הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012

‹ 2008 2016 ›
הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012
6 בנובמבר 2012
בסך הכול היו 538 קולות אלקטורלים בחבר האלקטורים היו דרושים 270 קולות אלקטורלים כדי לנצח
שיעור ההצבעה	54.9% (מכלל הזכאים להצביע)
מועמד	ברק אובמה	מיט רומני
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית	המפלגה הרפובליקנית
מדינת מוצא
סגן	ג'ו ביידן	פול ראיין
אלקטורים	332	206
מדינות	26+ וושינגטון די. סי.	24
מספר הקולות	65,915,795	60,933,504
אחוזים	51.06%	47.2%
תיאור ההצבעה במדינות השונות: המדינות באדום תמכו במיט רומני ובמדינות בכחול הושג רוב לברק אובמה
הזוכה: ברק אובמה

הבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2012 התקיימו ביום שלישי, 6 בנובמבר 2012 ובהן נבחר ברק אובמה לכהונה נוספת כנשיא ארצות הברית.

תוצאת הבחירות נקבעה על פי מספר האלקטורים להם זכה כל מועמד. הקצאת מספר האלקטורים לכל מדינה נקבעה בהתאם למפקד האוכלוסין של ארצות הברית משנת 2010. הנשיא וסגן הנשיא הנבחרים הושבעו לתפקיד ב-20 בינואר 2013. אלה הבחירות הראשונות מאז הבחירות ב-1820 שבהן נבחר נשיא שלישי ברצף לכהונה שנייה.

מערכות הבחירות של המועמדים החלו בתחילת 2011. לשלבי ההתמודדות הסופיים הגיעו אובמה, הנשיא המכהן והמועמד מטעם המפלגה הדמוקרטית ומולו מיט רומני, המועמד מטעם המפלגה הרפובליקנית. לסגני הנשיא היו מועמדים ג'ו ביידן סגן הנשיא המכהן ופול ראיין הרפובליקני.

השינויים שחלו במספרי האלקטורים

מפקד האוכלוסין האמריקני של 2010 שינה את חלוקת האלקטורים בבחירות לנשיאות שנערכו בארצות הברית בשנת 2012 ובבחירות שיערכו בארצות הברית בשנים 2016 ו-2020 במדינות המפורטות להלן.

המדינות בהן חלו השינויים במספר האלקטורים (אלקטורים שהתווספו מסומנים בכחול, אלקטורים שירדו מסומנים בכתום) בעקבות מפקד האוכלוסין האמריקני של 2010

מדינות בהן המפלגה הדמוקרטית זכתה בשנים 2000, 2004, ו-2008 אילינוי 1- מסצ'וסטס 1- מישיגן 1- ניו ג'רזי 1- ניו יורק 2- פנסילבניה 1- וושינגטון 1+	מדינות בהן המפלגה הרפובליקנית זכתה בשנים 2000, 2004, ו-2008 אריזונה 1+ ג'ורג'יה 1+ לואיזיאנה 1- מיזורי 1- דרום קרוליינה 1+ טקסס 4+ יוטה 1+	יתר המדינות שבהן חל שינוי במספר האלקטורים פלורידה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2000 ו-2004) 2+ איווה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנים 2000 ו-2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנת 2004) 1- נבדה (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2000 ו-2004) 1+ אוהיו (המפלגה הדמוקרטית ניצחה בשנת 2008, המפלגה הרפובליקנית ניצחה בשנים 2000 ו-2004) 2-

מספר האלקטורים שהוקצו לכל מדינה בבחירות לנשיאות ארצות הברית בשנים 2012, 2016, ו-2020.	השינויים שחלו במספר האלקטורים בכל מדינה בעקבות מפקד האוכלוסין האמריקני של 2010, בהשוואה למספר האלקטורים שהוקצו לאותן המדינות במהלך הבחירות לנשיאות בשנים 2000, 2004 ו-2008. המדינות בכחול הן המדינות שהגדילו את מספר האלקטורים; המדינות באפור הן המדינות שבהן מספר האלקטורים נשאר זהה; המדינות בכתום הן המדינות שבהן ירד מספר האלקטורים.

