האנשה

האנשה (בלעז: אנתרופומורפיזם) היא ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה). האנשה משמשת לעתים קרובות כאמצעי פיגורטיבי בשירה ובפרוזה.

השימוש בהאנשה

בדיבור ובכתיבה, האנשה יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעים שונים:

• באמצעות דימוי ('דימונה כיפהפייה מולטית / שרועה על מגבת השיזוף של המדבר' - רוני סומק)
• באמצעות מטאפורה ('הצל צנח מכתפי ההר' - גנסין)
• באמצעות מטונימיה ('לב אוהב'; 'המלון מציע שלושה חדרים נאים')

האנשה במיתולוגיה ובדת

בדתות ובמיתולוגיות עתיקות רבות, שהידועה בהן היא המיתולוגיה היוונית, ניתנו לאלים השונים תכונות אנושיות רבות, ביניהן רגשות כגון אהבה, שנאה וקנאה. האלים מיוצגים לעתים קרובות כבעלי גוף אנושי.

האנשה בספרות

החתול מאגדת "החתול במגפיים"

בפרוזה נעשה בהאנשה שימוש מורכב יותר מאשר בשפת היומיום או בשירה. במסגרת זו הופך החפץ, החיה, או המושג המואנש לדמות של ממש בסיפור, לעתים אף הדמות המרכזית. האנשה מסוג זה נפוצה במספר ז'אנרים ספרותיים. בספרות ילדים נעשה שימוש כה נרחב בהאנשת בעלי חיים ('פו הדב', 'גבעת ווטרשיפ' ורבים אחרים) עד כי חיות מואנשות הפכו כמעט למרכיב סטנדרטי בז'אנר זה.

גם בז'אנר הפנטזיה נעשה שימוש רב בהאנשה, בדרך כלל כתוצאה של קסם. במסגרת ז'אנר זה נעשו מספר נסיונות בהאנשה של מושגים מופשטים: הסופר טרי פראצ'ט כלל בסדרת ספרי 'עולם הדיסק' מספר דמויות מואנשות, שהידועה בהם היא דמות המוות; הסופר פירס אנתוני פרסם סדרת ספרים העוסקת בהתגלמויות האנושיות של מוות, טבע, זמן, מלחמה, גורל, טוב ורע; וגם ניל גיימן האניש מושגים מופשטים כגון 'חלום' ו'תשוקה' בסדרת ספרי הקומיקס 'סאנדמן'. בנוסף, רוב הסרטים המצוירים של חברת וולט דיסני מציגים חיות מואנשות (רובין הוד למשל).

השימוש בהאנשה היא דרך נפוצה בכתיבה הפוליטית או הסאטירית. במקרה זה משמשות הדמויות המואנשות כדרך לייצוג דמויות סטראוטיפיות, המתייחסות לסוג מסוים או לשכבה מסוימת של בני אדם. דוגמה בולטת לכתיבה מסוג זה היא ספרו של ג'ורג' אורוול 'חוות החיות', המהווה משל פוליטי.

בנוסף לשימושים אלו בהאנשה בז'אנרים שונים, משמשת ההאנשה לעתים להעתקת נקודת התצפית בסיפור, על ידי הצגתו מפיה של חיה או חפץ דומם. טכניקה זו מנוצלת, למשל, בספרו של פול אוסטר, 'טימבוקטו'.

מופעים מואנשים בעולם החי

מופעים רבים בעולם הטבע, ובפרט בעולם החי, מפורשים באופן אינטואיטיבי כמעידים על תכונות אנושיות של נושאיהם.

• 

  דולפינן, הניחן ב"הבעת פנים" המתפרשת כ"חיוך תמידי" בעיני המתבונן האנושי

• 

  בדומה לדולפינן, גם מנעלן נראה "מחייך" תמידית בעיני המתבונן האנושי. מראה עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית לגופו – תכונות האופייניות לילדים אנושיים – מעורר רגשי חיבה אצל האדם

• 

  ציפורים שעיניהן בקדמת הראש נדמות אנושיות ואף אינטליגנטיות

ראו גם

• האנשה של המוות
• השלכה
• האנשת מדינות

אמצעים פיגורטיביים
מטאפורה | דימוי | מטונימיה | סינקדוכה | מריזם | האנשה | חפצון | הגזמה | סינסתזיה | אנטונומזיה

ערך זה הוא קצרמר בנושא תרבות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.