האסכולה הפיזיוקרטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האסכולה הפיזיוקרטיתצרפתית, Physiocratie)[1] הייתה קבוצה של הוגים בתחום הכלכלה שסברה כי עושרן של אומות נובע בעיקרו מחקלאות. התאוריות הכלכליות של האסכולה היו פופולריות במיוחד בצרפת במחצית השנייה של המאה השמונה עשרה. הפיזיוקרטים שאפו לשנות את מדיניותו של לואי החמישה עשר ששלט בצרפת בין 1715 ו-1774 כדי להפחית את הרגולציה והמסים על החקלאות הצרפתית, כך שצרפת תוכל לחקות את בריטניה, בה שררה מדיניות לסה פר. אחד מאבות התאוריה, פרנסואה קניי היה זה שהגה את המונח המפורסם "לסה פר, לסה פסה". התאוריה הפיזיוקרטית היא ככל הנראה התאוריה הכלכלית המפותחת הראשונה שנוצרה.

עקרונות הפיזיוקרטים נוסחו לראשונה על–ידי רישאר קנטיון, בנקאי אירי שחי בצרפת במאמרו "מסה כללית על טבעו של המסחר" שפורסמה אחרי מותו בצרפתית בשנת 1755. רעיונות האסכולה פותחו מאוחר יותר למערכת שיטתית יותר גם על-ידי קניי שהגה את הטבלה הכלכלית וגם על-ידי גורניי .

הפיזיוקרטים סברו כי עושרה של אומה נקבע על–ידי יצירת עודף ייצור חקלאי מעבר למה שנדרש כדי להזין את האיכרים ולהמשיך לקיים את החקלאות. פעולות כלכליות אחרות נתפשו כניצול של עודף זה לצורך הפיכתו למוצרים חדשים באמצעות הזנת הפועלים העוסקים בייצור מוצרים אלו. היצרנים ועובדים לא חקלאיים נחשבו שימושיים ומועילים, אך "עקרים" במובן זה שההכנסה שלהם נובעת בסופו של דבר לא מעבודתם אלא מעודף הייצור החקלאי.

הפיזיוקרטים התנגדו בתוקף למרקנטיליזם, ששם את הדגש על סחר במוצרים בין מדינות ועל מאזני הסחר. לפיזיוקרטים הייתה מידה של תמיכה תחת המונרכיה הצרפתית וחברי האסכולה נפגשו תכופות בורסאי. אדם סמית, שביקר בצרפת כמדריכו של בנו של הרוזן מבקליי הושפע מאוד מרעיונותיהם של הפיזיוקרטים. הוא, כמו דייוויד ריקרדו וקרל מרקס אחריהם אימצו את תורת הערך של העבודה הפיזיוקרטית.

הוגים בולטים באסכולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייר סמואל דו פונט דה נמור, מאבות האסכולה הפיזיוקרטית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמעות המילה היא "שלטון הטבע" לפי צירוף המילים phýsis (טבע) ו-kràtos, כוח.