הארמייה השמינית של הצבא הבריטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארמייה השמינית
Eighth-Army.jpg
סמל הארמייה
פרטים
מדינה Flag of the United Kingdom.svg  הממלכה המאוחדת
סוג ארמייה
תאריכים וזמנים
הקמה 1941
פירוק 1945
מלחמות

המערכה בצפון אפריקה,
המערכה בסיציליה,
המערכה באיטליה.

פיקוד
מפקדים ראו בהמשך

הארמייה השמינית של הצבא הבריטי הייתה אחת היחידות הלוחמות המפורסמות שפעלו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. היחידה פעלה בעיקר במערכה בצפון אפריקה ובמערכה האיטלקית.

על אף שהיחידה הייתה חלק מן הצבא הבריטי, ותמיד עמדה בפיקודו של קצין בריטי, צורפו ליחידה יחידות משנה מרחבי האימפריה הבריטית וחבר העמים הבריטי, וכן גולים מגרמניה הנאצית ואירופה הכבושה. היחידה כללה יחידות שהגיעו מאוסטרליה, הודו, קנדה, צרפת החופשית, יוון, ניו זילנד, פולין, רודזיה ודרום אפריקה, בנוסף ליחידות שהגיעו מהממלכה המאוחדת.

יחידות חשובות שצורפו לארמייה כללו את: הקורפוס האוסטרלי הראשון, הקורפוס הבריטי החמישי, הקורפוס הבריטי העשירי, הקורפוס הבריטי השלושה עשר, הקורפוס הבריטי השלושים, הקורפוס הקנדי הראשון, הקורפוס הפולני השני, הדיוויזיה השביעית המשוריינת של הצבא הבריטי (המכונה "עכברושי המדבר"), דיוויזיית חיל הרגלים החמישים מנורת'מברלנד, דיוויזיית חיל הרגלים ההיילנדרים ה-51, והדיוויזיה הניו זילנדית השנייה.

יצירת הארמייה השמינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה השמינית נוצרה מ"כוח המדבר המערבי", הכוחות הבריטים ששהו במצרים בעת הפלישה האיטלקית למצרים בספטמבר 1940, ונשאו בתחילה בעולה של המערכה, לאחר ארגון מחדש, ותגבור ביחידות נוספות, שהתרחש בספטמבר 1941. מפקדו של הכוח החדש היה לויטננט גנרל אלן גורדון קנינגהם.

עם יצירתה כללה הארמייה שני קורפוסים. הקורפוס הבריטי ה-30 בפיקודו של לייטננט גנרל ווילובי נורי והקורפוס הבריטי השלושה עשר בפיקודו של לייטננט גנרל אלפרד ריד גודווין אוסטן. הקורפוס השלושים הורכב מאנשי הדיוויזיה הבריטי השביעית בפיקודו של מייג'ור גנרל ויליאם גוט, דיוויזיית חיל הרגלים הדרום אפריקנית הראשונה בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ורג' ברינק וחטיבת המשמר ה-22. הקורפוס ה-13 היה מורכב מאנשי דיוויזיית חיל הרגלים ההודית ה-4, בפיקודו של מייג'ר גנרל ברנרד פרייברג, וחטיבת הטנקים הבריטית הראשונה. הארמייה השמינית כללה גם את חיל המצב בטוברוק, שכונה דיוויזיית חיל הרגלים הבריטית ה-70, בפיקודו של מייג'ר גנרל רונלד סקובי ואת חטיבת הקרפטים הפולנית העצמאית. הארמייה השמינית כללה כיחידת עתודה את דיוויזיית חיל הרגלים הדרום אפריקנית השנייה, ובסך הכל כוחה עמד על 7 דיוויזיות.

עד לקרב אל-עלמיין השני, בנובמבר 1942 גדל כוחה של הארמייה והגיע לכ-10 דיוויזיות, ומספר חטיבות עצמאיות, ובסך הכל כ-220,000 לוחמים.

פעולות הארמייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צפון אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקדמות חיילי הארמייה בקרב אל-חכים

פעולתה הראשונה של הארמייה השמינית עם הקמתה, הייתה השתתפות במבצע צלבן, מבצע שנועד להסיר את המצור מעל טוברוק. ב-17 בנובמבר 1941, חצתה הארמייה את גבול מצרים לתוככי לוב על מנת להתקיף את כוחות ארמיית השריון אפריקה של הגנרל ארווין רומל. אבידות מוקדמות הביאו את קנינגהם להמליץ על השעיית המתקפה, וב-26 בנובמבר הועבר קנינגהם מתפקידו, והגנרל קלוד אוקינלק הדיחו מתפקידו והחליפו במייג'ר גנרל ניל ריצ'י. על אף שהשיג מספר הצלחות טקטיות, נאלץ רומל לפנות את טוברוק, ועד לסוף שנת 1941 נסוג עד אל עגיילה. בפברואר 1942 אירגן רומל מחדש את כוחותיו, והצליח להדוף את הארמייה השמינית עד לקו גזאלה, מערבית לטוברוק. ההפוגה שחלה לאחר מכן איפשרה לשני הצדדים לארגן מחדש את כוחותיהם על מנת להנחית מכת נגד, אך היה זה רומל שלקח ראשון את היזמה לידיו, פרץ את קווי המגננה הבריטים, ובקרב גזאלה הצליח להסיג את הארמייה השמינית קילומטרים רבים למזרח, וכבש את טוברוק.