הבחירות המקדימות

הבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית

משום שהנשיא המכהן הדמוקרטי התמודד הפעם על קדנציה שנייה ובשל הפופולריות הרבה שלו במפלגה הדמוקרטית, המירוץ למועמדות במפלגה הדמוקרטית אירע במידה רבה ללא אירועים מיוחדים. תהליך המינוי של מועמד המפלגה לנשיאות במפלגה הדמוקרטית הורכב מפריימריס, שנערכו ב-50 המדינות של ארצות הברית, כמו גם בגואם, פוארטו ריקו, וושינגטון די. סי., איי הבתולה של ארצות הברית, סמואה האמריקנית, ואיי מריאנה הצפוניים. בנוסף לכך, חברי מפלגה בכירים הידועים בתור צירי-על (superdelegates) קיבלו קול אחד בספירה הסופית שנערכה בוועידה הדמוקרטית.

מאחר שאף אחד מהמועמדים האחרים במפלגה הדמוקרטית לא הצליח לצבור כמות משמעותית של קולות צירים, לאובמה למעשה לא היה אף מתמודד בולט בבחירות המקדימות במפלגה הדמוקרטית. אובמה הבטיח את מעמדו כמועמד הדמוקרטי המשוער ב-3 באפריל 2012 כאשר הצליח לצבור את המספר הצירים (delegates) המינימלי אשר היה נחוץ על מנת להבטיח את מינויו לתפקיד מועמד המפלגה לנשיאות.

מועמדים

• ברק אובמה - הנשיא המכהן של ארצות הברית – מועמד המפלגה לנשיאות

הבחירות המקדימות של המפלגה הרפובליקנית

ערך מורחב – הבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית במפלגה הרפובליקנית 2012

מתמודדים

• מיט רומני, המושל לשעבר של מסצ'וסטס.
• רון פול, חבר בית הנבחרים מטקסס.

מועמדים שפרשו במהלך הפריימריז

• מישל בקמן, חברה בבית הנבחרים מטעם המחוז השישי של מדינת מינסוטה. פרשה ב-4 בינואר 2012 בעקבות תוצאות הפריימריז באיווה.
• ג'ון האנטסמן, שגריר ארצות הברית לשעבר בסין והמושל לשעבר של יוטה. פרש ב-16 בינואר 2012.
• ריק סנטורום, הסנאטור לשעבר של פנסילבניה. פרש ב-10 באפריל 2012 למרות שהיה מתמודד שהפתיע במספר רב של מדינות. הכריז על תמיכתו במיט רומני.
• ריק פרי, מושל טקסס. פרש ב-19 בינואר 2012.
• ניוט גינגריץ', יושב ראש בית הנבחרים לשעבר מג'ורג'יה. פרש ב-2 במאי 2012 לאחר שזכה בשתי מדינות.

• 
  מיט רומני, המושל לשעבר של מסצ'וסטס.
• 
  רון פול, חבר בית הנבחרים מטקסס.
• 
  מישל בקמן, חברת בית הנבחרים ממינסוטה.
• 
  איש העסקים ומגיש תוכניות הרדיו הרמן קיין מג'ורג'יה.
• 
  טים פולנטי, המושל לשעבר של מינסוטה.
• 
  גארי ג'ונסון, המושל לשעבר של ניו מקסיקו.
• 
  ג'ון האנטסמן, שגריר ארצות הברית לשעבר בסין והמושל לשעבר של יוטה.
• 
  ריק פרי, מושל טקסס.
• 
  ריק סנטורום, סנאטור לשעבר מפנסילבניה.
• 
  ניוט גינגריץ', יושב ראש בית הנבחרים לשעבר מג'ורג'יה.

הוועידות של המפלגות

• 18‏–21 באפריל – הוועידה הלאומית של מפלגת החוקה (Constitution Party) נערכה בנאשוויל, טנסי. וירג'יל גוד קיבל את מינוי מפלגת החוקה.
• 3‏–6 במאי – הוועידה הלאומית של המפלגה הליברטנית (Libertarian Party) נערכה בלאס וגאס שבמדינת נבאדה. גארי ג'ונסון קיבל את מינוי המפלגה הליברטנית.
• 13‏–15 ביולי – הוועידה הארצית של המפלגה הירוקה (Green Party) נערכה בבולטימור שבמרילנד. ג'יל שטיין קיבלה את מינוי המפלגה הירוקה.
• 27‏–30 באוגוסט – הוועידה הרפובליקנית נערכה בטמפה שבפלורידה. ב-28 באוגוסט 2012 צירי המפלגה הרפובליקנית בחרו באופן רשמי את המועמדים שיתמודדו מטעם המפלגה הרפובליקנית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ב-30 באוגוסט 2012 מיט רומני קיבל את מינוי המפלגה הרפובליקנית.
• 3‏–6 בספטמבר – התקיימה הוועידה הדמוקרטית בשארלוט שבקרוליינה הצפונית. ב-4 בספטמבר צירי המפלגה הדמוקרטית בחרו באופן רשמי את המועמדים שיתמודדו מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. ב-6 בספטמבר 2012 ברק אובמה קיבל את מינוי המפלגה הדמוקרטית להתמודדות על כהונה שנייה.

מערכת הבחירות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

עימותי הבחירות

הנשיא האמריקני ברק אובמה צופה בעימות שנערך ב-11 באוקטובר 2012 בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא בחדר הישיבות הנמצא על סיפון אייר פורס 1.

הוועדה לעימות נשיאותיים (Commission on Presidential Debates) ערכו ארבעה עימותי בחירות:

• 3 באוקטובר 2012 – עימות ראשון בין המועמדים לנשיאות ב"אוניברסיטת דנוור" שבדנוור, קולורדו. העימות נערך בהנחיית ג'ים לרר. העימות עסק בענייני פנים בכלל ובכלכלה בפרט. בין השאר רומני הבטיח שיסגור את ערוץ הטלוויזיה הציבורי PBS, בו נערך העימות. אחת ההתבטאויות שמשכו הרבה תשומת לב הייתה של רומני, שאמר למנחה לרר "אני אוהב אותך, אני אוהב את רחוב סומסום, אני אוהב את ביג בירד, אבל אני לא רוצה להמשיך ללוות כסף מהסינים כדי לממן את זה". לאחר העימות ברוב הסקרים שנערכו בתקשורת האמריקנית העיד הציבור כי רומני ניצח ביתרון מוחץ בעימות. בנוסף לכך, סקרים נוספים שנערכו בהמשך בתקשורת האמריקנית הראו כי רומני צמצם את היתרון שהיה לאובמה בתחילת הדרך וכי המירוץ ביניהם קרוב מתמיד.
• 11 באוקטובר 2012 – העימות היחיד שנערך בין המועמדים לתפקיד סגן הנשיא, סגן הנשיא המכהן ביידן וחבר הקונגרס פול ריאן, בדנוויל שבקנטקי. העימות נערך בהנחיית מרתה ראדטץ. העימות עסק הן במדיניות פנים והן במדיניות חוץ. בעקבות תבוסתו של אובמה בעימות הקודם והירידה בפופולריות של אובמה בסקרים בעקבות כן, ציפו במטה המפלגה הדמוקרטית שביידן יצליח לגבור על פול ראיין ובכך יקטין את המומנטום שהשיג רומני. הדיון כלל שאלות הנוגעות להתקפה על הקונסוליה האמריקנית בלוב, איראן, מלחמת האזרחים בסוריה, ואפגניסטן. חלק של הדיון שעסק במדיניות פנים כללו שאלות הנוגעות לבריאות, הפלות, החוב הלאומי, הביטוח הלאומי, הביטוח הרפואי והמסים. ביידן נראה הרבה יותר נינוח בעימות מאשר ראיין, והיה התקפי בהרבה. אחת מההתבטאויות של ביידן הייתה "זה שטויות" ("This is a bunch of malarkey") כדי לסתור את דבריו של ראיין. בסופו של דבר לא היה מנצח ברור בעימות, רוב הסקרים שנערכו לאחר מכן בתקשורת האמריקנית הראו כי ביידן הצליח להאט את המומנטום שצבר הקמפיין של רומני בעימות הבחירות הקודם.
• 16 באוקטובר 2012 – עימות נוסף בין המועמדים לנשיאות ב"אוניברסיטת הופסטרה" בעיירה המפסטד שבמדינת ניו יורק. העימות נערך בהנחיית קנדי קראולי. בעימות זה, אשר נערך בפורמט Town hall meeting, השאלות נשאלו מהקהל שהורכב ממצביעים שהגדירו את עצמם כ"מתנדנדים". כל מועמד קיבל שתי דקות לענות לכל שאלה, ולאחר מכן המועמד היריב קיבל שתי דקות להתייחס ולנסות ולהפריך את טענות יריבו. העימות עסק גם במדיניות החוץ וגם במדיניות הפנים. הדיון כלל שאלות הנוגעות למיסים, האבטלה, יצירת מקומות עבודה, החוב הציבורי, אנרגיה ועצמאות ארצות הברית בתחום האנרגיה, זכויות האישה, הגירה חוקית ובלתי חוקית לארצות הברית, ומתקפת הטרור בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב. בעימות זה אובמה הפיק לקחים מהעימות הראשון והיה הרבה יותר התקפי ו"חי" בעימות, כאשר הוא לא היסס לקטוע את רומני ולסתור את דבריו. במהלך הדיון, המנחה קנדי קראולי התערבה כאשר היא שללה את טענותיו של רומני לפיהם אובמה הכריז על רצח השגריר בלוב כעל פיגוע טרור רק שבועיים לאחר הפיגוע, וציינה שאובמה אכן הכריז על הרצח כעל טרוריזם עוד באותו יום. הקונצנזוס הכללי בקרב הנשאלים בסקרים שנערכו בתקשורת האמריקנית לאחר העימות היה כי אובמה ניצח בעימות.
• 22 באוקטובר 2012 – העימות האחרון אשר נערך בין המועמדים לנשיאות ב"אוניברסיטת לין" בעיר בוקה רטון שבפלורידה עסק בנושאי חוץ בלבד. העימות נערך בהנחיית בוב שיפר מרשת CBS. הפורמט של העימות היה זהה לזה של העימות הראשון. הדיון כלל שאלות הנוגעות למתקפת הטרור בקונסוליה האמריקנית בבנגאזי שבלוב, תוכנית הגרעין של איראן, האביב הערבי, מלחמת האזרחים בסוריה, יחסי ארצות הברית–ישראל, יחסי ארצות הברית-פקיסטן, המלחמה בטרור, נסיגת הכוחות האמריקאים מאפגניסטן, הגודל של צבא ארצות הברית, יחסי ארצות הברית-סין והסחר של ארצות הברית עם סין. רומני העלה גם בקצרה את הנושא של ההתקוממות המתמשכת במאלי. למרות שהדיון היה אמור להתמקד במדיניות החוץ בלבד, המועמדים שילבו במספר רב של פעמים סוגיות הנוגעות למדיניות הפנים של ארצות הברית, כגון יצירת מקומות עבודה, הגירעון הפדרלי, ומערכת החינוך האמריקנית. בעימות הוזכרו פעמים רבות ישראל ואיראן, כששני המתמודדים ניסו להראות שהם תומכים יותר בישראל ופועלים/יפעלו טוב יותר נגד תוכנית הגרעין האיראנית. אחת ההתבטאויות שמשכו הרבה תשומת לב הייתה תגובתו של אובמה שבאה בעקבות כך שרומני האשים את אובמה בכך שהצי האמריקני קטן בתקופת אובמה, ובתגובה זה השיב כי "היום יש פחות פרשים ורובים עם כידונים". הקונצנזוס הכללי בקרב הנשאלים בסקרים שנערכו בתקשורת האמריקנית לאחר העימות היה כי אובמה ניצח בעימות.

