הבורסה לניירות ערך בתל אביב

_{קואורדינטות: 32°03′52″N 34°46′27″E}

הבורסה לני"ע

הבורסה לני"ע

מפה מפורטת

בניין הבורסה ברחוב אחד העם בתל אביב

חזית בניין הבורסה

אחד מימי המסחר הידני האחרונים בבורסה, פברואר 1999

ברוקר נותן הוראה לרכוש מניות בבורסה בתל אביב, 1989

הבורסה לניירות ערך בתל אביב (אנגלית Tel Aviv Stock Exchange, ראשי תיבות TASE) היא הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל. היא משמשת למסחר בניירות ערך ולגיוס הון בשוק ההון הישראלי.

כללי

הבורסה היא חברה מסחרית פרטית, הנמצאת בבעלות 29 חברי הבורסה, שהם בנקים ובתי השקעות גדולים. חברי הבורסה הם היחידים שיש להם היכולת לסחור בה ישירות, כך שכל המסחר נעשה אך ורק דרכם. בבורסה נסחר מגוון רחב של מוצרים פיננסיים, ומפעם לפעם מרחיבה אותו הבורסה ומשיקה מוצרים חדשים. כיום, המוצרים הנסחרים בבורסה הם מניות; אגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות; ניירות ערך המירים, שכוללים אג"ח להמרה, כתבי אופציה ואופציות רכש למניות; מוצרי מדדים, הכוללים בעיקר תעודות סל; ונגזרים פיננסיים, שרובם המוחלט אופציות מכר או רכש על מדד ת"א-25, ומיעוטם אופציות מט"ח וחוזים עתידיים.

תאגידים שניירות הערך שלהם נסחרים בבורסה קרויים חברות ציבוריות, או תאגידים מדווחים, והם כפופים לחובות גילוי מחמירות. לעתים משמשת הבורסה את הממשלה להפרטה של חברות ממשלתיות.

פעילותה של הבורסה מוסדרת בחוק ניירות הערך, ורשות ניירות ערך מפקחת על פעילותה, כמו גם אוכפת את החוקים החלים על חברות ציבוריות. על מנת להסחר בבורסה חברה נדרשת לעמוד בקריטריונים מסוימים הן בעת ההנפקה, והן בתקופת המסחר, קריטריונים אלה מעוגנים בתקנון והנחיות הבורסה.

נכון לסוף ינואר 2013 נסחרות בבורסת תל אביב 533 חברות בשווי שוק כולל של 608.7 מיליארדי שקלים‏.

סוג חברה	מספר חברות בבורסת תל אביב	שווי שוק במיליארדי דולרים
ביטוח	6	4
בנקים	10	13
הייטק	141	18
פארמה	3	48
השקעה ואחזקות	82	11
חיפושי גז ונפט	20	9
מסחר ושירותים	98	12
נדל"ן ובינוי	118	15
תעשייה	85	22

היסטוריה

הבורסה לניירות ערך בתל אביב נוסדה בשנת 1953. עוד קודם לכן, החל משנת 1935 התקיים מסחר בניירות ערך בארץ ישראל ולאחר מכן, במדינת ישראל, בבנק אנגלו-פלשתינה המנדטורי, במשרד ששימש כבורסה. המסחר היומי במסגרת "לשכת החליפין לניירות ערך" ארך שעה בלבד.

