האצטדיון הלאומי בייג'ינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האצטדיון הלאומי בייג'ינג
Beijing national stadium.jpg
קן הציפור
כינוי מראה האצטדיון בלילה
מיקום בייג'ינג שברפובליקה העממית של סין
אבן יסוד דצמבר 2003
נפתח מרץ 2008
עלות הבנייה 4 מיליארד יואן
בעלים ממשלת סין
מפעיל המועצה האולימפית של סין
משטח דשא
מספר מושבים כיום, כ-80,000.
91,000 במהלך האולימפיאדה.
ממדי משטח 250,000 מ"ר
האצטדיון מבפנים
מראה מבחוץ

האצטדיון הלאומי בייגי'נג המכונה גם "קן הציפור", הוא אצטדיון שנבנה בפארק האולימפי של בייג'ינג, בירת הרפובליקה העממית של סין, עבור אולימפיאדת 2008 שנערכה בעיר. המבנה אירח את טקסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה, את טקסי הפתיחה והסיום של המשחקים הפאראלימפיים וכן את התחרויות במקצועות האתלטיקה הקלה.

נתונים טכניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצורכי האולימפיאדה, המבנה הכיל כ-91,000 מושבים לצופים. בשינויים שנערכו במקום לאחר המשחקים האולימפיים, הופחת מספר המושבים לכ-80,000.

אורכו של המבנה 330 מטרים, רוחבו 220 מטרים וגובהו 69.2 מטרים. באצטדיון מגרש מרכזי של דשא ששטחו כ-250,000 מ"ר. המבנה בנוי מ-36 ק"מ של פלדה מלופפת שמשקלה הכולל כ-45,000 טונות.

הקמת האצטדיון והשימוש בו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002 נערכה ביוזמת ממשלת סין תערוכת אדריכלים בינלאומית לתכנון המבנה. הזוכים היה משרד האדריכלים הרצוג ודה מורון. האמן הסיני איי וייויי שימש כיועץ אמנותי למשרד הזוכה.

עבודות הבנייה החלו בדצמבר 2003 ועלות ההקמה הסתכמה לבסוף ב-450 מיליון דולר.[1]

במהלך ינואר 2008 התגלה כי למעלה מ-10 עובדים נהרגו במהלך העבודות.[2]

עלות האחזקה השנתית של המבנה עומדת על 9 מיליון דולר. [3] לאחר המשחקים האולימפיים, כדי למנוע את הפיכתו לפיל לבן, שונה יעודו. בתחילה, שימש המקום כמוזיאון וב-2009 הוחלט להופכו לפארק שעשועי-שלג, אשר על-פי הערכות, עתיד למשוך כ-20 אלף מבקרים ביום.[1]

ב-2015 יארח האצטדיון את אליפות העולם באתלטיקה ה-15.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אצטדיוני אולימפיאדות הקיץ
אתונה , 1896פריז, 1900סנט לואיס, 1904אתונה , 1906לונדון, 1908סטוקהולם, 1912ברלין, 1916אנטוורפן, 1920פריז, 1924אמסטרדם, 1928לוס אנג'לס, 1932ברלין, 1936הלסינקי, 1940לונדון 1944לונדון, 1948הלסינקי, 1952מלבורן, 1956רומא , 1960טוקיו, 1964מקסיקו סיטי, 1968מינכן, 1972מונטריאול, 1976מוסקבה, 1980לוס אנג'לס, 1984סיאול, 1988ברצלונה, 1992אטלנטה, 1996סידני, 2000אתונה, 2004בייג'ינג, 2008לונדון, 2012 אצטדיון פאנאתינאיקו