האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים
תאריך ההקמה: 1933
סטודנטים: 741‏[1]
סטודנטים לתואר ראשון: 636‏[1]
סטודנטים לתואר שני: 105‏[1]
סטודנטים מתוקצבים: 760‏[2]
http://www.jamd.ac.il

קואורדינטות: 31°46.600′N 35°11.694′E / 31.776667°N 35.194900°E / 31.776667; 35.194900 האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים היא מוסד אקדמי להכשרת נגנים, מלחינים, רקדנים ומנצחים הפועל כיום בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, אף שמדובר במוסד עצמאי. נשיא האקדמיה כיום הוא הפרופסור ינעם ליף.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנר אמיל האוזר ייסד בשנת 1933 את "הקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה" בירושלים במטרה לתת חנוך מוסיקלי מקיף לתלמידים מקצועיים וחופשיים. האוזר היה אז מנהלו הראשון של המוסד, פרופ' אלפרד שרדר מ"מ ראש הוועד, ד"ר גיאורג לנדאואר הגזבר, ומרת אהובה פיקרד המזכירה.‏[3][4]

יוסף טל (אז גרינטל) עם תזמורת תלמידי הקונסרבטוריון (1939)
כרזת קונצרט של תזמורת הקונסרבטוריון בעפולה (1939)
טקס באקדמיה למוסיקה בירושלים (1950). משמאל: יוסף טל, אלכסנדר דושקין, פרנק פלג, משה זמורה, תלמה ילין
Cquote2.svg

מלבד בית ספר למוסיקה נוסדה אקדמיה – מוסד יחיד ממין זה במזרח התיכון – הנותנת הכשרה אמנותית תאורטית ופדגוגית מקיפה למוסיקאים צעירים בקורס הנמשך שלש שנים. בשנת 1938 נוסף בית ספר למורים למוסיקה בשביל בתי ספר עממיים והוא נמצא תחת פיקוחו של הועד הלאומי ליהודי א"י...‏[3]

Cquote3.svg

באוקטובר שנת 1945 נפתח סניף תל אביב של המוסד‏[5] אך מתח תמידי שרר בין שני חלקיו. בעקבות התמרמרות העובדים כנגד ההנהלה בשנת 1947 שינה המוסד את מבנהו ואף את שמו ל"קונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה". תחילה פעלה האקדמיה בחדרים שנשכרו בבית החינוך לילדי עובדים על שם ארלוזורוב ברחוב בצלאל ועם ריבוי התלמידים נשכר גם בניין ברחוב הלל. כלי הנגינה שבהם נעשה שימוש היו, למעשה, רכוש נטוש. מסלול הלימודים בקונסרבטוריון היה בן עשר שנות לימוד, באקדמיה ובסמינר להכשרת מורים - שלוש.‏[6]

Cquote2.svg

עם מורי המוסד נימנים טובי המוסיקאים בארץ בכלל ובירושלים בפרט. מהם קומפוזיטורים בעלי שיעור קומה, מן הראשונים במעלה במערכת היצירה המוסיקלית, כיוסף גרינטל והיינריך יעקבי, שיצירותיהם בוצעו על ידי התזמורת הפילהרמונית, חלוץ המוסיקה העברית וחוקר טעמי המקרא פרופ' ש. רוזובסקי וכן מבצעים ופדגוגים ותיקים וידועי-שם: פרופ' אריה אבילאה, ט. ברלין, קארל ברנדט, יוכבד דוסטרובסקי, דניאל הופמקלר, אידה רוזן, ה. רוטנברג, פרופ' אלפרד שרדר, גב' ל. שרדר ועוד שורה של מוסיקאים מחוננים מן המשמרת הצעירה...‏[7]

Cquote3.svg

לאחר תקופה סוערת של מאבקים פוליטיים, מקצועיים ואישיים התפצל הקונסרבטוריון: יוכבד דוסטרובסקי ניהלה את החלק "הפורש" - לימים "האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים" - וטל מונה בשנת 1948 לנהל את החלק "המקורי", תפקיד אותו מילא עד דעיכתו של המוסד בשנת 1952.‏[8]

כשמצוקת המקום החריפה תרם סמואל רובין, נשיא קרן נורמן (היום "קרן התרבות אמריקה-ישראל"), סכום כסף גדול לרכישת בית זלמן שוקן ברחוב סמולנסקין. המבנה הותאם לייעודו ונחנך בשנת 1958 במעמד שרת החוץ גולדה מאיר, ראש העיר טדי קולק ואחרים. מאותו רגע נקרא המוסד "האקדמיה למוסיקה על שם רובין בירושלים".‏[9]

בשנת 1960 הוקמה המחלקה למחול ושם המוסד שונה פעם נוספת ל"האקדמיה למוסיקה ולמחול על שם רובין בירושלים". הלימודים במחלקה זו התבססו על שיטתה של מרתה גרהאם.