• בשנת 1960 עברה הבורסה למשכן עצמאי, ב"פסאז'" ברחוב אלנבי 113 בתל אביב.
• בשנת 1968 הוסדרה פעילותה של הבורסה בחוק והוקמה רשות ניירות ערך המפקחת על הפעילות שלה.
• בשנת 1983 פגע בבורסה משבר מניות הבנקים, שבמהלכו קרסו מניות ארבעת הבנקים הגדולים בישראל, והלאמת הבנקים על–ידי המדינה תוך אובדן שליש מכלל השקעות הציבור בהם.
• בשנת 1983 עברה הבורסה למשכנה הנוכחי שברחוב אחד העם 54 בתל אביב. בתחילת 2013 מתכננת הבורסה לעבור למבנה חדש, הנבנה בקרן הרחובות מונטיפיורי ואחוזת בית בתל אביב.
• בשנת 1993 החל המסחר בנגזרים.
• בשנת 1999 הושלם, לאחר שנתיים, מהלך של מעבר משיטת המסחר הישנה, ששילבה את שיטת המשתנים ושיטת הכרוז הממוחשב (כר"מ), לשיטת הרצף.
• בשנת 2002 נחנך בבניין הבורסה מרכז המבקרים הממוקם באולמות המסחר ההיסטוריים. במרכז מתקיימים ביקורים לימודיים, כנסים ואירועים בנושא שוק ההון.
• בשנת 2005 החלו לפעול בבורסה עושי שוק.
• בשנת 2007 המחזור בניירות ערך והמירים הגיע לשיא של 593.2 מיליארד ש"ח בשנה.
• על רקע הרגולציה המתהדקת מ2008 ועודף הרגולציה שנוצר (מהבורסה, רשות ני"ע, אגף שוק ההון, רשות הלבנת הון, ועוד) מספר המשתתפים במסחר ומחזורי המסחר ירדו משמעותית וב2012 מחזור המסחר בניירות ערך והמירים עמד על 265.1 מיליארד ש"ח בשנה בלבד (ירידה של 54%) שהינו שפל רב שנתי (מ2004).

מוצרים

בבורסה בת"א נסחרים מספר המוצרים פיננסיים:

• מניות - נייר ערך המייצג חלק מבעלות על חברה.
• אופציות - נייר אשר המחזיק בו יכול להמירו במניה תמורת תשלום קבוע מראש.
• איגרות חוב - נייר המייצג הלוואה הניתנת למנפיק הנייר, בתנאי החזר וריבית הקבועים מראש. קיימים אג"חים של המדינה ושל חברות פרטיות.
• איגרות חוב להמרה - איגרת חוב אשר ניתנת להמרה במניה תמורת תשלום קבוע מראש (בדומה לאופציה).
• מלווה קצר מועד - איגרת חוב של המדינה בריבית קבועה לא צמודה לטווח קצר של עד שנה.
• תעודות סל - נייר הצמוד למוצר או למדד כלשהו בארץ או בעולם. יש תעודות סל שמחושבות כנוסחה הקשורה למדד אחד או יותר. כך, למשל, יש תעודות הנותנות יחס הפוך למדד כלשהו.
• נגזרים - אופציות וחוזים עתידיים על מדד, מנייות מובילות או שערי מטבע. את ניירות אלו יכול לכתוב ולרכוש כל סוחר.
• קרנות נאמנות - קרן המנוהלת על ידי בית השקעות, ומשקיעה את הכספים על פי החלטת הנהלת הקרן, ועל פי תשקיף המפורסם מראש.
• קרנות סל (מוצר עתידי) - קרן המשקיעה את הכספים על פי נוסחה קבועה מראש בדומה לתעודת סל, ללא שיקול דעת של הנהלת הקרן.

מדדים של מניות הבורסה

מדדי שווי שוק:

• מדד תל אביב 25 (המוכר גם כמדד המעו"ף, שם שבו כונה בעבר) הוא מדד המייצג את מחירן של 25 המניות של החברות הגדולות ביותר (מבחינת שווי השוק שלהן) בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
• מדד תל אביב 100 הוא מדד המייצג את מחיר המניות של 100 החברות הגדולות ביותר בבורסה, והוא מפורסם משנת 1992. המדד מורכב ממדד תל אביב 25, בתוספת מדד תל אביב 75 (מפורסם משנת 1999) העוקב אחר 75 החברות הציבוריות הבאות בתור בגודלן.
• מדד יתר 50 מייצג את שווי 50 החברות הגדולות שאינן נכללות במדד תל אביב 100. המדד מפורסם מ-1 ביולי 2007. מדד זה החליף את מדד יתר 30 (התייחס ל-30 חברות באותו האופן) שחישובו הופסק באותו מועד.

