האצטדיון האולימפי (לונדון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האצטדיון האולימפי
Olympic Stadium (London), 16 April 2012.jpg
האצטדיון האולימפי ממבט על ומגדל אורביט
מיקום סטרטפורד שבניוהאם שבלונדון שבממלכה המאוחדת
נפתח 5 במאי 2012
עלות הבנייה 469 מיליון ליש"ט
משטח דשא
אדריכל HOK Sport
מספר מושבים 80,000
האצטדיון האולימפי
(למפת לונדון רגילה)
מיקום האצטדיון האולימפי במפת לונדון
 
האצטדיון האולימפי
האצטדיון האולימפי

האצטדיון האולימפיאנגלית: Olympic Stadium) הוא המבנה המרכזי של טקסי הפתיחה והסיום וכן תחרויות הריצה והאתלטיקה באולימפיאדת לונדון בשנת 2012. המבנה ממוקם בסטרטפורד שברובע ניוהאם בעיר לונדון, בירת הממלכה המאוחדת. המבנה הכיל 80,000 צופים במהלך המשחקים האולימפיים, ולאחר המשחקים מספר המושבים היה צפוי להיות מופחת, לפי התוכנית המקורית, ל-25,000 מושבים בלבד. עבודות הבנייה היו אמורות להתחיל באופן רשמי ב-22 במאי 2008 אולם התחילו בפועל כחודש לאחר מכן. פתיחת האצטדיון התקיימה ב-5 במאי 2012 באירוע חגיגי שהתקיים 2012 שעות לפני פתיחת האולימפיאדה.

תכנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית האצטדיון הוצגה ב-7 בנובמבר 2007‏‏‏[1].

מתכנני האצטדיון השקיעו מאמצים רבים על מנת לתכנן אצטדיון שהוא בר קיימא (היינו, שיהיה לו שימוש גם בתום המשחקים האולימפיים). מאחר שבאזור לונדון רבתי אין צורך באצטדיון אתלטיקה בהיקף שכזה, תוכנן במקור האצטדיון כמבנה מודולרי שנחשב לאחד האצטדיונים האולימפים קלי המשקל שנבנו מאז ומעולם. האצטדיון כולל בסיס יצוק מבטון ובו 25,000 מושבים, וחלק עליון מקורה חלקית ובו 55,000 מושבים על שלד מתכתי קל, שנעשה מצינורות גז ממוחזרים. תחילה תוכנן חלקו העליון של האצטדיון לפירוק בתום התחרויות כדי להותיר אצטדיון קטן בגודל המספיק לאוכלוסיית האזור וקבוצות הליגות הנמוכות. צורה מודולרית זו הביאה לכך שחלקו החיצוני של האצטדיון תוכנן לכיסוי בציור קיר על בד המתאר את האולימפיאדה - ואף זה תוכנן לפירוק בתום התחרויות. בפועל במקום ציור קיר צבעוני עוטרה חזיתו החיצונית של האצטדיון במעטפת קלה בדוגמה פשוטה של משולשים מחודדים בצבע לבן. שלד הצינורות המתכתי בחלק העליון של הדפנות עוצב בצורת משולשים שתמכו בקירוי האצטדיון ובמתקני הזרקורים והעניקו לאצטדיון דימוי של כתר ענק. לטקס פתיחת המשחקים הוקמה פלטפורמה מוגבהת מעל הדשא ומסלולי הריצה שהוסרה לצורך התחרויות עצמן. הלפיד האולימפי הוצב במרכז האצטדיון בטקס הפתיחה אך בהמשך הוצב בפאתי האצטדיון סמוך ליציעים ולא בלט לעין מחוץ לאצטדיון, דבר שעורר תרעומת.

סמוך לאצטדיון הוקם מגדל התצפית ארסלורמיטאל אורביט המשקיף על הכפר האולימפי ועשוי פלדה צבועה בגון אדום ומסלול ספיראלי סגור בעל חזיתות זכוכית המטפס למרפסות התצפית שבמגדל.

מאחר והאצטדיון נבנה כמבנה מודולרי, ועל מנת להפחית את העלויות, הוחלט שבשטחי האצטדיון לא יהיו חנויות לממכר מזון (מאחר והמטבחים מגדילים את דרישות בטיחות האש באצטדיון). המתכננים החליטו להקים בסמוך לאצטדיון "אזור מעריצים" (fan zones) בו מכרו מזון ומשקאות, בדומה לאזורים שפעלו במסגרת גביע העולם בכדורגל בגרמניה בשנת 2006.

מחקר שבדק את נושא הצורך בכיסוי האצטדיון בתקרה קבע שלא ניתן לקיים את התחרויות בלא גג בכלל (בשל משטר הרוחות בסביבה אשר ישפיע על התחרויות), אולם די היה בקירוי המכסה כשני שלישים ממושבי האצטדיון (שכן אז השפעת הרוח על התחרויות פוחתת ל-5% בלבד)‏‏‏[2].

