601)
  • Sacri concentus ("קנטטות דתיות", אאוגסבורג, 1601 ו-1612)
  • תהילים ושירים נוצריים (נירנברג, 1607)
  • שירי כנסייה (נירנברג, 1608)
  • "הגן של ונוס" (נירנברג, 1615) (מוזיקה אינסטרומנטאלית)
  • Litaney teütsch ("ליטניה גרמנית", נירנברג, 1619)

הערות שוליים וקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Walter Blankenburg, "Hans Leo Hassler", in The New Grove Dictionary of Music and Musicians, ed. Stanley Sadie. 20 vol. London, Macmillan Publishers Ltd., 1980. ISBN 1-56159-174-2
  • Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4
  • Manfred Bukofzer, Music in the Baroque Era. New York, W.W. Norton & Co., 1947. ISBN 0-393-09745-5
  • A. Sandberger, Bemerkungen zur Biographie Hans Leo Hassler und seiner Brüder (Leipzig, 1905)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

.