מדדים ענפיים:

• מדד ת"א טכנולוגיה הוא מדד מניות הטכנולוגיה של הבורסה בתל אביב. המדד מורכב ממניות של חברות טכנולוגיה מתחומי האלקטרוניקה, המחשבים, וכן ממניות של קרנות הון סיכון.
• מדד ת"א פיננסים כולל את כל מניות הפיננסים (בנקים, ביטוח, שירותים פיננסיים) במאגר המניות.
• מדד ת"א נדל"ן 15 כולל את 15 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מתחום הנדל"ן בבורסה.
• מדד ביומד הוא מדד המייצג את השינוי המצרפי של מחיריהן של מניות חברות ציבוריות שעוסקות במחקר ובפיתוח בתחום מדעי החיים, ביוטכנולוגיה, תרופות ומכשור רפואי.
• מדד ת"א בלוטק 50 מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את 50 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין המניות הכלולות במדד ת"א-טכנולוגיה ובמדד ת"א-ביומד.
• מדד ת"א נפט וגז מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום חיפושי הנפט וגז.
• מדד ת"א תקשורת מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום התקשורת והמדיה.
• מדד ת"א ביטוח מתפרסם מאפריל 2011 וכולל את כל המניות בתחום הביטוח.

נוסף על אלה קיימים מדדים נוספים לפי שווי שוק, מדדים ענפיים, מדדי איגרות חוב ועוד.

משבר "עודף הרגולציה"

החל מסביבות שנת 2007 הופעלו שורה ארוכה של רפורמות ותיקוני חקיקה, אשר יצרו מצב המוגדר לעתים כ"עודף רגולציה בשוק ההון בישראל" ובבורסה בפרט. עודף הרגולציה הגיע מגורמי פיקוח רבים: מהבורסה עצמה בפיקוחה על חבריה, מהרשות לניירות ערך, מאגף שוק ההון במשרד האוצר ומצד המפקח על הבנקים. מה שמוגדר כ"עודף הרגולציה" השפיע הן על הפעילים השונים בשוק ההון (מוסדיים ופרטיים) שסוחרים בבורסה, הן על חברי הבורסה שהפכו לפחות רווחיים (וחלקם נסגרו או נמכרו) והן על החברות הרשומות למסחר בבורסה, שנדרשו לעלויות רגולציה גבוהות יותר ולתהליך קבלת החלטות ארוך, יקר ומורכב יותר מבעבר‏.

על רקע משבר עודף הרגולציה, מחזורי המסחר קטנו משמעותית החל מסוף 2007. מחזור המסחר בניירות והמירים ירד משיא של 593.2 מילארד ש"ח ב-2007 ל-265.1 מיליארד ש"ח ב2012 ומחזור המסחר באופציות תל אביב 25 ירד מ-94,280 אלפי אופציות ב-2007 ל-57,397 אלפי אופציות ב-2012. מספר החברות הרשום למסחר גם הוא קטן משמעותית משיא של 657 חברות בשנת 2008 ל-533 חברות בינואר 2013.

מיצבים

השור של אוצר השלטון המקומי

הבורסה ערכה שני מיצבים של פיסול שבלוני בשדרות רוטשילד בתל אביב, בסמוך לבניין הבורסה:

• בינואר 2006 נערך מיצב "שוורים ושערים", לרגל 70 שנות פעילות של הבורסה, ובו פסלי פיברגלס של שוורים, סמל הצמיחה הבורסאית.
• בספטמבר ואוקטובר 2007 נערך מיצב "שער לעולם", ובו הוצבו כ-100 גלובוסים מפיברגלאס, שכל אחד מהם עוצב על ידי אמן במימון של חברה בורסאית ישראלית.

ראו גם

• פתיחה אנגלית (בורסה)

קישורים חיצוניים

• הבורסה לניירות ערך בתל אביב - האתר הרשמי
• מיטל שרון, איך עובדת הבורסה, באתר נענע 10, 29 במאי 2007
• Kesef.org.il - אתר הדרכה ומידע למשקיע הישראלי בשוק ההון, מטעם הרשות לניירות ערך
• שמואל האוזר, מה בין רגולציה לבין עודף רגולציה?, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 14 בספטמבר 2011
• רותם סלע, ראש הממשלה: "יש עודף רגולציה. הגענו למצב שבו רגולטור אחד נלחם בשני", באתר nrg מעריב, 14 באוגוסט 2012
• מורן רייכמן, "טענות החברות בישראל על עודף רגולציה הן יללות מוגזמות", באתר nrg מעריב, 5 בנובמבר 2012