למרות שהתוכנית המקורית הייתה לפרק את רוב יציעי האצטדיון ולהפוך אותו לאצטדיון שכונתי המתאים לליגות המשנה בכדורגל האנגלי, הוחלט בפועל להעבירו לאחת מקבוצות הכדורגל של לונדון המשחקות בפרמייר ליג וזאת לאחר תהליך ארוך יותר בו התמודדו על השימוש גם קבוצות של ענפי ספורט אחרים. המתחרות עליו היו קבוצת ווסטהאם, שתכננה לשמר אותו במבנהו הנוכחי כאצטדיון אתלטיקה וכדורגל, וקבוצת טוטנהאם שגיבשה תוכנית נרחבת להקמת קומפלקס ספורט ובידור שעיקרה הייתה גם הריסת האצטדיון האולימפי ובנייה מחדש של יציעי האצטדיון סמוך למשטח הדשא כך שיבוטלו מסלולי הריצה המקיפים אותו. ב-פברואר 2011 פורסמה ההחלטה שהאצטדיון האולימפי יהפוך לאצטדיון הכדורגל הביתי החדש של קבוצת ווסטהאם ולאחר המשחקים האולימפיים תוכנן לבנות מחדש את חלקו העליון של האצטדיון ולקבוע את מספר המקומות בו ל-60,000 כשמסלולי הריצה ישומרו. בעקבות ביקורת על הליך הבחירה הוחלט להקפיא את ההחלטה לגביו עד לאחר סיום האולימפיאדה ואף נבחנה האפשרות להותיר אותו במבנה הנוכחי בשנים הקרובות.

לקראת האולמפיאדה הותקנו באצטדיון מערכות תאורה אינטראקטיביות שאיפשרו להאיר את האצטדיון במגוון אפקטים של תאורה צבעונית מתחלפת.

בסופו של דבר גובשה לאצטדיון תוכנית שדרוג מקיפה שתהפוך אותו ממבנה זמני לקבוע, תוך שמירה על רוב המאפיינים העיצוביים המקוריים. בין פרטי התוכנית: הקטנת מספר המקומות ל-54,000 במשחקי כדורגל, הגדלת שטח קירוי הגג הקל של האצטדיון עד לקו הדשא. הרכבת יציעים מתניידים בחלקו התחתון של האצטדיון אותם ניתן לקרב לקו הדשא במשחקי כדורגל ולהרחיק בעת תחרויות אתלטיקה וריצה. בניית מעטפת חיצונית חדשה, הכוללת גם שינויים מבניים ברחבות החיצוניות סביב האצטדיון ובניית מערכות מגוונות תחת ליציעים שנעדרו מהאצטדיון הזמני כמו תאי שירותים, חנויות ממכר מזון, חדרי אח"מים מעוצבים ועוד.

ב-2015 יארח האצטדיון חלק ממשחקי אליפות העולם ברוגבי שתארח אנגליה באותה שנה.

קבוצת הפרמיירליג ווסטהאם יונייטד הבטיחה לעצמה את הזכות להשתמש באצטדיון האולימפי של לונדון. הקבוצה תעבור באוגוסט 2016 לאצטדיון, ותשחק בו לפחות 99 שנים.

ב-2017 האצטדיון צפוי לארח את אליפות העולם באתלטיקה ה-16.

צילום פנורמי של האצטדיון מבפנים

מיקום האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון נבנה על אזור תעשייתי שבין הנהר לי לבין אולד פורד לוק. למעשה האצטדיון נמצא על אי וגשרים יקשרו בינו לבין יתר שטחי הפארק האולימפי.

בניית האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוקטובר 2006 נבחרה החברה הקבלנית להקמת האצטדיון ולתכנונו. האצטדיון הושלם בקיץ 2011 אך השקתו הרשמית נדחתה עד ל-5 במאי 2012 במסגרת הרצת הפארק האולימפי בשרשרת אירועי ספורט ובידור.

מראה אתר הבנייה של האצטדיון באוקטובר 2009

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית האצטדיון זכתה לביקורות חיוביות מחד (בשל היותן "בנות קיימא" -"sustainable development") ושליליות מאידך, בעיקר בהשוואה למבנה "קן הציפורים" שנבנה עבור אולימפיאדת בייג'ינג, ולאור העובדה שבסיום התחרויות החשש היה כי לא ישאר מבנה כזכר לתחרויות בלונדון, בהשוואה למבנה המרשים שנשאר בבייג'ינג, וזאת על אף העלויות הגבוהות שבהקמת המבנה‏‏‏[3]. אולם התוכנית להפוך את אצטדיון האתלטיקה האולימפי לאצטדיון הבית של קבוצת הכדורגל ווסטהאם מלונדון, שהתחייבה על שימור המבנה כאצטדיון אתלטיקה וכדורגל, צפויה להביא לשימור מבנה האצטדיון ואף לשדרגו מבחינה מבנית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ
אתונה , 1896פריז, 1900סנט לואיס, 1904אתונה , 1906לונדון, 1908סטוקהולם, 1912ברלין, 1916אנטוורפן, 1920פריז, 1924אמסטרדם, 1928לוס אנג'לס, 1932ברלין, 1936הלסינקי, 1940לונדון 1944לונדון, 1948הלסינקי, 1952מלבורן, 1956רומא , 1960טוקיו, 1964מקסיקו סיטי, 1968מינכן, 1972מונטריאול, 1976מוסקבה, 1980לוס אנג'לס, 1984סיאול, 1988ברצלונה, 1992אטלנטה, 1996סידני, 2000אתונה, 2004בייג'ינג, 2008לונדון, 2012ריו דה ז'ניירו, 2016 אצטדיון פאנאתינאיקו

קואורדינטות: 51°32′19″N 0°00′59″W / 51.53861°N 0.01639°W / 51.53861; -0.01639