בשנת 1963 הקימה המוזיקולוגית פרופסור אסתר גרזון-קיוי, את המוזיאון לכלי נגינה באקדמיה למוזיקה, שבה כיהנה כמרצה בכירה עד צאתה לגמלאות בשנת 1976.

בשנת 1985 עברה האקדמיה לקמפוס ע"ש ספרא באוניברסיטה העברית בגבעת רם, ושוכנה בבניין ששימש לפנים את ביה"ס לעבודה סוציאלית. הגם שהיא אינה תלויה מבחינה אקדמית או מינהלית באוניברסיטה העברית מתקיים שתוף פעולה בין שני המוסדות, כדוגמת העמדת אולם "וייז" של האוניברסיטה לרשות האקדמיה.

מבנה ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסדרון ותצוגה בביה"ס התיכון

האקדמיה מורכבת משלושה מוסדות: קונסרבטוריון, בית ספר תיכון, והאקדמיה הגבוהה. בשני הראשונים לומדים כ-900 תלמידים, ובאקדמיה הגבוהה כ-700 תלמידים. מבנה זה נועד לאפשר הכשרה שיטתית של מוזיקאים ורקדנים מגיל 4 ועד להשלמת תואר שני. מנהל בית הספר התיכון הוא טל דברה.

באקדמיה הגבוהה שלוש פקולטות:

  1. הפקולטה לאמנויות הביצוע, ובה (א) החוג לכלי תזמורת עם מחלקה לכלי נשיפה ונקישה ומחלקה לכלי מיתר; (ב) החוג לכלי מקלדת; (ג) המחלקה לג'אז ומוזיקה רב תחומית; (ד) המחלקה למוזיקה מזרחית; (ה) המחלקה הווקאלית;
  2. הפקולטה לקומפוזיציה, ניצוח וחינוך מוזיקלי, ובה החוג לחינוך מוזיקלי והחוג לתורת המוזיקה, קומופוזיציה וניצוח;
  3. הפקולטה למחול, ובה החוג למחול והחוג לתנועה ולכתב תנועה.

האקדמיה מעניקה תואר ראשון ותואר שני במגוון תחומים. בתחום המוזיקה ניתנים תוארי B.Mus. או B.A.Mus. (בשיתוף עם האוניברסיטה העברית), וכן תוארי B.Ed. Mus. בהוראת המוזיקה. בתחום הריקוד ניתנים תוארי B.Dance או B.A. Dance (בשיתוף האוניברסיטה העברית). כן מעניק המוסד תואר שני M.Mus. או M.A.Mus. (בשיתוף האוניברסיטה העברית).

שכר הלימוד במוסד (בלימודים לתואר אקדמי) הוא כמקובל באוניברסיטאות ובמכללות ציבוריות בישראל. חייל או בוגר שירות לאומי, שסיים שירותו החל מ-1 בינואר 2010, זכאי למלגת שכר לימוד מלאה עבור שנת לימודיו הראשונה לתואר ראשון (בהתאם להחלטה בדבר לימודי חיילים משוחררים במוסד להשכלה גבוהה בפריפריה)‏[10].

מנהלי האקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברי הוועד המנהל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 לפי טבלה 8 - סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה באתר המועצה להשכלה גבוהה, נכון לשנת הלימודים ה'תשע"א (2010-2011)
  2. ^ התקציב הרגיל של ות"ת לשנת הלימודים תשע"א נספח 4
  3. ^ 3.0 3.1 עלון הקונסרבטוריון הא"י למוסיקה (The Palestine Conservatoire of Music). הוכן על ידי א. קורנגולד (תאריך לא מצוין)
  4. ^ The Palestine Conservatoire of Music Jerusalem . Printed in Palestine by the Jerusalem Press Ltd. Date unknown
  5. ^ לב, תומר: האקדמיה הישראלית למוסיקה ע"ש רובין - 50 השנים הראשונות, אוניברסיטת ת"א (1998), ע' 22
  6. ^ הקונסרבטוריון הירושלמי החדש והאקדמיה למוסיקה - תוכנית הלימודים, דפוס מרכז, ירושלים (ללא תאריך)
  7. ^ ש.כ., הקונסרבטוריון הירושלמי החדש, עתון היום 21.5.1948
  8. ^ זמורה-כהן, מיכל: "רפרטואר אישי", דביר (1997) ע'87
  9. ^ מוסיקה אינה נחלת יחידים, דבר, 3 באוקטובר 1958, המשך
  10. ^ הקרן לעידוד השכלה גבוהה בפריפריה, באתר הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים