הבורסה לניירות ערך בתל אביב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל הבורסה לניירות ערך
הבורסה לני"ע
מיקום הבורסה לני"ע
הבורסה לני"ע
הבורסה לני"ע
מפה מפורטת
בניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב, בצמוד למגדל שלום מאיר

הבורסה לניירות ערך בתל אביבאנגלית: Tel Aviv Stock Exchange, ראשי תיבות: TASE) היא חברה פרטית המהווה את הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל. 26 בעלי הבורסה, המכונים חברי הבורסה, הם בנקים ובתי השקעות גדולים. המסחר בבורסה נעשה באמצעות חברי הבורסה בלבד, אשר גובים עמלה בעבור השירותים שהם מספקים.

הבורסה משמשת למסחר בניירות ערך ולגיוס הון לחברות בשוק ההון הישראלי.

מאפייני הבורסה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבורסה נסחר מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ומפעם לפעם משיקה הבורסה מוצרים פיננסיים חדשים, באישור רשות ניירות ערך. בעשור השני של המאה ה-21, המוצרים הנסחרים בבורסה הם מניות; אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות; ניירות ערך המירים, שכוללים אג"ח להמרה, כתבי אופציה ואופציות רכש למניות; מוצרי מדדים, הכוללים בעיקר תעודות סל; ונגזרים פיננסיים, שרובם המוחלט אופציות מכר או רכש על מדד ת"א-25 ושער שקל-דולר, ומיעוטם אופציות על נכסי בסיס אחרים וחוזים עתידיים. הבורסה גובה עמלות הן מחברי הבורסה, על הפעולות המבוצעות בה, והן מהחברות המונפקות בה.

תאגידים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה קרויים חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים, והם כפופים לחובות גילוי מחמירות. הבורסה משמשת את הממשלה להפרטה של חברות ממשלתיות ולהנפקה ומסחר של אג"ח ממשלתי.

בשונה ממדינות אחרות, מתקיימת בישראל בורסה יחידה לניירות ערך, ובורסה זו מהווה למעשה מונופול בתחום.

שעות פעילות הבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטעמי דת, פועלת הבורסה בימי חול בלבד. היא אינה פעילה במועדי ישראל. בימי הפעילות, מתבצע מרבית המסחר בין השעות 9:00 בבוקר ל-17:30 אחר הצהריים‏[1]. שעות פתיחת וסיום המסחר בכל יום נקבעות באופן אקראי בטווח של דקה.

הפעילות בבורסה בימי העבודה מתחלקת לחמישה שלבים: "טרום פתיחה", "פתיחה", "רצף", "טרום נעילה" ו"נעילה"‏[2].

חברי הבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבורסה הישראלית 26 חברי בורסה‏[3]:

רגולציה ממשלתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968‏[4], ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה, כמו גם אוכפת את החוקים החלים על חברות ציבוריות. על מנת להיסחר בבורסה נדרשת חברה לעמוד בקריטריונים מסוימים הן בעת ההנפקה, והן בתקופת המסחר, קריטריונים אלה מעוגנים בתקנון‏[5] והנחיות הבורסה.

החברות הנסחרות בבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ליולי 2013 נסחרות בבורסת תל אביב 518 חברות בשווי שוק כולל של 627 מיליארדי שקלים‏[6][7].

סוג חברה מספר חברות בבורסת תל אביב שווי שוק במיליארדי שקלים
ביטוח 6 20
בנקים 10 65
טכנולוגיה 77 50
ביומד 60 16
השקעה ואחזקות 75 50
חיפושי גז ונפט 21 45
מסחר ושירותים 88 54
נדל"ן ובינוי 103 74
תעשייה 78 253

חברות הרשומות גם בבורסות בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 הוגדרו הקלות בחוק‏[8] המסירות חלק מהרגולציה המוטלת על ידי חוק ניירות ערך מחברות הרשומות גם בבורסות זרות.

עמלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבורסה גובה עמלות מחבריה על כל פעולה המתבצעת בה, בסך של כמה אלפיות אחוז‏[9].

אזרחים המעוניינים לסחור בבורסה, עושים זאת באמצעות חברי הבורסה (הבנקים ובתי ההשקעות שצוינו), אשר גובים לרוב עמלה גבוהה בהרבה על שירותיהם. (הבנקים גובים עמלה הגבוהה פי 500 מעמלה זו למשקיעים דרכם, בעוד שבתי ההשקעות האחרים גובים עמלה נמוכה יותר, של פי 100 בלבד) נוסף על זאת גובים בתי ההשקעות מגוון עמלות שונות הקשורות לפעולות מול הבורסה, המרות מטבע ועוד.

"דמי משמרת" היא עמלה ארכאית‏[10] אשר מעטים מבתי ההשקעות ממשיכים לגבות. היא עומדת על 0.1-0.2 אחוזים שנתיים ומקורה בימים עברו, בהם היו ניירות הערך ניירות ממש, ונשמרו בכספת עבור לקוחות הבנק. בעולם דיגיטלי, ההצדקה לעמלה זו ברורה פחות, מרבית חברי הבורסה שאינם בנקים אינם גובים אותה מלקוחותיהם ואף הבנקים נוטים לוותר עליה עבור חלק מלקוחותיהם‏[10].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזית הבניין הקודם בו שכנה הבורסה, ברחוב אחד העם
ברוקר נותן הוראה לרכוש מניות בבורסה בתל אביב, 1989
אחד מימי המסחר הידני האחרונים בבורסה, פברואר 1999

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953. עוד קודם לכן, החל בשנת 1935, התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ולאחר מכן, במדינת ישראל, בבנק אנגלו-פלשתינה (לימים, בנק לאומי) המנדטורי, במשרד ששימש כבורסה. המסחר היומי במסגרת "לשכת החליפין לניירות ערך" ארך שעה בלבד.

  • בשנת 1960 עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב.
  • ב-1968 הוסדרה פעילותה של הבורסה בחוק והוקמה רשות ניירות ערך המפקחת על הפעילות שלה.
  • בפברואר 1983 עברה הבורסה למשכנה ברחוב אחד העם 54, תל אביב, ששימש אותה עד לשנת 2014. בהמשכה של שנת 1983 פגע בבורסה משבר מניות הבנקים, שבמהלכו קרסו מניות ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, והלאמת הבנקים על–ידי המדינה תוך אובדן שליש מכלל השקעות הציבור בהם.
  • בשנת 1993 החל המסחר בנגזרים.
  • ב-1999 הושלם מהלך של מעבר משיטת המסחר בזירות, ששילבה את שיטת המשתנים ושיטת הכרוז הממוחשב (כר"מ), לשיטת מסחר ממוחשבת הנקראת "רצף".
  • בשנת 2001 נחנך בבניין הבורסה מרכז המבקרים הממוקם באולמות המסחר ההיסטוריים. במרכז מתקיימים ביקורים לימודיים, כנסים ואירועים בנושא שוק ההון.
  • בשנת 2005 החלו לפעול בבורסה עושי שוק.
  • בשנת 2007 המחזור בניירות ערך והמירים הגיע לשיא של 593.2 מיליארד ש"ח בשנה.
  • החל משנת 2008, על רקע המשבר הכלכלי העולמי, הידוק הרגולציה על הבורסה (מצד הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, אגף שוק ההון במשרד האוצר, הרשות להלבנת הון ועוד) וגורמים נוספים ירד משמעותית מספר המשתתפים במסחר ומחזורי המסחר. ב-2012 עמד מחזור המסחר בניירות ערך והמירים על 265.1 מיליארד ש"ח בשנה בלבד (ירידה של 54%) - המחזור הנמוך ביותר מאז 2004.
  • בינואר 2014 מונה יוסי ביינארט למנכ"ל הבורסה‏[11][12].
  • ביולי 2014 עברה הבורסה למשכנה החדש ברחוב אחוזת בית 2 בתל אביב.

ירידת מחזורי המסחר (2007-2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר גורמים אשר הביאו לירידת מחזורי המסחר בבורסה בתל אביב ממחזור השיא בשנת 2007 ועד השפל הרב-שנתי בשנת 2012. הגופים המקצועיים (הבורסה עצמה, רשות ניירות ערך, משקיעים מוסדיים) חלוקים ביניהם באשר לסיבות המרכזיות לירידה זו ולדרכי הטיפול המועדפות בה‏[13]. מספר התפתחויות בשוקי ההון בישראל ומחוצה לה, תרמו להגעה למצב זה:

  • החל משנת 2007 הופעלו שורה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, אשר הגבירו את הרגולציה על שוק ההון הישראלי ועל הבורסה בפרט. הרגולציה הגיעה מגורמי פיקוח רבים: מהבורסה עצמה בפיקוחה על חבריה, מהרשות לניירות ערך, מאגף שוק ההון במשרד האוצר ומצד המפקח על הבנקים. ההשפעה הייתה הן על הפעילים השונים בשוק ההון (מוסדיים ופרטיים) שסוחרים בבורסה, הן על חברי הבורסה שהפכו לפחות רווחיים (וחלקם נסגרו או נמכרו) והן על החברות הרשומות למסחר בבורסה, שנדרשו לעלויות רגולציה גבוהות יותר ולתהליך קבלת החלטות ארוך, יקר ומורכב יותר מבעבר‏[14].
  • במקביל, החל משנת 2008 על רקע המשבר הכלכלי העולמי, חלה ירידה במחזורי המסחר בבורסות מקומיות רבות ברחבי העולם‏[15], עם מעבר המשקיעים הבינלאומיים לשווקים בטוחים יותר. מגמה זו הואצה בשנת 2010 עם מעבר מדינת ישראל ממדד השווקים המתעוררים של חברת MSCI למדד השווקים המפותחים, מעבר שהוביל ליציאה של גופים בינלאומיים רבים מהבורסה בתל אביב. גופים אלו התמקדו בהשקעה בשווקים מתעוררים, אשר בתוכם ישראל נחשבה להשקעה בטוחה יחסית - ומאידך, עבור גופים המשקיעים בשווקים מפותחים, קיימות מדינות אחרות בעלות סיכון נמוך יותר להשקעה‏[16].
  • בתחילת שנת 2012 הועלה מס רווחי הון מ-20 אחוז ל-25 אחוז, דבר שהקטין עוד את האטרקטיביות של השקעה בבורסה הישראלית מול בורסות אחרות בעולם‏[17].

על רקע גורמים אלו, מחזורי המסחר קטנו משמעותית החל מסוף 2007. מחזור המסחר בניירות והמירים ירד משיא של 593.2 מילארד ש"ח ב-2007 ל-265.1 מיליארד ש"ח ב2012 ומחזור המסחר באופציות תל אביב 25 ירד מ-94,280 אלפי אופציות ב-2007 ל-57,397 אלפי אופציות ב-2012. מספר החברות הרשום למסחר גם הוא קטן משמעותית משיא של 657 חברות בשנת 2008 ל-533 חברות בינואר 2013. עם זאת, המסחר באגרות חוב ומק"מ עלה בתקופה זאת.

מוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבורסה בת"א נסחרים מספר מוצרים פיננסיים:

  • איגרות חוב - נייר המייצג הלוואה הניתנת למנפיק הנייר, בתנאי החזר וריבית הקבועים מראש.
    • איגרות חוב קונצרניות - איגרות חוב המונפקות על ידי חברה.
    • איגרות חוב ממשלתיות - איגרות חוב המונפקות על ידי מדינת ישראל.
    • מלווה קצר מועד - איגרת חוב המונפקת על ידי בנק ישראל בריבית קבועה לא צמודה לטווח קצר של עד שנה.
  • מניות - נייר ערך המייצג חלק מבעלות על חברה.
  • קרנות נאמנות - קרן המנוהלת על ידי בית השקעות, ומשקיעה את הכספים על פי החלטת הנהלת הקרן, ועל פי תשקיף המפורסם מראש.
  • תעודות סל (ETN) - נייר הצמוד למוצר או למדד מחירים פיננסי כלשהו בארץ או בעולם. יש תעודות סל שמחושבות כנוסחה הקשורה למדד אחד או יותר. כך למשל, קיימות תעודות סל בחסר, אשר נותנות יחס הפוך למדד כלשהו. (ערך התעודה עולה, כאשר המדד יורד ולהפך)
  • קרנות סל (ETF) - נקראת גם "קרן מחקה". קרן המשקיעה את הכספים על פי הצמדה למדד מחירים פיננסי קבוע מראש, בדומה לתעודת סל, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן. בשונה מתעודת הסל, קרן סל אינה מבטיחה תשואה הצמודה למדד, והתשואה למשקיע יכולה להיות גבוהה או נמוכה יותר מהמדד הנבחר. זאת בשל פעילות מסחר של הקרן וסטיות (קטנות לרוב) של הרכב נכסי הקרן.
  • אופציות - נייר אשר המחזיק בו יכול להמירו במניה תמורת תשלום קבוע מראש.
  • נגזרים - אופציות וחוזים עתידיים על מדד, ניירות ערך בודדים (אג"ח או מניה), או שערי מטבע. את ניירות אלו יכול לכתוב ולרכוש כל סוחר. אופציות על מדד ת"א25 הוא המוצר הסחיר ביותר בתל אביב, וישנה פעילות ערה גם באופציות שקל-דולר. נגזרים נסחרים בזירת המעו"ף, ולהם כללי מסחר אחרים מאלו שלנכסים אחרים הנסחרים בזירת הרצף (כך למשל במעו"ף מצטטים מחירים בשקלים, וברצף באגורות).
  • איגרות חוב להמרה - איגרת חוב אשר ניתנת להמרה במניה תמורת תשלום קבוע מראש (בדומה לאופציה).

מדדי הבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדדי מניות על פי שווי שוק:

  • מדד ת"א 25 (המוכר גם כ"מדד המעו"ף") - מדד המייצג את מחירן של 25 מניות החברות הגדולות ביותר (מבחינת שווי השוק שלהן) בבורסה לניירות ערך בתל אביב. משקל כל מניה במדד נקבע לפי שווי החזקות הציבור בה. על מדד זה נסחרות אופציות "מעו"ף תא25" הסחירות.
  • מדד תל אביב 100 - מדד המייצג את מחיר המניות של 100 החברות הגדולות ביותר בבורסה. המדד מורכב ממדד תל אביב 25, בתוספת מדד תל אביב 75. (מפורסם משנת 1992)
  • מדד תל אביב 75 - מדד המייצג את מחירן של 75 המניות של החברות הגדולות ביותר לאחר אלו שבמדד ת"א 25. (מפורסם משנת 1997)
  • מדד ת"א-מאגר כולל את כל המניות הכלולות במאגר המניות. התפרסם לראשונה ביולי 2010‏[18]. רק מניות מן המאגר נכללות במדדי הבורסה המנייתיים הרציפים השונים. על-מנת להיכלל במאגר, צריכה מניה לעמוד בתנאי אחזקת ציבור, שווי, וסחירות.
  • מדד ת"א יתר-מאגר כולל את כל המניות הכלולות במאגר המניות, אשר אינן כלולות במדד תל אביב 100. (החליף את מדד יתר-120)

מדדי מניות ענפיים:

