האקו איצ'יו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שטר 10 ין מלפני המלחמה, המציג את מונומנט האקו אצ'יו במיזאקי

האקו איצ'יויפנית: 八紘一宇, מילולית: "שמונה כיוונים, גג אחד," כלומר, "כל העולם תחת גג אחד") הייתה סיסמה פוליטית יפנית שזכתה לפופולריות במהלך מלחמת סין-יפן השנייה ומלחמת העולם השנייה.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח נטבע בראשית המאה ה-20 על ידי הפעיל הבודהיסטי הלאומני צ'יגאקו טנאקה. הוא שאל אותו מטקסט המופיע בכרוניקה ניהון שוקי, המיוחס לג'ימו, הקיסר הראשון, בעת הכתרתו. הצהרתו השלמה של גימ'ו היא "אכסה את שמונת הכיוונים, ואעשה אותם לביתי."

טנאקה פירש את דבריו של ג'ימו, צאצא מיתולוגי של אלת השמש אמטראסו, לאמור יעודו של השלטון הקיסרי הוא שליטה על העולם כולו. בעוד שטנאקה טען שהתוצאה הסופית נובעת ממנהיגותו הערכית של הקיסר, עבור רבים, קיבלה הסיסמה נופח לאומני יותר.

התפשטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשפעות הכלכליות של השפל הגדול הביאו לעלייה בלאומנות ביפן בשנות ה-30 של המאה ה-20. הקיסר הירוהיטו נקשר עם עיקרון ההאקו איצ'יו, כסיבה להתפשטות הטריטוריאלית. ההגבלות על החימוש הימי, שבאו לידי ביטוי באמנת וושינגטון ובאמנת לונדון, השפיעו על הלך הרוח הפוליטי הפנימי ביפן בכך שסיפקו בידי גורמים צבאיים שתמכו בהתפשטות טריטוריאלית תחמושת כנגד הממשלה האזרחית, שבחתימתה על האמנות למעשה דנו את יפן לנחיתות אל מול מעצמות ההמערב. כך הפנה ניסיון המעצמות לריסון מרוץ החימוש את דעת הקהל היפנית נגדן, וסייע לגורמים קיצוניים להשליט במדינה מצב חירום שהגביל את האזרחים ושאר גורמים ליברלים.‏[1]

המושג האקו איצ'יו לא היה ידוע במיוחד בקרב הציבור היפני עד 1940, אז פרסמה ממשלתו של פומימרו קונואה ספר לבן שכותרתו "מדיניות לאומית בסיסית" (基本国策要綱), שנפתח במושג ובו הכריז קונואה שמטרתה המרכזית של יפן היא כינון שלום עולמי בעל בסיס הרוח היפנית, רעיון שלאחר מכן קיבל את השם מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. מכיוון שמרחב זה יכנס את כל תושבי אסיה תחת השגחתו האבהית של הקיסר, ישנה הצדקה לשימוש בכוח כנגד כל המתנגדים.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסים יפנים נאספים תחת דגל האקו איצ'יו במהלך המערכה באוקיינוס השקט

ככל שהתארכה מלחמת סין-יפן השנייה, פנתה ממשלת יפן לרגשות הציבור בחיפוש אחר תמיכה. כינוי המלחמה "מלחמת קודש," וקשירתה להולדתה המיתולוגית של האומה, הפכו לנפוצים יותר ויותר בתקשורת היפנית באותה תקופה. ארגון הטאיסיי יוקוסאנקאי נוסד ב-1940 על מנת לספק תמיכה פוליטית למלחמה בסין.

תפוצת המושג האקו איצ'יו, שטמן בחובו את ההרעיון לפיו מוצאה האלוהי של יפן הוא הסיבה להתפשטות הטריטוריאלית, התגברה ככל שקרבו חגיגות 2,600 השנים לעלייתו של ג'ימו לכס החרצית, שלפי הכרונולגיה המסורתית יצאו ב-1940.

תעמולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהתעמולה היפנית כללה ססמאות כגון "אסיה לאסייתים!" והדגישה את הצורך בשיחרור תושבי אסיה מעול המעצמות האימפריאליות. האשמה בהתארכות הלחימה בסין הוטלה על ניצולן של בריטניה ושל ארצות הברית את מושבותיהן בדרום מזרח אסיה.

התרגום הרשמי של האקו איצ'יו היה "אחווה אוניברסלית." עם זאת, הכוונה הייתה שהיפנים שווי ערך למערביים, אך עליהם להוות מנהיגים לשאר עמי אסיה, כלומר הסיסמה עודדה הרמוניה בין העמים, ולאו דווקא שוויון.

לאחר ההתקפה על פרל הארבור ב-7 בדצמבר 1941, הפיקו בעלות הברית סרטי תעמולה אנטי-יפניים, בהם הביאו את המושג כסימן לרצונם של היפנים להתשלט על העולם.

רוויזיוניזם היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימנים קיצוניים ביפן מביאים את פעולותיו של צ'יאונה סוגיהארה, סובלנותם של היפנים כלפי יהדות סין ועיקרון האקו איצ'יו, המסמל הרמוניה בין-גזעית, כדוגמאות להתנהגות היפנים במלחמה, במטרה להמעיט בערכם של אירועים כגון טבח ננקינג ופשעי מלחמה אחרים.‏[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Goodman, David G. and Masanori Miyazawa. Jews in the Japanese Mind: The History and Uses of a Cultural Stereotype. Lexington Books, 2000. ISBN 9780739101674.
  • Morison, Samuel E. History of United States Naval Operations in World War II: The rising sun in the Pacific, 1931-April 1942. University of Illinois Press, 2001. ISBN 9780252069734.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Morison, עמ' 10-9.
  2. ^ Goodman and Miyazawa, עמ' 282.