הבחירות הכלליות באיטליה 2013

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הבחירות הכלליות באיטליה הן מערכת הבחירות לבית הנבחרים האיטלקי, בן 630 הצירים, שהתקיימו ב-2425 בפברואר 2013. אלה הבחירות למושב הפרלמנט ה-17 של איטליה, לבית הנבחרים ולסנאט האיטלקי. המועמדים העיקריים הם פייר לואיג'י ברסאני, מנהיג המפלגה הדמוקרטית של איטליה ושר האוצר בעבר, מריו מונטי, ראש ממשלת איטליה ומנהיג תנועת "הבחירה האזרחית", וראש הממשלה לשעבר, סילביו ברלוסקוני, יו"ר תנועת "החירות לעם".

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב משבר החוב האירופי, ראש הממשלה האיטלקי סילביו ברלוסקוני התפטר מתפקידו בנובמבר 2011, בנוסף הוא התמודד מול הרשעות פליליות לרבות חשדות לקיום יחסי מין עם זונות. הוא הוחלף על ידי סנאטור טכנוקרט ושר האוצר בעבר, מריו מונטי.

בדצמבר 2012 ברלוסקוני הכריז על רצונו להתמודד לתפקיד ראש הממשלה בפעם הרביעית. מיד לאחר מכן, מפלגתו הכריזה כי מסירה תמיכתה בקבינט של מונטי והלה הכריז על התפטרותו.

בתקופת מונטי איטליה התמודדה מול העלאות מסים וקיצוצים נרחבים בתקציב המדינה ורפורמות שנועדו לייעל את הכלכלה האיטלקית. כמו כן, האבטלה עלתה ב-2%. מונטי זכה לתמיכה מנהיגים אירופאיים כמו אנגלה מרקל וניקולא סרקוזי שהעריכו מאוד את תפקודו כרה"מ.

מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]