  • מדד ת"א טכנולוגיה הוא מדד מניות הטכנולוגיה של הבורסה בתל אביב. המדד מורכב ממניות בתחום הטכנולוגיה הכלולות במאגר המניות, למעט מניות של חברות בתחום הביומד.
  • מדד ת"א פיננסים כולל את כל מניות הפיננסים (בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים) במאגר המניות.
  • מדד ת"א נדל"ן 15 כולל את 15 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מתחום הנדל"ן בבורסה.
  • מדד ביומד הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי במחירי מניות הכלולות במאגר המניות של חברות ציבוריות העוסקות במחקר ובפיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי.
  • מדד ת"א בלוטק 50 מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הכלולות במדד ת"א-טכנולוגיה ובמדד ת"א-ביומד.
  • מדד ת"א נפט וגז מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום חיפושי הנפט וגז.
  • מדד ת"א תקשורת מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום התקשורת והמדיה.
  • מדד ת"א ביטוח מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום הביטוח.

נוסף על אלה, קיימים מדדים נוספים לפי שווי שוק, מדדים ענפיים נוספים ומדדי אג"ח ממשלתי.

מדדי תל בונד:

  • מדד תל בונד-20 - מדד תל בונד-20 הוא מדד הדגל של מדדי התל בונד. המדד כולל 20 איגרות חוב קונצרניות הצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל איגרות החוב הצמודות למדד, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-40 - מדד תל בונד-40 כולל את 40 איגרות החוב הקונצרניות צמודות המדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין איגרות החוב מסוג זה שאינן נכללות במדד תל בונד-20 ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-60 - מדד תל בונד-60 הוא מדד הכולל את כל אגרות החוב הנכללות במדדים תל בונד-20 ותל בונד-40.
  • מדד תל בונד צמודות - מדד תל בונד-צמודות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד יתר-צמודות - מדד תל בונד-צמודות יתר כולל את איגרות החוב הקונצרניות שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר אינן נכללות במדד תל בונד-60 ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד תשואות - מדד תל בונד-תשואות כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה בטווח דירוג אשראי שבין (-BBB) לבין (A) בדירוג מעלות או בטווח דירוג שבין (Baa3) לבין (A2) בדירוג מידרוג ואשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד צמודות-בנקים - מדד תל בונד-צמודות בנקים כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שצמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר הנפיקו הבנקים ונכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.
  • מדד תל בונד-שקלי - מדד תל בונד-שקלי כולל את איגרות החוב הקונצרניות, שאינן צמודות למדד בריבית קבועה, בדירוג A- ומעלה, אשר נכללות במאגר האג"ח, תוך סייגים על מספר סדרות פר מנפיק.

בניין הבורסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 ביולי 2014 עברה הבורסה לניירות ערך למשכנה החדש בקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית בתל אביב, בצמוד למגדל שלום מאיר. מתחם הבורסה מתפרש על פני מגרש בן דונם וחצי, שנרכש על ידה בשנת 2007 במחיר של 58 מיליון ש"ח. תהליך הבנייה ארך חמש שנים. הבניין משתרע על שטח של 22.6 אלף מטרים רבועים, מתנשא לגובה של 60 מטרים ומונה 14 קומות. היחס בין מספר הקומות לגובה אינו סטנדרטי, משום שהבניין כולל קומות בעלות תקרות גבוהות, כגון קומת הכניסה המתנשאת לגובה של 10 מטרים.

