הבחירות הכלליות ביפן 2005

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבחירות הכלליות ביפן 2005
מדינה Flag of Japan.svg יפן
תאריך הבחירות 11 בספטמבר 2005
הבחירות הקודמות 2003
הבחירות הבאות 2009
מקום ראשון המפלגה הליברלית-דמוקרטית
מקום שני המפלגה הדמוקרטית

הבחירות הכלליות ביפן 2005 נערכו ב-11 בספטמבר 2005 עבור 480 המושבים בית הנבחרים של יפן, הבית התחתון של הדיאט של יפן. הבחירות נערכו לאחר ראש ממשלת יפן ג'וניצ'ירו קואיזומי, מנהיג המפלגה הליברלית-דמוקרטית, פיזר את הבית ב-8 באוגוסט בשל רצונו לחזק את מפלגתו לקראת העברת חוק חדש.

המפלגה הליברלית-דמוקרטית השיגה 296 מושבים, הרוב הגדול ביותר בבית ביפן בתקופה שלאחר הכיבוש האמריקאי, ויחד עם הקואליציה בראשותה שלטה המפלגה על רוב מיוחס בבית התחתון.

רקע ותוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וניצ'ירו קואיזומי

לאחר שהצעתו להפריט את רשות הדואר של יפן, ולחלקה לארבע חברות פרטיות נתקלה בהתנגדות בבית היועצים של יפן, ועברה ברוב זעום בבית הנבחרים, על אף התנגדות גורמים בתוך המפלגה הליברלית-דמוקרטית, ראה זאת קואיזומי כהצעת אי אמון והחליט לפזר את הבית התחתון.

קואיזומי אף הכריז שחברי מפלגתו שהצביעו נגד הצעתו בבית היועצים לא יופיעו ברשימת המפלגה בבחירות, וכתוצאה מכך קמו שלוש מפלגות של פורשים: מפלגת האנשים החדשה, מפלגת דאיצ'י החדשה ומפלגת יפן החדשה, וכולן הכריזו שיתנגדו להצעתו של ראש הממשלה. חברים נוספים מהמפלגה הליברלית-דמוקרטית פרשו ורצו כמתמודדים עצמאיים.

קואיזומי שאף להפוך את מסע הבחירות למשאל עם בנושא הפרטת רשות הדואר, והבטיח להתפטר אם לא תשיג מפלגתו את הרוב הדרוש. היריבה העיקרית של המפלגה הליברלית-דמוקרטית הייתה המפלגה הדמוקרטית, שראתה בבחירות הזדמנות להדיח את יריבתה מהשלטון בו החזיקה במשך חמישים שנה, ושאפה לערוך רפורמות בממשלה. מנהיג המפלגה הדמוקרטית, קצויה אוקאדה, הבטיח גם הוא להתפטר אם תכשל מפלגתו בהשגת הרוב בבית.

הבחירות נערכו ב-11 בספטמבר ואחוז ההצבעה עמד על 67%, עלייה של 7% לעומת הבחירות הקודמות. המפלגה הליברלית-דמוקרטית נחלה ניצחון בבחירות, השיגה 296 מתוך 480 המושבים בבית התחתון, ולראשונה מאז הבחירות הכלליות ב-1990 השיגה מפלגה אחת רוב בבית הנבחרים. ביחד עם שותפתה הפוליטית, מפלגת קומייטו החדשה, החזיקה הקואליציה ב-327 מושבים, בעוד מפלגת האופוזיציה, המפלגה הדמוקרטית, איבדה מושבים לראשונה מאז הקמתה, ונותרה עם 113. מנהיג המפלגה, אוקאדה, התפטר באותו היום.

בבחירות אלה גם נשבר שיא במספר הנשים שנבחרו לבית הנבחרים - 43: 26 במפלגה הליברלית-דמוקרטית, 4 במפלגת קומייטו החדשה, 2 במפלגה הסוציאל-דמוקרטית ובמפלגה הדמוקרטית, כל אחת, ושתי מתמודדות עצמאיות. השיא הקודם עמד על 39, והוא נקבע ב-1946.‏[1]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגה בחירות מחוזיות בחירות יצוג יחסי מושבים +/−
קולות  % מושבים קולות  % מושבים
   המפלגה הליברלית-דמוקרטית 32,518,389 47.8% 219 25,887,7985 38.2% 77 296 55
מפלגת קומייטו החדשה 981,105 1.4% 8 8,987,620 13.3% 23 31 3
הקואליציה 33,499,494 49.2% 227 34,875,418 51.5% 100 327 52
   מפלגת האזרחים החדשה 432,679 0.5% 2 1,183,073 1.7% 2 4 4
המפלגה החדשה יפן 137,172 0.2% 0 1,643,506 2.4% 1 1 1
המתנגדות להפרטת הדואר 569,851 0.7% 2 2,826,579 4.1% 3 5 5
   המפלגה הדמוקרטית 24,804,786 36.4% 52 21,036,425 31.0% 61 113 64
המפלגה הקומוניסטית 4,937,375 7.3% 0 4,919,187 7.3% 9 9 0
המפלגה הסוציאל-דמוקרטית 996,007 1.5% 1 3,719,522 5.5% 6 7 1
המפלגה דאיצ'י החדשה 16,698 0.0% 0 433,938 0.6% 1 1 1
אחרים 1,557 0.0 % 0 0 2
האופוזיציה 30,756,423 45.2% 53 30,109,072 44.4% 77 130 64
עצמאיים (כולל את מרבית מתנגדי ההפרטה) 3,240,521 4.8% 18 18 7
סך-הכול 68,066,291 100.00% 300 67,811,069 100.00% 180 480

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סקירת הבחירות 2005.