הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים. |
הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית מתקיימות במסגרת הבחירות המקדימות לקראת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012.
תוכן עניינים |
[עריכה] תוצאות
▇ מיט רומני
▇ ניוט גינגריץ'
▇ ריק סנטורום
▇ רון פול
במסגרת ההתמודדות מתקיימות 56 מערכות בחירות במדינות ארצות הברית ומחוזותיה. ב-34 מערכות הבחירות שהתקיימו עד כה ניצחו ריק סנטורום (באיווה, מינסוטה, מיזורי, קולורדו, דקוטה הצפונית, אוקלהומה, טנסי, קנזס, אלבמה, מיסיסיפי ולואיזיאנה), מיט רומני (בניו המפשייר, פלורידה, נבדה, מיין, מישיגן, אריזונה, ויומינג, וושינגטון, אוהיו, איידהו, אלסקה, וירג'יניה, ורמונט, מסצ'וסטס, הוואי, אילינוי, מרילנד, ויסקונסין, קונטיקט, דלאוור, ניו יורק, פנסילבניה ורוד איילנד, וכן בטריטוריות גואם, איי מריאנה הצפוניים, סמואה האמריקאית, פוארטו ריקו ווושינגטון די. סי.), ניוט גינגריץ' (בקרוליינה הדרומית וג'ורג'יה), ורון פול (באיי הבתולה). דרושים 1,144 צירים כדי לזכות במועמדות המפלגה הרפובליקנית לבחירות לנשיאות ארצות הברית.
[עריכה] סיכום כללי
הטבלה נכונה עד לאחר הבחירות בפנסילבניה.
| מועמד | קולות | אחוזים | צירים | מדינות שניצח |
|---|---|---|---|---|
| מיט רומני | 5,216,795 | 42.3% | 724 | 23 (+ 4 טריטוריות + וושינגטון הבירה) |
| ריק סנטורום | 3,375,788 | 27.3% | 217 | 11 (פרש מהמרוץ) |
| ניוט גינגריץ' | 2,402,278 | 19.5% | 131 | 2 (פרש מהמרוץ) |
| רון פול | 1,334,178 | 10.8% | 54 | 0 (+ טריטוריה אחת) |
| סך הכול | 12,329,039 | 100% | 1126 | 36 (+ 6 טריטוריות) |
באסיפות הבחירה באיווה שהתקיימו ב-4 בינואר 2012 התמודדו 12 מועמדים. ג'ון האנטסמן החליט להימנע מלהשקיע כספים וזמן בהתמודדות באיווה, לאחר שראה שסיכויו בסקרים נמוכים. לפיכך החליט למקד את מאמציו במדינות הבאות. תוצאות ההתמודדות היו צמודות ביותר: בתחילה הוכרז מיט רומני כזוכה, לאחר שלפי הספירה עקף את ריק סנטורום בשמונה קולות. ה"ניצחון" במדינה הראשונה חיזק את רומני שאף ניצח בפריימריז בניו המפשייר. אולם כעבור ימים אחדים ולאחר שהתקיימה ספירה חוזרת התברר כי סנטורום הוא זה שניצח בבחירות בהפרש של 34 קולות. הישגו של סנטורום בולט במיוחד בהתייחס להערכה כי הוא לא נחשב למועמד בעל סיכויים גבוהים. לאחר היוודע התוצאות הודיעה מישל בקמן, שזכתה בכחמישה אחוזים מהקולות, על פרישתה מהמירוץ.
בפריימריז בניו המפשיר, שהתקיימו ב-10 בינואר 2012, ניצח מיט רומני. רומני היה מושלה של מסצ'וסטס, שכנתה של ניו המפשיר, ונחשב מועמד מוביל גם בסקרים שקדמו לבחירות. ריק פרי בחר לדלג על המדינה ולהשקיע את מאמציו בקרוליינה הדרומית. מי שהשקיע מאמצים רבים במדינה היה ג'ון האנטסמן, שהגיע למקום השלישי בלבד וצבר כ-17 אחוזים מהקולות.
שיעור ההצבעה היה הגבוה ביותר בתולדות הבחירות המקדימות במדינה.
לקראת הפריימריז בקרוליינה הדרומית ב-21 בינואר 2012, הודיע ג'ון האנטסמן ב-16 בינואר 2012 שלא ימשיך במירוץ. ב-19 בינואר 2012, ערב הבחירות המקדימות בדרום קרוליינה, הודיע ריק פרי על פרישתו מהמירוץ, והעביר את תמיכתו למועמד ניוט גינגריץ'. גינגריץ' ניצח בבחירות בקרוליינה הדרומית וגרף 23 צירים. רומני זכה בשני צירים.
ב-10 באפריל פרש ריק סנטורום מהמירוץ, וב-2 במאי הודיע ניוט גינגריץ' על פרישתו. בכך הותירו את מיט רומני להיות המועמד המוביל לנשיאות המפלגה הרפובליקנית.
ב29 במאי הבטיח מיט רומני את מעומדתו לאחר שניצח בטקסס.
[עריכה] לוח זמנים
במהלך מערכת הבחירות התקיימו שורה של עימותים (דיבייט) בין המועמדים. העימותים עתידים להימשך לאורך ההתמודדות.
