האצטדיון הלאומי של צ'ילה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האצטדיון הלאומי של צ'ילה
Estadio Nacional de Chile - vista desde Av. Grecia.jpg
מיקום סנטיאגו שבצ'ילה
אבן יסוד פברואר 1937
נפתח 3 בדצמבר 1938
שופץ 2009 - 2010
הורחב 1962
עלות הבנייה 18 מיליון דולר
בעלים עיריית נונאה
משטח דשא
קבוצות ביתיות נבחרת צ'ילה
אוניברסידד דה צ'ילה
מספר מושבים 48,665
ממדי משטח אורך: 105 מ'
רוחב: 68 מ'
קואורדינטות 33°27′52″S 70°36′38″W / 33.464522°S 70.610586°W / -33.464522; -70.610586 קואורדינטות: 33°27′52″S 70°36′38″W / 33.464522°S 70.610586°W / -33.464522; -70.610586 

האצטדיון הלאומי חוליו מרטינס פראדאנוס הוא האצטדיון הלאומי של צ'ילה. האצטדיון שוכן בסנטיאגו דה צ'ילה, בירת המדינה, והוא הגדול ביותר במדינה עם תכולה רשמית של 48,665 מקומות. האצטדיון הוא חלק ממתחם ספורט המשתרע על פני 620 דונם, וכולל גם אצטדיוני טניס, מרכז שחייה, אולם התעמלות, ולודרום, ומסלול אתלטיקה. האצטדיון משמש את נבחרת צ'ילה בכדורגל ואת קבוצת אוניברסידד דה צ'ילה.

בניית האצטדיון החלה בפברואר 1937, וטקס החנוכה נערך ב-3 בדצמבר 1938. מבנה האצטדיון מבוסס על זה של האצטדיון האולימפי בברלין. האצטדיון נודע לשמצה בתקופה שבה שימש כבית כלא עבור אסירים פוליטיים במהלך מהפכת 1973 בצ'ילה.

בין האירועים הספורטיביים הבולטים שנערכו באצטדיון ניתן למנות את גמר קופה אמריקה של 1941, בו גברה ארגנטינה על אורוגוואי בתוצאה 1 - 0, משחקי בית הגמר של אליפות העולם בכדורסל ב-1959 (זכייה של ברזיל), אירוח משחק הגמר של מונדיאל 1962, בו ניצחה ברזיל את צ'כוסלובקיה בתוצאה 3 - 1, ואירוח משחק הגמר של גביע דייוויס ב-1976, בו הפסידה צ'ילה לאיטליה בתוצאה 1 - 4. בשנת 2015 לקח חלק האצטדיון באירוח משחקי הקופה אמריקה שנערכו בצ'ילה באותה השנה. האצטדיון אירח את משחק הגמר של הטורניר בו גברה צ'ילה על ארגנטינה וזכתה בתואר לראשונה בתולדותיה.

במסגרת מוקדמות מונדיאל 1974 היו אמורות נבחרות ברית המועצות וצ'ילה לשחק אחת נגד השנייה בשיטת בית-חוץ, כשהמנצחת בסיכום שני המשחקים מעפילה למונדיאל 1974. המשחק הראשון בברית המועצות הסתיים בתיקו 0-0 אך נבחרת ברית המועצות לא התייצבה למשחק הגומלין בצ'ילה בגלל מהפכת 1973, ובגלל שאסירים שמאלנים הוצאו להורג באצטדיון. המשחק "החל" למעשה, ו-11 השחקנים הצ'ילאנים "התמודדו" מול אפס שחקנים סובייטים. המשחק התקיים לפני אלפי צופים משועשעים. השחקנים הצ'ילאנים מסרו את הכדור זה לזה עד שהקפטן שלהם בעט בו לתוך השער וקבע את תוצאת המשחק 1-0 לצ'ילה, שהעפילה למונדיאל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


אצטדיוני גמר גביע העולם בכדורגל

1930: אצטדיון סנטנאריו (מונטווידאו)  •  1934: אצטדיון נאציונלה PNF ‏(רומא)  •  1938: האצטדיון האולימפי איב-דו-מנואר (קולומב)  •  1954: אצטדיון ונקדורף (ברן)  •  1958: אצטדיון רוסונדה (סטוקהולם)  •  1962: האצטדיון הלאומי של צ'ילה (סנטיאגו)  •  1966: אצטדיון ומבלי (לונדון) 1970: אצטדיון האצטקה (מקסיקו סיטי)  •  1974: האצטדיון האולימפי (מינכן)  •  1978: אסטאדיו אנטוניו וספוצ'יו ליברטי (בואנוס איירס)  •  1982: אצטדיון סנטיאגו ברנבאו (מדריד)  •  1986: אצטדיון האצטקה (מקסיקו סיטי)  •  1990: סטאדיו אולימפיקו (רומא)  •  1994: רוז בול (פסדינה) 1998: סטאד דה פראנס (פריז)  •  2002: האצטדיון הבינלאומי (יוקוהמה)  •  2006: האצטדיון האולימפי (ברלין)  •  2010: סוקר סיטי (יוהנסבורג)  •  2014: מרקנה (ריו דה ז'ניירו)

Soccerball.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כדורגל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.