הנס קאמלר
 | |
| לידה |
26 באוגוסט 1901 שטטין, הקיסרות הגרמנית   |
|---|---|
| פטירה |
9 במאי 1945 (בגיל 43) פראג, צ'כוסלובקיה  |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
|
| צאצאים |
Jörg Kammler |
| השתייכות |
אס אס |
| דרגה |
 אובר-גרופנפיהרר אס אס |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
צלב ההצטיינות במלחמה | |
  | |
הגנרל הנס (היינץ) פרידריך קארל פרנץ קאמלר (גרמנית: Hans (Heinz) Friedrich Karl Franz Kammler; 26 באוגוסט 1901 – 9 במאי 1945) היה מהנדס וקצין אס אס בכיר שהיה אחראי לתוכניות הבנייה של האס אס לקראת סוף מלחמת העולם השנייה והיה אחראי בין השאר על תוכניות פיתוח מטוסי סילון ופיתוח הטיל הבליסטי הראשון בעולם, V-2.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנס קאמלר נולד בשטטין שבקיסרות הגרמנית. בשנת 1919 לאחר שהתנדב בצבא הוא שירת בזרוע הפרייקור של גרהארד רוסבאך. בשנים 1919 - 1923 למד הנדסה אזרחית בדנציג ובמינכן והוענק לו תואר ד"ר להנדסה. בנובמבר 1932 החל לעסוק במקצוע באופן מעשי.
קאמלר הצטרף למפלגה הנאצית בשנת 1931 והחזיק במספר משרות ניהוליות בממשל הנאצי והיה ראש מחלקת הבנייה במשרד התעופה. ב-20 במאי 1933 הצטרף לאס אס ונרשם כחבר מספר 113,610. בשנת 1934 היה יועץ במשרד הפנים של הרייך. באותה שנה גם הנהיג את הפדרציה של הרייך לבעלי קרקעות וגנים (Reichsbund der Kleingärtner und Kleinsiedler).
במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 1941 הצטרף לוואפן אס אס. הוא הפך לסגנו של אוסוולד פוהל ב-SS-Wirtschafts-Verwaltungshauptamt, משרד D שהיה אחראי לניהול מערך מחנות הריכוז והיה ראש משרד C באס אס והיה אחראי לעיצוב ובניית כל מחנות ההשמדה והריכוז. הוא היה אחראי בין השאר גם להפיכת אושוויץ-בירקנאו למחנה השמדה.
לפני תחילת מלחמת העולם השנייה, לא היו עדויות למעורבותו של קאמלר בפיתוח כלי נשק. עדות ראשונה לכך הופיעה רק בתחילת 1942 כאשר אוסוולד פוהל שלח מברק להיינריך הימלר וציין תזכיר בין-מחלקתי לייצור כלי נשק מודרניים במחנות הריכוז, שבו הוזכר קאמלר כאחד המשתתפים.
היה אחראי על כמה תוכניות לפיתוח כלי נשק במחנות הריכוז, לרבות ביצוע מבחנים למטוס המסרשמיט Me 262, מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם. תוכניות אלה נוצרו עקב הפצצת פנמינדה בעת מבצע הידרה. פנמינדה היוותה אתר לפיתוח טילים וחיל האוויר המלכותי הבריטי ערך בליל 16–17 באוגוסט 1943 שלל הפצצות אוויריות כבדות שהביא למותם של 815 איש, בהם ולטר תייל ראש פרויקט הפיתוח של מנועי הטילים. התקיפה הניעה את העברת ייצור טילי ה-V אל מתחת האדמה, כמו גם העברת מתקני ייצור גם לדורה-מיטלבאו.
אלברט שפר הפך את קאמלר לנציגו ל"משימות בנייה מיוחדות" והוא ציפה מקאמלר להשלים עבודות שלא הצליח להשלים בעצמו. אלא שבמרץ 1944 קאמלר מונה על ידי הרמן גרינג לשליחו לענייני בניינים מיוחדים ופיתוח מטוסי הקרב המתקדמים של גרמניה הנאצית, מינוי זה הפך אותו לאחד האישים החשובים בכלכלת המלחמה הנאצית.
ככלל, לאחר כישלון הרייך להשיג ניצחון על ברית המועצות קאמלר החל לקבל אחריות רבה יותר על פרויקטים שונים לרבות אתרי הניסוי התת-קרקעיים (נטען שאף נטל חלק פעיל בפרויקט הגרעין של גרמניה הנאצית[1]). קאמלר תחזק קשרים עם בכירי המהנדסים ברייך לרבות פרדיננד פורשה ואחרים.
בשנת 1944 הימלר שכנע את אדולף היטלר להכפיף את פרויקט V-2 לאס אס ובאוגוסט אותה שנה קאמלר החליף את ולטר דורנברגר כמנהל הפרויקט. מינואר 1945 הוא היה האחראי הראשי על כל תוכניות פיתוח הטילים של גרמניה הנאצית והיה מעורב חלקית בשימוש המבצעי של הטילים נגד בעלות הברית.
מת ככל הנראה ליד פראג ב-9 במאי 1945.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחשפו מנהרות: שם פיתחו הנאצים אטום?, באתר ynet, 29 בדצמבר 2014