עימות בחירות שכלל את מועמדי המפלגות הקטנות התקיים ביום שלישי, 23 באוקטובר בשיקגו שבמדינת אילינוי. העימות נערך בהנחיית לארי קינג. גארי ג'ונסון (המפלגה הליברטנית), ג'יל שטיין (המפלגה הירוקה), וירג'יל גוד (מפלגת החוקה) ורוקי אנדרסון (מפלגת הצדק) השתתפו כולם בעימות זה. עימות בחירות נוסף נערך ב-5 בנובמבר בין שטיין וג'ונסון בוושינגטון. העימות נערך בהנחיית טום הרטמן וכריסטינה טובין.

הבחירות הכלליות

• 6 בנובמבר 2012 – יום הבחירות. בבחירות ניצח ברק אובמה את מיט רומני עם 332 אלקטורים לאובמה ו-206 אלקטורים לרומני.
• 17 בדצמבר 2012 – חבר האלקטורים בוחר באופן רשמי את הנשיא ואת סגן הנשיא.
• 6 בינואר 2013 – נשיא הסנאט מכריז באופן רשמי על תוצאות הצבעת חבר האלקטורים.
• 20 בינואר 2013 – כניסה רשמית של הנשיא הנבחר ושל סגן הנשיא הנבחר לתפקידם.

תוצאות הבחירות

בניין אמפייר סטייט מואר בכחול לאחר שנודע כי אובמה ניצח באוהיו ובעקבות נתון זה הוסק כי אובמה הוא המנצח בבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012. במידה ורומני היה מנצח הבניין היה מואר באור אדום.

תוצאות הבחירות לפי מחוזות.

נתוני תוצאות הבחירות לפי מחוזות ומדינות כאשר המידע מוצג בצורת Treemap.

