הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1924

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חלוקת האלקטורים לפי מדינה

בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנת 1924 ניצח הנשיא המכהן קלווין קולידג', המועמד הרפובליקני. קולידג' מונה לנשיאות בשנת 1923 לאחר מותו של הנשיא הקודם, וורן הרדינג. לקולידג' ניתן קרדיט על הכלכלה המשגשגת מבית והיעדר משברים מחוץ. הפיצול במפלגה הדמוקרטית עזר לו. המועמד הדמוקרטי היה ג'ון דייוויס, חבר קונגרס לשעבר ודיפלומט אנונימי ממערב וירג'יניה. בגלל שדייוויס היה שמרן, כמה דמוקרטים ליברליים פרשו מהמפלגה והחליטו לתמוך במועמדותו של הסנאטור מוויסקונסין, רוברט לה פולט, שהיה המועמד של המפלגה הפרוגרסיבית. אלו היו הבחירות הנשיאותיות הראשונות שבהן כל האינדיאנים היו אזרחי ארצות הברית ויכלו להצביע. הפרש הניצחון של קולידג', 25.2%, הוא אחד מהגדולים ביותר אי פעם.

פרשנים פוליטיים טוענים שבחירות אלו היו נקודת השיא של השמרנות האמריקאית, כיוון ששני המועמדים היו שמרנים, תמכו בהפחתת המעורבות הממשלתית ובהפחתת מיסים.

מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדים רפובליקניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועידה הרפובליקנית התכנסה בקליבלנד מה-10 ביוני עד ל-12 ביוני, והיא החליטה במהירות לבחור בקולידג' לרוץ לתקופת כהונה נוספת. מושל אילינוי לשעבר, פרנק לואדן, נבחר להיות המועמד לתפקיד סגן הנשיא אך הוא דחה זאת. צ'ארלס דוז, איש עסקים רפובליקני, נבחר להיות המועמד במקומו.

מועמד לנשיאות סיבוב ראשון
קלווין קולידג' 1065
רוברט לה פולט 34
חירם ג'ונסון 10

מועמדים דמוקרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוועידה הדמוקרטית הלאומית התכנסה בניו יורק סיטי מה-24 ביוני עד ל-9 ביולי. שני המועמדים המובילים היו ויליאם מקאדו, מזכיר האוצר לשעבר וחתנו של הנשיא לשעבר וודרו וילסון, ומושל ניו יורק, אל סמית'. ההצבעה חשפה פיצול גאוגרפי ותרבותי במפלגה: מקאדו נתמך בידי צירים כפריים ופרוטסטנטים מהדרום, המערב ומהערים הקטנות במערב התיכון שגם תמכו בחוק היובש. בכמה מקרים, הצירים של מקאדו היו גם תומכים של הקו קלוקס קלאן, שהייתה בשיא הפופולאריות שלה באמצע שנות ה-20, עם סניפים בכל 48 המדינות ו-4 עד 5 מיליון חברים. המושל סמית' נתמך בידי מתנגדים לחוק היובש, קתולים ומיעוטים אחרים, צירים מהערים הגדולות בצפון מזרח המדינה ובמערב התיכון הכפרי, וכמה צירים ליברליים שהתנגדו לקלאן.

הפיצול פרץ בכל עוזו בנוגע להצעה לגנות את הקלאן: רוב הצירים של מקאדו התנגדו לכך, אך רוב הצירים של סמית' תמכו בכך. בסופו של דבר, ההצעה נדחתה על חודו של קול. ויליאם ג'נינגס ברייאן, שהיה מועמד לנשיאות מטעם הדמוקרטים שלוש פעמים, התנגד לגינוי הקלאן בגלל שחשש מפיצול. וונדל ווילקי, מועמד רפובליקני לנשיאות ב1940, היה ציר דמוקרטי ב-1924 ותמך בגינוי הקלאן.

