האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 28°36′0″N 76°16′26.04″E / 28.60000°N 76.2739000°E / 28.60000; 76.2739000

האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי
Kazakstan Airlines Ilyushin Il-76TD Goetting-1.jpg

המטוס הקזחסטני בתמונה משנת 1994
סיכום
תאריך 12 בנובמבר 1996
גורם טעות אנוש של טייסי קזחסטן איירליינס
אתר צ'רקהי דאדרי, הריאנה, הודו
הרוגים 349 (כולם)
ניצולים 0
כלי טיס 1
סוג המטוס בואינג 747-100B
מפעיל סעודי ערביין איירליינס
מוצא נמל התעופה ניו דלהי אינדירה גנדי
יעד נמל התעופה הבינלאומי של דהראן
מספר שלדה HZ-AIH
נוסעים 289
אנשי צוות 23
ניצולים 0
כלי טיס 2
סוג המטוס איליושין Il-76
מפעיל קזחסטן איירליינס
מוצא נמל התעופה הבינלאומי של שימקנט
יעד נמל התעופה ניו דלהי אינדירה גנדי
מספר שלדה UN-76435
נוסעים 27
אנשי צוות 10
ניצולים 0

האסון האווירי בצ'רקהי דאדרי היה אסון תעופה שאירע בשמי צפון הודו ב-12 בנובמבר 1996, כאשר שני מטוסי נוסעים פגעו זה בזה ממערב לשדה התעופה הבינלאומי של העיר ניו דלהי, ועקב כך צללו והתרסקו על הקרקע. בתאונה נספו כל הנוסעים ואנשי הצוות שהיו בשני המטוסים – 349 אנשים. מבחינת מספר הנספים הייתה זו תאונת ההתנגשות-באוויר החמורה ביותר שאירעה עד כה.

המטוסים המעורבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוסים שהיו מעורבים בתאונה הם:

  1. מטוס מדגם בואינג 747 של חברת התעופה סעודי ערביין איירליינס (Saudi Arabian Airlines), שנשא 289 נוסעים ואנשי צוות (טיסה SV763). במטוס זה היו שני טייסים;
  2. מטוס מדגם איליושין 76 של חברת התעופה קזחסטן איירליינס, שבו היו 60 נוסעים ואנשי צוות (טיסה KZK1907). היה זה מטוס צבאי שהוסב לשימוש אזרחי, והיו בו שלושה אנשי צוות טיסה - שני טייסים וקצין קשר.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטוס הסעודי המריא בשעה 18:00 לערך משדה התעופה הבינלאומי אינדירה גנדי בעיר ניו דלהי, וטס לכיוון מערב. באותה עת התקרב המטוס הקזחי אל שדה התעופה ממערב כשפניו לכיוון מזרח.

שני המטוסים נעו זה מול זה באותו נתיב טיסה, אך בהתאם לנוהל שהיה נהוג בשדה התעופה אינדירה גנדי, היה עליהם לנוע בגבהים שונים שיבטיחו הפרדה בטוחה ביניהם: על מטוסים המתרחקים מן השדה מערבה לטוס בגובה של מספר זוגי של אלפי רגל, ועל מטוסים המתקרבים אליו ממערב היה לטוס בגובה של מספר אי זוגי של אלפי רגל.

המטוס הסעודי נסק לגובה של 10,000 רגל, ולאחר מכן הורה לו פקח בקרת הגישה של שדה התעופה לנסוק לגובה של 14,000 רגל. המטוס הקזחי, שטס בגובה של 24,000 רגל, קיבל הוראה מפקח בקרת הגישה להנמיך לגובה של 15,000 רגל, וטייסיו דיווחו כי כך עשו. באופן זה היה אמור להיווצר בין שני המטוסים הפרש גבהים של 1,000 רגל (כ-305 מטר), שיבטיח קיום מרווח בטוח ביניהם. פקח בקרת הגישה גם העיר למטוס הקזחי לשים לב לנוכחותו של המטוס הסעודי בשעה 12 שלו (כלומר, בכיוון ישר מולו).

