האקדמיה הרוסית למדעים
 | |
 | |
| מבנה הנהלת האקדמיה במוסקבה | |
| אקדמיה למדעים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 28 בינואר 1724 – הווה (300 שנה) |
| מייסדים |
פיוטר הגדול  |
| בעלי תפקידים | |
| נשיא | גנאדי קרסניקוב (אנ') |
| צוות | כ־125 אלף |
| מיקום | |
| מיקום | לנינסקי פרוספקט 14, מוסקבה |
| מדינה |
 רוסיה |
| קואורדינטות | 55°42′38.86″N 37°34′40.13″E / 55.7107944°N 37.5778139°E |
| RAS.Ru | |
|
(למפת מוסקבה רגילה)   האקדמיה הרוסית למדעים | |
  | |
האקדמיה הרוסית למדעים (ברוסית: Российская академия наук) היא מוסד מדעי רוסי בכיר הממומן על ידי ממשלת רוסיה.
מטרת האקדמיה היא לרכז בתוכה את טובי אישי המדע ברוסיה, לטפח ולקדם פעילות מדעית, לייעץ לממשלה הרוסית בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, לקיים מגע עם גופים מקבילים בעולם ולפעול בייצוג המדע הרוסי במוסדות ובכינוסים בינלאומיים, תוך תיאום עם גופי הממשל.
חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהתאם לתקנון קיימות 3 סוגי חברים במוסד - חברי האקדמיה, חברים בהתכתבות וחברים זרים. בהתאם לתקנון חברי האקדמיה וחברים בהתכתבות חייבים להיות בעלי אזרחות רוסית בעת בחירתם. אומנם, חלק גדול של חברים נבחרו עוד בתקופת ברית המועצות ולכן לכאורה לא היו בעלי אזרחות רוסית. הבחירות מתבססות על הישגים מדעיים וחברות באקדמיה נחשבת בעלת חשיבות גדולה.
נכון לנובמבר 2023 היו 1,930 חברים לרבות 833 אקדמאים ו־1,097 חברים בהתכתבות. בהתאם לבחירות שנערכו בחורף 2015/2016, באביב 2018 ובאביב 2022, הוענקו 713 מדענים לתואר "פרופסור לאקדמיה".
בין חברי האקדמיה בעבר ובהווה נמנים כ־20 זוכי פרס נובל. הנשיא הנוכחי של המוסד - גנאדי קרסניקוב (משנת מספטמבר 2022).
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקדמיה נוסדה בצו קיסרי מ־28 בינואר 1724. הרעיון להקמתה ניתן לפיוטר הגדול על ידי גוטפריד לייבניץ. האקדמיה נוסדה בשם "האקדמיה הפטרבורגית למדעים". בשנים 1747–1803 המוסד נקרא בשם "האקדמיה הקיסרית למדעים ואמנות", בשנים 1803–1836 השם היה "האקדמיה הקיסרית למדעים" ומ־1836 ועד ל־1917 - "האקדמיה הקיסרית למדעים של סנקט פטרבורג".
במהלך המאה ה־18 הוזמנו לעבוד באקדמיה מדענים בעלי שם מאירופה: לאונרד אוילר, ניקולה ברנולי, דניאל ברנולי ועוד. האקדמיה ארגנה מספר משלחות מדעיות, המפורסמת הייתה משלחת בראשות ויטוס ברינג.
בדצמבר 1917 ניהל ראש האקדמיה שיחות עם ולדימיר לנין על עתיד המוסד. סוכם שהמוסד ימשיך להתקיים ולקבל תקציב מהמדינה. בשנת 1928 החלה הממשלה הסובייטית להתערב בענייני האקדמיה. עד לסוף 1929 כ־650 חברי האקדמיה מסך 960 חבריה פוטרו. ב־1930 וב־1931 הואשמו רבים מחברי האקדמיה לשעבר בפעילות נגד השלטון ונשפטו.