עלות הבניין חרגה מאוד מהעלות הצפויה המקורית, ועלותו הכוללת הגיעה ל-350 מיליון ש"ח, במקום 160 מיליון ש"ח הצפויים. חריגה זו, בשילוב עם ירידת מחזורי המסחר בתקופת השלמת הבנייה, הביאו את חברת הבורסה לגירעונות עמוקים של עשרות מיליוני ש"ח‏[19]. עלות האחזקה השנתית גם היא גבוהה בהרבה מהצפוי, כ-28 מיליון ש"ח לשנה. מנכ"ל הבורסה, יוסי ביינארט, אשר נכנס לתפקיד שבועות ספורים לפני המעבר לבניין החדש, הזמין שתי הערכות בלתי תלויות לכדאיות המעבר לבניין החדש, ושתיהן הגיעו למסקנה שערכו הממשי בהרבה מזה מערכו בספרים. עם זאת, מאחר שהבניין הקודם בו שכנה הבורסה, ברחוב אחד העם, נמכר לחברת הראל ביטוח[20], הוחלט לבצע את המעבר בכל זאת.

מיצבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבורסה ערכה שני מיצבים של פיסול שבלוני בשדרות רוטשילד בתל אביב, בסמוך לבניין הבורסה:

  • בינואר 2006 נערך מיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של הבורסה, ובו פסלי פיברגלס של שוורים, סמל הצמיחה הבורסאית.
  • בספטמבר ואוקטובר 2007 נערך מיצב "שער לעולם", ובו הוצבו כ-100 גלובוסים מפיברגלאס, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטואליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מועדי המסחר בבורסה באתר הבורסה
  2. ^ טלי ציפורי, ‏שפת השוק: כל מה שרציתם לדעת על שלבי המסחר בבורסה, באתר גלובס, 10 ביולי 2009
  3. ^ חברי הבורסה באתר הבורסה לניירות ערך
  4. ^ חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, באתר הרשות לניירות ערך
  5. ^ תקנון הבורסה, באתר הבורסה לניירות ערך בת"א
  6. ^ התפתחות מספר החברות הבורסאיות, מתוך אתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
  7. ^ ערך שוק של ניירות הערך הרשומים בבורסה, 1991 עד 2013, מתוך אתר הבורסה לניירות ערך, 31 בינואר 2013
  8. ^ תקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל), תש"ס-2000, אתר הכנסת
  9. ^ הבורסה למתחילים באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
  10. ^ 10.0 10.1 שי אספריל, עמלה ולמה: כמה עולה להשקיע בניירות ערך, באתר כלכליסט, 6 באפריל 2009
  11. ^ הודעה לעיתונות: שוק ההון מקבל את פני מנכ"ל הבורסה החדש ביינארט, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, 13 בינואר 2014
  12. ^ ערן אזרן, הכירו את מנכ"ל הבורסה החדש: מומחה ב"אלגו-טרייד" ובן של חתן פרס ישראל, באתר TheMarker‏, 2 בנובמבר 2013
  13. ^ אורי טל טנא, בלי החוצפה הישראלית הבורסה בת"א תשאר יבשה, באתר כלכליסט, 31 ביולי 2013
  14. ^ עירית אבישר, ‏כצמן: "עודף הרגולוציה זורע את המשבר הבא בבורסה", באתר גלובס, 1 במרץ 2012
  15. ^ 2012 WFE Market Highlights, באתר ה-World Federation of Exchanges (באנגלית)
  16. ^ חגי עמית, מחזורי המסחר בשפל, עשרות חברות נמחקות - אז למה לא נעשה דבר בעניין?, באתר TheMarker‏, 24 במאי 2013
  17. ^ משה גולן, "הממשלה העלתה את מס הבורסה והפסידה מיליארדי שקלים", גלובס, 7 במאי 2012
  18. ^ ת"א-מאגר באתר הבורסה לניירות ערך
  19. ^ ליטל איסטמטי, ‏איך קרה שתקציב בניין הבורסה החדש התנפח ל-350 מ' ש', באתר גלובס, 27 ביוני 2014
  20. ^ אורי חודי, ‏בניין הבורסה בת"א נמכר להראל ביטוח ב-58.3 מיליון שקל, באתר גלובס, 14 בנובמבר 2013

קואורדינטות: 32°3′52.38″N 34°46′13.11″E / 32.0645500°N 34.7703083°E / 32.0645500; 34.7703083