האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
טורקיה
סמל טורקיה

קואורדינטות: 39°54′42″N 32°51′04″E / 39.91167°N 32.85111°E / 39.91167; 32.85111 האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה (טורקית Türkiye Büyük Millet Meclisi - TBMM, המכונה בדרך כלל "האסיפה" - Meclis) היא הפרלמנט של טורקיה באנקרה. חוקת טורקיה מעניקה לאסיפה את הזכות החקיקתית הבלעדית במדינה.

מבנה ובחירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה היא פרלמנט המורכב מבית אחד ובו 550 חברים. הבחירות נערכות אחת לחמש שנים ב-85 אזורי בחירה - 81 הנפות של טורקיה, כשאיסטנבול מחולקת לשלושה אזורי בחירה ואנקרה ואיזמיר מחולקות כל אחת לשניים.

הבחירות נערכות בהתאם לשיטת ויקטור ד'הונד הדומה לחוק בדר-עופר. שיטה זו מחלקת את עודפי הקולות אגב העדפת המפלגות הגדולות יותר. אחוז החסימה בבחירות גבוה במיוחד ועומד על 10%. כתוצאה זכו רק שתי מפלגות בייצוג באסיפה בבחירות שנערכו בשנת 2000, ובבחירות 2007 חצו אותו שלוש מפלגות. אחוז החסימה הגבוה עשוי להביא לעיוות קצוני של תוצאות הבחירות ונמתחה עליו ביקורת בינלאומית נוקבת. מאידך מועמדים עצמאיים מטעם הנפות, אינם כבולים באחוז החסימה, גם אם הם משתייכים פוליטית לאחת המפלגות. לאחר הבחירות בשנת 2007, 5 מחברי האסיפה הלאומית היו מועמדים עצמאיים בלתי תלויים.

מאז שנת 2002 שולטת מפלגת הצדק והפיתוח (Adalet ve Kalkınma Partisi - AKP) בראשות רג'פ טאיפ ארדואן ברוב מוחלט ממושבי האסיפה. שתי המפלגות האחרות שחצו את אחוז החסימה בבחירות של שנת 2007 (האסיפה ה-23 במספר) הן מפלגת העם הרפובליקאית (Cumhuriyet Halk Partisi - CHP) ומפלגת התנועה הלאומית (Milliyetçi Hareket Partisi, MHP). מספר מפלגות נוספות מיוצגות באסיפה בשל הסכמי עודפים או בחירתם של מועמדים עצמאיים מטעמן.

יושב ראש האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה משמש כממלא מקומו של נשיא הרפובליקה בכל עת שנבצר מהאחרון, באורח זמני או קבוע, למלא את תפקידו.

ציוני דרך היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הראשונה של האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה
מוזיאון העצמאות - המבנה הראשון ששימש את האסיפה
נשיא ארצות הברית ברק אובמה נואם באולם המליאה, אפריל 2009.
חותם האסיפה

יסוד האסיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התמוטטותה של האימפריה העות'מאנית לאחר מלחמת העולם הראשונה ותחילת כיבושה של אסיה הקטנה בידי צבאות מדינות ההסכמה החל בסוף שנת 1918 הביאה לצמיחתה של התנועה הלאומית הטורקית. התנועה קיימה מספר ועידות, ובועידת סיווס, שהתכנסה בסיווס מ-4 בספטמבר 1919 עד 11 בספטמבר 1919 והנחשבת לחשובה שבהן, שינתה את שמה באופן רשמי ל"האגודה להגנה על זכויות אנטוליה ותראקיה" (Anadolu ve Rumeli Müdafaa-i Hukuk Cemiyeti). האגודה התמודדה בבחירות לפרלמנט העות'מאני הרביעי והאחרון שנערכו בחודש דצמבר 1919, וזכתה ברובם של 140 המושבים שבו. פרלמנט זה היה קצר ימים ולמרות שפעל באיסטנבול הכבושה בידי הבריטים והצרפתים, הוא לא הכיר בכיבוש. יתר על כן, הפרלמנט קיבל שש החלטות חשובות אשר עסקו בזכויותיו ובריבונותו של העם הטורקי וזכו לשם הכולל "מיסק-אה מילי" (Misak-ı Millî - "שבועת הלאום"), וכן אישרר את החלטות ועידת סיווס ואלה שקדמו לה. אולם פעולתו העצמאית של הפרלמנט העות'מאני לא נשאה חן בעיני מינהל הכיבוש, ובליל 15 במרץ 1920 החלו כוחות בריטיים להשתלט על בניני מפתח בעיר וכן עצרו חמישה מחבריו. ב-18 במרץ 1920 התכנס הפרלמנט העות'מאני בפעם האחרונה ומחה על מעצר חבריו. ב-5 באפריל 1920, תחת לחץ המינהל הצבאי של מדינות ההסכמה, הורה הסולטאן מהמט השישי על פיזורו של הפרלמנט.

בתגובה הכריז מוסטפא כמאל ב-23 באפריל 1920 על הקמתו של הפרלמנט הטורקי החדש באנקרה, אשר זכה לשם "האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה". כמאה מחברי הפרלמנט העות'מאני האחרון הצליחו להגיע מאיסטנבול לאנקרה ולהצטרף ל-190 חברי הפרלמנט ששהו בה כבר ואשר נבחרו על ידי חברי התנועה הלאומית ברחבי המדינה. האסיפה הכריזה על מוסטפא כמאל כנשיא ועל איסמט אינני (İsmet İnönü) כראש המטות המשולבים של טורקיה. האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה ניהלה את מלחמת העצמאות של טורקיה ואת מגעיה הבינלאומיים של "המדינה שבדרך", עד להקמתה של הרפובליקה הטורקית שלוש וחצי שנים לאחר מכן, ב-29 באוקטובר 1923.

תקופת שני הבתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההפיכה הצבאית שהתחוללה בטורקיה ב-1960 בעקבות החששות לפגיעה באופיה החילוני של המדינה, הביאה לביטולה של חוקת 1924. במטרה להגדיל את הפיקוח ההדדי בין הרשויות השונות, חילקה החוקה החדשה את האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה לשני בתים - אסיפה לאומית (Millet Meclisi) ובה 450 חברים הנבחרים אחת לארבע שנים, וסנאט (Senato) ובו 150 סנטורים, הנבחרים אחת לשש שנים בסבבים דו-שנתיים. כמו כן נקבע כי בסנאט יכהנו 15 סנטורים נוספים ממונים. שיטה זו עמדה בתוקפה עד לקבלתה של החוקה הרביעית במספר ב-1982, עת האסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה שבה למבנה של בית בודד.

משכן האסיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מבנים באנקרה קשורים לאסיפה הלאומית הגדולה של טורקיה. המבנה הראשון ששימש את האסיפה נמצא בשכונת אולוס מצפון למרכז העיר ושימש את מועצת האיחוד והקידמה העות'מאנית לפני ששינה את ייעודו. כיום שוכן בבניין מוזיאון העצמאות (Kurtuluş Savaşı Müzesi). לא הרחק ממנו שוכן מוזיאון הרפובליקה (Cumhuriyet Müzesi) ששימש כמעונה השני של האסיפה. כיום שוכן הפרלמנט הטורקי בבנין גדול ברובע בקנלקלאר (Bakanliklar) מדרום לכיכר קזלאיי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]