האקדמיה המלכותית השוודית למדעים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האקדמיה המלכותית השוודית למדעים
Kungliga Vetenskapsakademien
האקדמיה המלכותית למדעים
האקדמיה המלכותית למדעים
האקדמיה המלכותית למדעים
אקדמיה למדעים
תקופת הפעילות 2 ביוני 1739 – הווה (284 שנים)
מייסדים Jonas Alströmer, קארולוס ליניאוס, Mårten Triewald, Sten Carl Bielke, Anders Johan von Höpken, Carl Wilhelm Cederhielm עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלי תפקידים
נשיא דן לרמהר
מנכ"ל גורן ק' הנסון
מיקום
מיקום סטוקהולם, שוודיהשוודיה שוודיה
מדינה שוודיהשוודיה שוודיה
kva.se/en
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אולם הישיבות של האקדמיה המלכותית למדעים

האקדמיה המלכותית השוודית למדעיםשוודית: Kungliga Vetenskapsakademien‏ - "KVA"), היא אחת מתשע האקדמיות המלכותיות השוודיות. היא נוסדה ב־2 ביוני 1739, ומקום מושבה בסטוקהולם. האקדמיה היא עצמאית, איננה כפופה לגוף ממשלתי כלשהו, ופועלת לקידום המחקר במדעי הטבע ובמתמטיקה. היא פועלת במתכונת דומה לזו של החברה המלכותית בלונדון ולאקדמיה הצרפתית למדעים בפריז.

המטרה הכוללת של האקדמיה, היא לקדם את המדעים ולחזק את השפעתם בחברה.[1] לאקדמיה יש אחריות מיוחדת למדעי הטבע ולמתמטיקה, אך עבודתה שואפת להגביר את האינטראקציה בין תחומים שונים. פעילות האקדמיה מתמקדת בעיקר בתחומים הבאים:

  • להיות קול המדע בחברה ולהשפיע על מדיניות המחקר
  • מתן בסיס מדעי לדיון ציבורי ולקבלת החלטות
  • הכרה בתרומות מצטיינות למחקר
  • להיות מקום מפגש למדע, בתוך גבולות הנושא ומחוצה להם
  • מתן תמיכה לחוקרים צעירים
  • לעורר עניין במתמטיקה ובמדעי הטבע בבית הספר
  • הפצת ידע לציבור
  • תיווך במגעים מדעיים בין־לאומיים
  • שמירה על מורשת מדעית

ארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלו של אנדרס רציוס מחוץ לבנין האקדמיה

חברי האקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה מורכבת מכ־460 שוודים ו־175 חברים זרים, המייצגים יחד את המומחיות העיקרית במדינתם במדעים. מאז הקמת האקדמיה בשנת 1739 נבחרו כ־1,700 חברים שוודים. חברי האקדמיה מאורגנים בעשר קטגוריות נושא המכונות כיתות והן: מתמטיקה, אסטרונומיה ומדעי החלל, פיזיקה, כימיה, מדעי הגאוגרפיה, מדעי הביולוגיה, מדעי הרפואה, מדעי ההנדסה, מדעי החברה, מדעי הרוח ולשירותים מצטיינים למדע. הבחירה כחבר באקדמיה מהווה הכרה בלעדית בהישגים מוצלחים. אלה יכולים להיות מחקר בולט במדעים אלו, אך גם שירותים מצטיינים למדע.

ניהול[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועצת האקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף המנהל הוא מועצת האקדמיה המורכבת מהוועד המנהל ועשרה חברים, נציגי הכיתות. הדירקטוריון אחראי על תכנון פעילויות ועל שימוש יעיל במשאבים הזמינים.

ועדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באקדמיה ארבע ועדות קבועות העוסקות בחלק מהפעילויות העיקריות של האקדמיה: ועדת חינוך; ועדת איכות הסביבה ואנרגיה; ועדה בין־לאומית; ועדת מדיניות מחקר.

פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות האקדמיה כוללת קשרים עם ארגונים בין־לאומיים דרך ועדות לאומיות, הענקת פרסים, הוצאת פרסומים והיא פועלת גם באמצעות מכוני המחקר ותוכניות האקדמיה שלה. הוועדה הבין־לאומית הוא גוף האקדמיה להתחייבויות בין־לאומיות. הוא יוזם ומתאם את הפעילות הבין־לאומית של האקדמיה הכוללים בעיקר שיתוף פעולה במסגרת ארגוני אקדמיה ומחקר בין־לאומיים. האקדמיה מייצגת את שוודיה במספר ארגונים בין־לאומיים, לדוגמה: כל האקדמיות האירופיות (ALLEA), מועצת המדע הבין־לאומית (ISC), מועצת המדע המייעצת של האקדמיות האירופיות (EASAC), רשת האקדמיות הבין־לאומיות (IAPׁׂׂ) והקרן הבין־לאומית למדע (IFS).

ועדות לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה הקימה שמונה עשרה ועדות לאומיות בתחומים שונים, שבין היתר אחראיות על קשרים עם האיגודים המדעיים במסגרת מועצת המדע הבינלאומית. ועדות האקדמיה מפיקות בשיתוף פעולה כנסים והרצאות רבות. חברי הוועדות כוללים חוקרים כמו גם נציגי תעשייה, מינהל ציבורי, חינוך ותקשורת. האקדמיה מנהלת ועדות לאומיות עבור התחומים הבאים: אסטרונומיה; ביולוגיה; גאוגרפיה; מדעי הגיאופיזיקה; שינוי סביבתי עולמי; לוגיקה, מתודולוגיה ופילוסופיה של המדע; היסטוריה של טכנולוגיה ומדע; מתמטיקה; מדעים ביו־מולקולריים; מדעי התזונה והמזון; פרמקולוגיה, פיזיולוגיה ומדעי המוח; מדעי הפסיכולוגיה; כימיה תאורטית ויישומית; פיזיקה תאורטית ויישומית; מחקר הגנת קרינה; מדע רדיו; מכניקה תאורטית ויישומית. מטרות הוועדות:

  • לקדם מחקר וחינוך בתחומם
  • לקדם שיתוף פעולה עם תחומים משיקים
  • לקדם את השפעת תחומי המחקר בחברה (חינוך, ציבור כללי ותעשייה)
  • לתת ייעוץ לאוניברסיטאות ולחלקים אחרים במערכת החינוך
  • ליעץ לאקדמיה

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה השוודית המלכותית למדעים מעניקה פרסים בין־לאומיים ולאומיים כאות להוקרה על הישגים ותרומות שונות לקידום המחקר בתחומי המדע השונים. בנוסף האקדמיה מעניקה מדי שנה סוגים רבים ושונים של מלגות ומענקים לתפקידי עמיתי מחקר ברוב התחומים המדעיים.

פרסים בין־לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועדות האקדמיה פועלות כוועדות בחירה במספר פרסים בין־לאומיים, ובכל פרס בתחומים ספציפיים:

פרסים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה מחלקת מספר פרסים בשוודיה:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]