בשנת 1934 הועברו המטה האקדמי ומספר מכוני מחקר מסנקט פטרבורג למוסקבה. בתקופת ברית המועצות בכל רפובליקה הוקמו אקדמיות למדעים והתקיימו 15 אקדמיות למדעים נוספות לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בנוסף לכך הוקמו מחלקות אזוריות. בשנת 1957, ביוזמת מיכאיל לברנטייב, החלה הקמת הסניף הסיבירי בנובוסיבירסק. סניף שבהדרגה התפתח לאחד ממרכזי המדע החשובים של ברית המועצות.
לאחר התפרקות ברית המועצות, ב־2 בדצמבר 1991 פורסם צו נשיאותי המסדיר את פעילות האקדמיה והיא שינתה את שמה לשם הנוכחי.
בסמוך לבניין הנהלת האקדמיה נמצאת האנדרטה לזכר הקוסמונאוט יורי גגארין בכיכר הנושאת את שמו.
החל משנת 1995 מקיימת האקדמיה הרוסית שיתוף פעולה מדעי עם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ואוניברסיטת אריאל משמשת כנציג האקדמיה הישראלית למדעים במפגשים אלו.
בספטמבר 2013 חתם הנשיא פוטין על צו לביצוע רפורמה משמעותית בארגון האקדמיה, כשבמסגרתה מוזגו לתוכה האקדמיה הרוסית למדעי הרפואה והאקדמיה הרוסית למדעי החקלאות וחלק נכבד מנכסי האקדמיה הועבר לאחריות הסוכנות הפדרלית לארגוני מדע של משרד החינוך הרוסי (FANO).
בספטמבר 2017 אלכסנדר סרגייב נבחר לנשיא האקדמיה (זכה ביותר מ-1000 קולות ומתחרו רוברט ניגמטולין זכה בכ-400 קולות).
מבנה האקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במבנה הנוכחי האקדמיה כוללת 13 מחלקות מדעיות, 4 מחלקות אזוריות ו־15 מרכזי מחקר. זאת בנוסף לכ־1000 מכוני מחקר בתחומים שונים. בסך כל האקדמיה מעסיקה כ־50 אלף מדענים ומהנדסים (המספר הכולל של המועסקים - כ־125 אלף).
מחלקות תחומיות:
- מחלקת מדעי מתמטיקה
- מחלקת מדעי פיזיקה
- מחלקת ננוטכנולוגיה וטכנולוגיוית מידע
- מחלקת אנרגיה, מכונות ותהליכי בקרה
- מחלקת כימיה ומדעי חומרים
- מחלקת מדעי ביולוגיה
- מחלקת מדעי פיזיולוגיה
- מחלקת מדעי כדור הארץ
- מחלקת מדעי היסטוריה ופילולוגיה
- מחלקת מדעי החברה
- מחלקת מדעי רפואה
- מחלקת בעיות גלובליים ויחסים בינלאומיים
- מחלקת מדעי חקלאות
מחלקות אזוריות:
- מחלקת סיביר - בנובוסיבירסק
- מחלקת אוראל - ביקטרינבורג
- מחלקת המזרח הרחוק - בולדיווסטוק
- מחלקת סנקט פטרבורג - בסנקט פררבורג
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האקדמיה מחלקת 32 פרסים ומדליות עבור הישגים בתחומי המדע בתחומים שונים.
מדליית זהב על שם לומונוסוב היא הפרס הגבוה ביותר של האקדמיה. הוא מוענק עבור הישגים במדעי הטבע ומדעי החברה. כל שנה מחולקות שתי מדליות - לאזרח רוסי ולאזרח זר. המדליה מחולקת משנת 1959. על הענקת הפרס סוכם בשנת 1956 עם החלטה להעניק את הפרס פעם ב־3 שנים החל משנת 1959. המדליה הראשונה הוענקה לפיוטר קפיצה. החל משנת 1967 התחילו להעניק את המדליה פעם בשנה לאזרח סובייטי ולאזרח זר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האקדמיה הרוסית למדעים
האקדמיה הרוסית למדעים, ברשת החברתית פייסבוק
האקדמיה הרוסית למדעים, ביישום טלגרם
האקדמיה הרוסית למדעים, ברשת החברתית VK- מכוני המחקר של האקדמיה
- צו רפורמה מבנית באקדמיה (ברוסית)
- האקדמיה הרוסית למדעים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
