האקדמיה למוזיקה עתיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברנרד גייטס

האקדמיה למוזיקה עתיקה היא תזמורת של כלים עתיקים היושבת דרך קבע בלונדון. התזמורת נוסדה מחדש בידי הצ'מבליסט והמנצח כריסטופר הוגווד בשנת 1973 ונקראה בשמו של ארגון מקורי מן המאה ה-18. הנגנים מנגנים בכלים עתיקים או בהעתקים מודרניים של כלים מן התקופה שבה חוברה המוזיקה. על פי רוב הם מנגנים מוזיקה מתקופת הבארוק ומן התקופה הקלאסית, אף כי בשנים האחרונות הם מבצעים גם יצירות חדשות לתזמורת בארוק.

הארגון המקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקדמיה המקורית למוזיקה עתיקה נוסדה בלונדון, אנגליה בשנת 1726 למטרת מחקר וביצוע של מוזיקה "ישנה" - שהגדרתה הראשונית כללה כל מה שחובר לפחות מאה שנה קודם לכן, אך תוך זמן קצר הורחבה וכללה מלחינים בני התקופה, בהם ויליאם קרופט, מייקל כריסטיאן פסטינג, מוריס גרין, ברנרד גייטס, ג'ובאני בונונצ'יני, סנסינו, ניקולא היים, פרנצ'סקו ג'מיניאני, פייר פרנצ'סקו טוסי, יוהאן ארנסט גאליארד, שרל דיפאר, ז'אן-בטיסט לואלה וג'וזפה ריבה. הנדל לא היה חבר, אם כי האגודה חקרה וביצעה את המוזיקה שלו כמו את זו של חבריה ושל מלחינים אחרים בני התקופה.

עם מנהלי הארגון נמנו יוהאן כריסטוף פפוש (משנת 1735 ואילך), בנג'מין קוק וסמיואל ארנולד (מ-1789 ואילך).

פתיחה מחודשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1973 פתח המנצח והנבלאי הבריטי כריסטופר הוגווד את האקדמיה למוזיקה עתיקה לשם נגינת מוזיקה מן המאה ה-18 וראשית המאה ה-19 בכלי התקופה. ליצירות כוראליות, מצטרפות אליה או מקהלת האקדמיה למוזיקה עתיקה או מקהלה של אחת הקתדרלות או המכללות, שיש בה קולות נערים. בשנת 1996 מינתה האקדמיה למוזיקה עתיקה את פול גודווין כמנצח חבר ואת אנדרו מאנץ כמנהל חבר בהנהגת כריסטופר הוגווד. ב-2003 התפטר אנדרו מאנץ מתפקיד מנהל חבר ובשנת 2005 החליף אותו ריצ'רד אגאר. ב-1 בספטמבר 2006 החליף אגאר את הוגווד כמנהל מוזיקלי של האקדמיה והוגווד קיבל את התואר מנהל פורש (אמריטוס).

האקדמיה למוזיקה עתיקה הייתה התזמורת הראשונה שהקליטה את כל הסימפוניות של מוצרט בכלי התקופה. מאז הקליטה האקדמיה את מכלול הקונצ'רטי לפסנתר והסימפוניות של בטהובן, מספר רב מן הסימפוניות של היידן ורבים מן הקונצ'רטי לפסנתר של מוצרט עם נגן הפסנתר העתיק (פורטה-פיאנו) רוברט לוין. האקדמיה הקליטה גם את דידו ואניאס של הנרי פרסל, את "אורלנדו" ו"רינאלדו" של הנדל, "חסדי טיטוס" של מוצרט, "חיי פילוסוף" של היידן ועוד לחמעלה מ-200 הקלטות אחרות לחברות דקה, הרמוניה מונדי (צרפת), EMT והחברה החדשה להקלטות של ביצועים חיים, "ויגמור הול לייב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]