למרות ההפרדה שהייתה אמורה להיות בגובהי הטיסות, פגעו שני המטוסים זה בזה. זנבו של המטוס הסעודי נקרע בהתנגשות, וכנפו של המטוס הקזחי נפגעה. שני המטוסים לא הצליחו להחלץ מהפגיעה, עלו באש והתרסקו על הקרקע במרחק של מספר קילומטרים זה מזה, ליד העיירה צ'רקהי דאדרי (Charkhi Dadri), כמאה קילומטרים ממערב לניו-דלהי.

החקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חקירה אודות הסיבות לתאונה נפתחה ביום ההתרסקות. החשד הראשוני היה כי התאונה אירעה עקב טעות מצדו של פקח בקרת הגישה, אך במהרה הגיעו החוקרים למסקנה כי לא נפל שום פגם בפעולותיו.

הקופסאות השחורות של שני המטוסים (מקלט נתוני הטיסה ורשמקול תא הטייס) נמצאו, ונשלחו לבריטניה לניתוח במעבדות הזרוע לחקירת התאונות האוויריות הבריטית (AAIB).

מסקנת החוקרים הייתה כי המטוס הסעודי נמצא בעת ההתנגשות בגובה שבו היה אמור להימצא (על פי מד הגובה שלו שנמצא בין שרידיו, הוא היה בגובה של 14,108 רגל), ואילו המטוס הקזחי היה באותה עת בגובה נמוך מזה שבו אמור היה להיות – ולמעשה בגובה שבו טס המטוס הסעודי, דבר שהביא לפגיעת שני המטוסים זה בזה.

החוקרים הגיעו למסקנה שהטעות הקטלנית של הצוות הקזחי נבעה ממספר גורמים. ראשית, רמת השפה האנגלית של אנשי הצוות הקזחי לא הייתה גבוהה, אף שהם עברו בחינה רשמית בתחום זה, ולכן התקשורת שלהם עם פקח הטיסה הייתה לקויה. שנית, גם התקשורת בין קצין הקשר (שניהל את התקשורת עם פקח הטיסה ההודי) לבין הטייסים הייתה לקויה, ולכן טעה קצין הקשר בדבר הגובה שבו נמצא המטוס למעשה. קצין הקשר הקזחי דיווח לפקח הטיסה בטעות כי המטוס מתייצב בגובה של 15,000 רגל, בעוד שלמעשה המשיך המטוס להנמיך עד גובה של 14,000 רגל לערך. בנוסף, לוח המכשירים של קצין הקשר לא כלל מד גובה, והיה עליו להסתמך על מדי הגובה שהיו קבועים בלוחות הבקרה של הטייסים, במרחק מה ממקום מושבו.

בעת התאונה הייתה בשדה התעופה אינדירה גנדי מערכת מכ"ם מיושנת, אשר לא הציגה בפני פקחי הטיסה את הגובה שבו נמצא כל מטוס שבאזור הפיקוח שלהם, אלא רק את מיקומם. על מנת לדעת את הגובה שבו נמצא כל מטוס היה על הפקחים להסתמך על דיווחי הטייסים. מסיבה זו לא הייתה לפקח הטיסה שעקב אחרי שני המטוסים שהתרסקו כל אפשרות להיווכח באופן עצמאי ששניהם נמצאים למעשה באותו גובה.

זמן רב לפני התאונה הזמינו השלטונות ההודיים מערכת מכ"ם חדישה יותר להתקנה בשדה התעופה אינדירה גנדי – מערכת שהייתה מציגה בפני הפקחים באופן אוטומטי גם את גובה הטיסה של כל מטוס. המערכת הייתה אמורה להיות מותקנת בשדה התעופה כשבועיים לפני מועד התאונה, אך הדבר לא נעשה. לאחר התאונה הורכבה המערכת בשדה התעופה. מאז ואילך לא אירעו בו תאונות נוספות, אך אירעו בשמיו שלושה אירועים של כמעט-תאונה.

תוכנית טלוויזיה על האסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק של סדרת הטלוויזיה הדוקומנטרית תעופה בחקירה הוקדש לאסון צ'רקהי דאדרי. המידע המובא בערך זה מבוסס על פרטים שהובאו בתוכנית זו.