אוקינלק החליט כי ריצ'י אינו מסוגל לעצור את רומל, ולקח בעצמו את הפיקוד הישיר על הארמייה. ארמיית הפנצר אפריקה נעצרה לבסוף על ידי אוקינלק לאחר קרב אל-עלמיין הראשון ביולי 1942. אוקינלק ביקש הפוגה, במהלכה יוכל לארגן מחדש את הארמייה, שאיבדה הרבה מכוחה בקרבות הבלימה, אך וינסטון צ'רצ'יל לחץ עליו ליזום מתקפת נגד מיידית. צ'רצ'יל ואלן ברוק נפגשו עם אוקינלק בקהיר באוגוסט 1942, ולאחר פגישה זו נראה כי איבדו את האמון בו. אוקינלק הוחלף על ידי הרולד אלכסנדר בתפקיד מפקד הצבא הבריטי במזרח התיכון, ומייג'ור גנרל ויליאם גוט קיבל את הפיקוד על הארמייה השמינית. גוט נהרג בהתרסקות מטוס בדרכו לקבלת התפקיד החדש, ואת מקומו מילא לויטננט גנרל ברנרד מונטגומרי. מונטגומרי ואלכסנדר הצליחו להדוף את הלחץ הפוליטי ליזום מתקפה, ובנו את כוחה של הארמייה, כשהם מוסיפים לה את הקורפוס הבריטי העשירי, שנועד לשמש ככוח מרדף.

עם תחילת נובמבר 1942 הביסה הארמייה השמינית את כוחותיו של רומל בקרב אל-עלמיין השני, והמשיכה במרדף אחרי הכוח המובס לאורכה של לוב, עד לקו ביצורי מארת, בגבול תוניסיה, אליו הגיעו כוחות מדינות הציר בפברואר 1943. בשלב זה הצטרפה הארמייה השמינית, שתקפה ממזרח, לארמייה הראשונה שתקפה ממערב ולחמה באזור תוניס מאז נובמבר 1942, ליצירת קבוצת הארמיות ה-18. במרץ 1943 איגפה הארמייה השמינית את קו ביצורי המארת, ולאחר לחימה נוספת הסתיימה המערכה בתוניסיה בכניעת כוחות מדינות הציר באפריקה במאי 1943.

איטליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארמייה השמינית הייתה אחת היחידות העיקריות שהשתתפו במערכה באיטליה. תחת פיקודו של מונטגומרי, חברה הארמייה לארמייה השביעית של צבא ארצות הברית וביולי 1942 השתתפה במבצע האסקי, הוא הפלישה לסיציליה. לאחר כיבוש סיציליה המשיכה הארמייה והשתתפה בפלישת בעלות הברית לאיטליה כאשר יחידותיה נחתו ב"עקב" המגף האיטלקי ב"מבצע בייטאון", ובטאראנטו, ב"מבצע סלפסטיק". לאחר שחברה אל הארמייה החמישית של צבא ארצות הברית שנחתה בסאלרנו, בחופה המערבי של איטליה דרומית לנאפולי, המשיכה הארמייה את דרכה צפונה, בחזית המזרחית של כוחות בעלות הברית.

בסוף שנת 1943 הועבר מונטגומרי לבריטניה, על מנת להתכונן למבצע אוברלורד הוא נחיתת בעלות הברית בנורמנדי, ולויטננט גנרל אוליבר ליס קיבל את הפיקוד על הארמייה.

לאחר שלושה כישלונות של הארמייה החמישית של צבא ארצות הברית, לתקוף את קו החורף שהציבו הגרמנים באיטליה, הועברה הארמייה בחשאי אל חוף הים האדריאטי באפריל 1944 על מנת לרכז את מרבית הכוחות בצידם המערבי של הרי האפנינים לצידה של הארמייה החמישית של צבא ארצות הברית, במטרה להבקיע את הקו ולהגיע עד לרומא. לאחר הקרב על מונטה קסינו, הצליחה הארמייה השמינית במבקע למרכז איטליה, והביאה לכניסת הארמייה החמישית לרומא בתחילת יוני.

לאחר כיבוש רומא המשיכה הארמייה בלחימה בכיוון צפון דרך מרכז איטליה במטרה לכבוש את פירנצה. הכוחות הגרמנים נערכו בקו מגננה שכונה "הקו הגותי". הארמייה השמינית שבה אל החוף האדריאטי והצליחה בהבקעת הקו הגותי, אך לבסוף כשלה בנסיון לפרוץ אל עמק הפו לפני תחילת החורף, שבו לא ניתן היה ליזום מתקפות משמעותיות. במהלך אוקטובר הועבר הגנרל ליס לדרום מזרח אסיה, והוחלף בלויטננט גנרל סיר ריצ'רד מקרירי.

עם אביב 1945 התעוררה הארמייה שוב לפעולה. בשיתוף פעולה עם הארמייה האמריקנית החמישית משמאלה, היא ניתקה והשמידה חלקים ניכרים של צבאות הגרמנים באזור בולוניה ולאחר מכן התקדמה במהירות דרך צפון מזרח איטליה לאוסטריה. ב-2 במאי 1945 נכנסו כוחות הארמייה לטרייסט ובכך סיימו את תפקידם במלחמת העולם השנייה.

מפקדי הארמייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אירועים וקרבות בהשתתפות הארמייה באתר וורלינקס (באנגלית).
  • רשימת יחידות אשר שירתו בארמייה באתר מילהיסט (באנגלית).