האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות (בסרבית באלפבית קירילי: Српска академија наука и уметности, באלפבית לטיני: Srpska Akademija Nauka i Umetnosti, בקיצור САНУ /SANU) היא החשובה שבין המוסדות האקדמיים של סרביה.
נוסדה ב-1 בנובמבר 1886 על ידי המלך מילאן הראשון אוברנוביץ' תחת השם "האקדמיה המלכותית של סרביה".התקיימה תחת השם הזה בין השנים 1886-1947. בשנת 1947 עקב הדחת המונרכיה, שינתה את השם ל"אקדמיה הסרבית למדעים" והחל משנת 1960 נקראת "האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות", בקיצור САНУ ("ס.א.נ.ו"). הבניין הנוכחי ברחוב קנז מיכאילובה (הנסיך מיכאיל) בסטארי גרד בבלגרד, נבנה בשנת 1922.
במהלך השנים נבחרו לאקמדיה הסרבית מחשובי מדעניה של סרביה - כמו הבוטנאי יוסיפ פאנצ'יץ, הגאוגרף יובאן צביאיץ, ההיסטוריון והמדינאי סטויאן נובאקוביץ, המהנדסים הממציאים ניקולה טסלה ומיכאילו פופין, המתמטיקאי מיכאילו פטרוביץ'-אלאס, האסטרופיזיקאי מילוטין מילאנקוביץ, וחשובי הסופרים והאמנים של סרביה ושל העמים שהרכיבו בעבר את יוגוסלביה כמו ברניסלב נושיץ', ולדימיר נאזור, איוו אנדריץ'.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
הגלגול הראשון של המוסד קם ב-31 במאי 1842 כ"חברה להשכלה הסרבית" (דרושטוו סרפסקֶה סלובֶנוסטי) Društvo srpske slovesnosti) שיועדה לשמירת השפה הסרבית ולהפצת המדע. לחברה היה בטאון שהתפרדם ב17 כרכים והוצאה לאור משלה. החל מהכרך העשירי השתמשה בכתיב שנקבע על ידי ווק קאראג'יץ'. החברה להשכלה הסרבית נסגרה בצו של הנסיך מיכאיל אוברנוביץ'. אחת הסיבות לכך הייתה תרעומת השליט על כך שאישים שנחשבו מהפכנים כמו גריבלדי האיטלקי וצ'רנישבסקי והרצן הרוסים נבחרו לשורותיה כחברים זרים. ב 29 ביולי 1864 על בסיס החברה להשכלה הסרבית קמה "חברת המלומדים הסרבית" (סרפסקו אוצ'נו דרושטוו) (Srpsko učeno društvo). ב 13 במאי 1886 היא נסגרה בצו מיניסטריאלי לקראת פתיחת האקדמיה המלכותית. עקב מחאות הוקמה מחדש במקביל לאקדמיה ב-25 ביולי 1887 ולבסוף התמזגה סופית עם האקדמיה הסרבית בשנת 1892. ב 1 בנובמבר 1886 הפרלמנט הסרבי (סוקופשטינה) החליט על הקמת האקדמיה המלכותית הסרבית. המלך מילאן הראשון בחר בחבריה הראשנים. בהמשך חברי האקדמיה עצמם עמדו לבחור בעמיתיהם לעתיד. בהתאם לחוק מ 5 באפריל 1887 האקדמיה המלכותית הסרבית מנתה 16 חברים ו 4 מחלקות: מדעי הטבע, מדעים פילוסופיים, מדעי חברה ואמנויות. היושב ראש הראשון שלה היה יוסיפ פאנצ'יץ'.
מחלקות [עריכה]
בימינו המחלקות של האקדמיה הסרבית למדעים ולאמנויות הן:
- מדעים מתמאטיים
- מדעים כימיים-ביולוגיים
- מדעים טכניים
- מדעי הרפואה
- שפה ופילוסופיה
- מדעי החברה
- מדעים היסטוריים
- אמנויות פלסטיים ומוזיקה
היושב ראש הנוכחי של האקדמיה (החל משנת 2003) הוא ניקולה חיידין, מדען בתחום ההנדסה האזרחית
נשיאי האקדמיה [עריכה]
- 1887-1888 יוסיף פאנצ'יץ'
- 1888-1889 צ'דומיל מיאטוביץ'
- 1892-1895 דימיטריה נשיץ'
- 1896-1899 מילאן מיליצ'ביץ'
- 1899 יובאן ריסטיץ'
- 1899-1900 סימה לוזאניץ'
- 1900-1903 יובאן מישקוביץ'
- 1903-1906 סימה לוזאניץ'
- 1906-1915 סטויאן נובאקוביץ'
- 1915-1921 יובאן ז'ויוביץ'
- 1921-1927 יובאן צביאיץ'
- 1928-1931 סלובודן יובאנוביץ'
- 1931-1937 בוגדאן גברילוביץ'
- 1937-1960 אלכסנדר בליץ'
- 1960-1965 איליה ג'וריצ'יץ'
- 1965-1971 וליבור גליגוריץ'
- 1971-1981 פאבלה סאביץ'
- 1981-1994 דושאן קאנאזיר
- 1994-1998 אלכסנדאר דספיץ'
- 1999-2003 דייאן מדאקוביץ'
- 2003- ניקולה היידין
מושב האקדמיה [עריכה]
בשנת הקמתה, 1886, האקדמיה ישבה בעיר ניש. בין השנים 1909-1952 בניין האקדמיה היה ברחוב ברנקובה מס. 15 בבלגרד. אחרי שבניין זה נהרס בשנת 1963 המוסד עבר לרחוב מיכאילובה מס.35.
פרסומי האקמדיה [עריכה]
כתבי העת של האקדמיה הם:
בהוצאת האקדמיה פורסמו ספרים ייחודיים כמו:
- הגאולוגיה של סרביה*יסודות הגאוגרפיה והגאולוגיה של מקדוניה ואל סרביה הישנה*''נומסימטקיה מדוברובניק
- קובץ החוקים של דושאן Dušanov zakonik
- האוסף דניצ'יץ' Daničićev zbornik
- הסוסף סווטוסב Svetosavski zbornik
- האוסף האתנוגרפי הסרבי Srpski etnografski zbornik
- חיי העם ומנהגיו Život i običaji narodni
- אוסף ההיסטוריה, הספרות והשפה של העם הסרבי
Zbornik za istoriju, književnost i jezik srpskog naroda אחד היעדים העיקריים של האקדמיה הוא פרסום "המילון של השפה הסרבית-קרואטית הספרותית והעממית", ממנו הופיעו 17 כרכים עד שנת 2006.
קישורים חיצוניים [עריכה]
- האתר הרשמי של האקדמיה הסרבית (באנגלית)