[עריכה] הבחירות במדינות ארצות הברית
|
██ ינואר 2012 (4) ██ פברואר 2012 (6) ██ מרץ 2012 (22) |
██ אפריל 2012 (9) ██ מאי 2012 (7) ██ יוני 2012 (6) |
הוועידה הרפובליקנית הלאומית עתידה להתקיים בשלהי אוגוסט 2012 בטמפה שבפלורידה.
[עריכה] מתמודדים
.jpg)
[עריכה] מתמודדים שפרשו מהבחירות
מועמדים שפרשו לפני תחילת הפריימריז
- גארי ג'ונסון, המושל לשעבר של ניו מקסיקו.[1] פרש ב-28 בדצמבר 2011 כדי להתמודד במסגרת המפלגה הליברטיאנית.
- הרמן קיין, איש העסקים ומגיש תוכניות רדיו מג'ורג'יה. פרש ב-3 בדצמבר 2011 עקב הפרסומים נגדו בדבר הטרדות מיניות. [2]
- טים פולנטי, המושל לשעבר של מינסוטה. פולנטי היה מהמועמדים הבולטים בהתמודדות, פרש ב-14 באוגוסט 2011[3]
מועמדים שפרשו במהלך הפריימריז
- מישל בקמן, חברה בבית הנבחרים מטעם המחוז השישי של מדינת מינסוטה. פרשה ב-4 בינואר 2012 בעקבות תוצאות הפריימריז באיווה.[4]
- סטיוארט גרינליף, סנאטור מפנסילבניה; פרש ב-10 בינואר 2012.
- ג'ון האנטסמן, שגריר ארצות הברית לשעבר בסין והמושל לשעבר של יוטה. פרש ב-16 בינואר 2012.[5]
- ריק סנטורום, הסנאטור לשעבר של פנסילבניה. פרש ב-10 באפריל 2012 למרות שהיה מתמודד שהפתיע במספר רב של מדינות. הכריז על תמיכתו במיט רומני.[6]
- ריק פרי, מושל טקסס. פרש ב-19 בינואר 2012.[7]
- ניוט גינגריץ', יושב ראש בית הנבחרים לשעבר מג'ורג'יה. פרש ב-2 במאי 2012 לאחר שזכה בשתי מדינות.[8]
-
מישל בקמן, נציגה בבית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז השישי של מדינת מינסוטה מטעם המפלגה הרפובליקנית.
-
סטיוארט גרינליף, סנאטור מפנסילבניה.
-
איש העסקים ומגיש תוכניות הרדיו הרמן קיין מג'ורג'יה.
-
טים פולנטי, המושל לשעבר של מינסוטה.
-
גארי ג'ונסון, המושל לשעבר של ניו מקסיקו.
-
ג'ון האנטסמן, שגריר ארצות הברית לשעבר בסין והמושל לשעבר של יוטה.
-
ריק פרי, מושל טקסס.
-
ריק סנטורום, הסנאטור לשעבר של פנסילבניה.
-
ניוט גינגריץ', יושב ראש בית הנבחרים לשעבר מג'ורג'יה.
[עריכה] מועמדים בולטים שהודיעו שלא יתמודדו
- שרה פיילין, המושלת לשעבר של אלסקה והמועמדת לתפקיד סגנית הנשיא ב-2008
- רודי ג'וליאני, ראש העיר לשעבר של ניו יורק.
- ג'ון בולטון, שגריר ארצות הברית באומות המאוחדות לשעבר ממרילנד.
- כריס כריסטי, מושל ניו ג'רזי
- מייק האקבי, מושל ארקנסו לשעבר
- מיץ' דניאלס, מושל אינדיאנה
- היילי ברבור, מושל מיסיסיפי
- דונלד טראמפ, איש עסקים
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אמיר שילה, רפובליקנים 2012: הלו, מישהו פה רוצה להיות נשיא?, באתר וואלה!, 21 במאי 2011
- מערכת וואלה!, בחירות 2012: קיין ופולנטי בפנים, דניאלס בחוץ, באתר וואלה!, 22 במאי 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ Ex-N.M. governor Gary Johnson announces for president
- ^ רויטרס, הלחץ עשה את שלו: הרמן קיין פרש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב, באתר נענע 10, 4 בדצמבר 2011
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, טים פולנטי פרש מהמירוץ הרפובליקני לנשיאות, באתר ynet, 14 באוגוסט 2011
- ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, קורבן ראשון לפריימריז: בקמן פרשה מהמרוץ, באתר ynet, 4 בינואר 2012
- ^ ואז נותרו 5: ג'ון האנטסמן פורש, יתמוך ברומני, באתר וואלה!, 16 בינואר 2012
- ^ Santorum endorses one-time rival Romney - Yahoo! News, Yahoo! News, 8 במאי 2012
- ^ מושל טקסס ריק פרי הכריז רשמית: אתמודד על נשיאות ארה"ב, באתר ynet, 13 באוגוסט 2011
- ^ גינגריץ' פרש מהמרוץ לנשיאות: אשאר אזרח פעיל, באתר ynet, 2 במאי 2012