בגלל שבאותו הזמן, המועמד הדמוקרטי היה חייב לזכות בשני שליש מהקולות כדי לזכות במועמדות, לא מקאדו ולא סמית' הצליחו לנצח. אך אף מועמד לא פרש, ובכל סיבוב אף מועמד לא זכה במספיק קולות. הוועידה ערכה מעל 100 סיבובי הצבעה, ובכך הייתה לוועידה הארוכה ביותר בהיסטוריה האמריקנית. הדבר פגע קשות בדמוקרטים, ונשמעו בדיחות שניו יורק הזמינה את המפלגה הדמוקרטית להתארח בה, ולא לגור בה.

בגלל הפיצול, האסיפה יכלה להימשך לנצח. אך לכמה צירים התחיל להיגמר הכסף והם לא יכלו להישאר יותר בעיר. לכן גם סמית' וגם מקאדו פרשו מהמירוץ. בסיבוב ה-103, האסיפה פנתה לג'ון דייוויס, חבר קונגרס אלמוני לשעבר ממערב וירג'יניה. מושל נברסקה, צ'ארלס ברייאן, אחיו של ויליאם ג'נינגס ברייאן, נבחר להיות המועמד לתפקיד סגן הנשיא, כדי לקבל את תמיכת האמריקאים הכפריים.

המפלגה הפרוגרסיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסנאטור רוברט לה פולט פרש מהמפלגה הרפובליקנית והחליט ליצור מפלגה משלו, המפלגה הפרוגרסיבית, בתור אלטרנטיבה לשני המועמדים השמרנים. לה פולט היה תומך של איגודי העובדים, ויריב מושבע של העסקים הגדולים. הוא שלט בוויסקונסין במשך שני עשורים. הוא נתמך בידי חקלאים קיצוניים, איגודי העובדים וסוציאליסטים. לה פולט תמך בהלאמת תעשיות הסיגריות ומפעלים גדולים. הוא תמך במיסוי מוגבר על עשירים ובהסכמים קיבוציים עם העובדים. למרות שזכה ב-16% מהקולות, לה פולט ניצח רק בוויסקונסין.

בחירות כלליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קמפיין הסתיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל שהוועידה הדמוקרטית פיצלה את הדמוקרטים, ובגלל הכלכלה המשגשגת, היה מעט מאוד ספק שקולידג' יזכה. הסלוגן שלו, "תהיה קול עם קולידג'", היה פופולארי. דייוויס ניצח רק בדרום הדמוקרטי ובאוקלהומה. בגלל שהדמוקרטים הליברליים תמכו בלה פולט, דיוויס הפסיד לקולידג' בהפרש של 25%. הרפובליקנים אפילו ניצחו בניו יורק סיטי, הישג שלא חזר על עצמו מאז.

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועמד לנשיאות מפלגה מדינה כמות האלקטורים השותף מדינת השותף כמות האלקטורים של השותף
קלווין קולידג' רפובליקנית מסצ'וסטס 382 צ'ארלס דוז אילינוי 382
ג'ון דיוויס דמוקרטית מערב וירג'יניה 136 צ'ארלס ברייאן נברסקה 136
רוברט לה פולט הפרוגרסיבית וויסקונסין 13 ברטון ווילר מונטנה 13
הרמן פריס האיסור מיזורי 0 מרי בראהם קליפורניה 0
ויליאם פוסטר הקומוניסטית מסצ'וסטס 0 בנג'מין גיטלו ניו יורק 0
גילברט ניישנס אמריקנית 0 צ'ארלס רנדל קליפורניה 0


הבחירות לנשיאות ארצות הברית
1789 - 1792 - 1796 - 1800 - 1804 - 1808 - 1812 - 1816 - 1820 - 1824 - 1828 - 1832 - 1836 - 1840 - 1844 - 1848 - 1852 - 1856 - 1860 - 1864 - 1868 - 1872 - 1876 - 1880 - 1884 - 1888 - 1892 - 1896 - 1900 - 1904 - 1908 - 1912 - 1916 - 1920 - 1924 - 1928 - 1932 - 1936 - 1940 - 1944 - 1948 - 1952 - 1956 - 1960 - 1964 - 1968 - 1972 - 1976 - 1980 - 1984 - 1988 - 1992 - 1996 - 2000 - 2004 - 2008 - 2012 Seal Of The President Of The United States Of America.svg