האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: אין קישורים פנימיים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
האסכולה הקלאסית והנאו-קלאסית היא תאוריה בקרימינולוגיה שעוסקת בעיקר בתגובה לפשע ובשאלות של ענישה, כיצד להרתיע עבריינים, איזה עונש הינו היעיל והצודק ביותר.
האסכולה גורסת שהאדם יצור רציונלי ומסוגל בכל מקרה לשקול היטב את מעשיו, לכן הוא נושא באחריות מוסרית לתוצאות מעשיו. מניעיו העיקריים של האדם הם סבלו והנאותיו. לכן יש לפרסם מראש ספר חוקים עבירות ועונשים. החוקים והעונשים יפורסמו ברבים כך בני אדם ידעו מראש מה וכל אדם יידע מראש מה צפוי לו אם יעבור על החוק, ויירתעו מלעבור עבירות. התאוריה גורסת שהאדם שוקל את מאזן התועלת שתביא לו כל פעולה. והוא בוחר את הפעולות שתשפרנה את המאזן לכן העונש צריך להתאים לחומרת העברה - אין להעניש באכזריות אלא להתאים את חומרת העונש לחומרת העבירה, כדי שהנענש יירתע מלעבור על החוק בעתיד. יחד עם זאת, אין להביא את הנענש למצב של טינה ותחושת עוול שנגרמו לו על ידי ענישה אכזרית ואו חמורה מידיי. על פי התאוריה יש לקבוע ולפרסם עונשים ברורים וחד משמעיים לכל מעשה עבירה. בדרך זו תהיה אחידות בענישה - בסיס לענישה הוגנת. הענישה תיקבע על פי החוק ולא על ידי שרירות ליבו של שופט. האדם חופשי לבחור את התנהגותו ובחירה זו נעשית בעיקר על פי שיקול דעתו. אנשים חופשיים לבחור את התנהגותם, נורמטיבית או פלילית. הם נושאים באחריות מלאה לכל בחירותיהם. לכן על העבריינים לשאת בעונש המלא על מעשיהם אם הם נוגדים את החוק. אישיות העבריין ונסיבות המעשה אינם רלוונטיים לעצם לענישה.
התאוריה הקלאסית מיוצגת על ידי כמה תאורטיקנים. בין היתר, על ידי בקאריה, תאורטיקן איטלקי. הטקסט שלו נקרא "עבירות ועונשים". בקאריה גורס, לפי התפיסה הקלאסית, שהחוקים חייבים להיות מנוסחים באופן כזה שהם מצד אחד ירסנו את בני האדם יביאו אותם להתנהגות נורמטיבית, ומצד שני העונשים לא צריכים להיות מאוד ברוטאליים ואכזריים, היות שמערכת החוקים בעצם נועדה לאפשר לקהילה לחיות ולקיים את חייה באופן סביר, לא צריך בשביל זה לענות אנשים. תפיסה זו שונה קצת מהרגיל.
בקאריה אמר אף שחייבים לקבוע עונש ברור וחד משמעי לכל עבירה. העונש נקבע על ידי החוק ולא על ידי האדם/השופט. ברגע ששופט מרשיע יש חובת הטלת עונש, עובדה זו הופכת את מערכת המשפט לאחידה. נוסף לכך, הוא גורס שקביעת העונשים הברורים מאפשרת ללא ספק לכל אדם רציונלי לשקול את מעשיו ולהחליט האם לפעול באופן כזה אם לאו. ההמשך לתאוריות של בקאריה - נהנתנות האדם משפיעה על שאלת העבירה: האדם רוצה לספק את צרכיו, להגיע להישגים מסוימים, ולכן העונשים צריכים להיות כאלה שיהפכו את מעשה העבירה ללא כדאי ולא מהנה. ע"פ התפיסה הקלאסית הזו האדם אחראי באופן מלא למעשיו. תאוריה זו בעצם לא נתנה פתרון למציאות אחרת בה יש נסיבות אחרות שאינן קשורות שיקול דעת- בחירה חופשית, – כגון מחלות נפש, מכורים לסמים וכדומה. נסיבות אחרות אלו מגבילות את השיקול הרציונלי ותאוריה זו אינה מקבלת אותם.