בבחירות ניצח המועמד הדמוקרטי אובמה שזכה ב-332 אלקטורים וב-51.06% מקולות הבוחרים (65,915,795 קולות), לעומת 206 אלקטורים ו-47.2% מקולות הבוחרים (60,933,504) שקיבל רומני.

מועמד (מפלגה)		סה"כ אלקטורים	מדינות	סה"כ קולות מצביעים	אחוזים
	ברק אובמה (המפלגה הדמוקרטית)	332	26+וושינגטון די.סי	65,915,795	51.06%
	מיט רומני (המפלגה הרפובליקנית)	206	24	60,933,504	47.2%
	גארי ג'ונסון (המפלגה הליברטריאנית)	0	0	1,275,971	0.99%
	ג'יל שטיין (המפלגה הירוקה)	0	0	469,627	0.36%
	וירג'יל גוד (מפלגת החוקה)	0	0	122,389	0.09%
	רוזאן בר (מפלגת השלום והחופש)	0	0	67,326	0.05%
	רוקי אנדרסון (מפלגת הצדק)	0	0	43,018	0.03%
	אחרים	0	0	217,148	0.17%
סה"כ		538	50	129,085,403	100.00%

		ברק אובמה המפלגה הדמוקרטית			מיט רומני המפלגה הרפובליקנית			גארי ג'ונסון המפלגה הליברטריאנית			ג'יל שטיין המפלגה הירוקה			אחרים			הפרש			סה"כ
מדינה	שיטת בחירות	#	%	קולות אלקטורים	#	%	קולות אלקטורים	#	%	קולות אלקטורים	#	%	קולות אלקטורים	#	%	קולות אלקטורים	#	%	#
אלבמה	WTA	795,696	38.36%	–	1,255,925	60.55%	9	12,328	0.59%	–	3,397	0.16%	–	6,992	0.34%	–	−460,229	−22.19%	2,074,338	AL
אלסקה	WTA	122,640	40.81%	–	164,676	54.80%	3	7,392	2.46%	–	2,917	0.97%	–	2,870	0.96%	–	−42,036	−13.99%	300,495	AK
אריזונה	WTA	1,025,232	44.59%	–	1,233,654	53.65%	11	32,100	1.40%	–	7,816	0.34%	–	452	0.02%	–	−208,422	−9.06%	2,299,254	AZ
ארקנסו	WTA	394,409	36.88%	–	647,744	60.57%	6	16,276	1.52%	–	9,305	0.87%	–	1,734	0.16%	–	−253,335	−23.69%	1,069,468	AR
קליפורניה	WTA	7,854,285	60.24%	55	4,839,958	37.12%	–	143,221	1.10%	–	85,638	0.66%	–	115,445	0.89%	–	3,014,327	23.12%	13,038,547	CA
קולורדו	WTA	1,323,101	51.49%	9	1,185,243	46.13%	–	35,545	1.38%	–	7,508	0.29%	–	18,121	0.71%	–	137,858	5.37%	2,569,518	CO
קונטיקט	WTA	905,083	58.06%	7	634,892	40.73%	–	12,580	0.81%	–	863	0.06%	–	5,542	0.36%	–	270,191	17.33%	1,558,960	CT
דלאוור	WTA	242,584	58.61%	3	165,484	39.98%	–	3,882	0.94%	–	1,940	0.47%	–	31	0.01%	–	77,100	18.63%	413,921	DE
מחוז קולומביה	WTA	267,070	90.91%	3	21,381	7.28%	–	2,083	0.71%	–	2,458	0.84%	–	772	0.26%	–	245,689	83.63%	293,764	DC
פלורידה	WTA	4,237,756	50.01%	29	4,163,447	49.13%	–	44,726	0.53%	–	8,947	0.11%	–	19,303	0.23%	–	74,309	0.88%	8,474,179	FL
ג'ורג'יה	WTA	1,773,827	45.48%	–	2,078,688	53.30%	16	45,324	1.16%	–	1,516	0.04%	–	695	0.02%	–	−304,861	−7.82%	3,900,050	GA
הוואי	WTA	306,658	70.55%	4	121,015	27.84%	–	3,840	0.88%	–	3,184	0.73%	–	0	0.00%	–	185,643	42.71%	434,697	HI
איידהו	WTA	212,787	32.62%	–	420,911	64.53%	4	9,453	1.45%	–	4,402	0.67%	–	4,721	0.72%	–	−208,124	−31.91%	652,274	ID
אילינוי	WTA	3,019,512	57.60%	20	2,135,216	40.73%	–	56,229	1.07%	–	30,222	0.58%	–	835	0.02%	–	884,296	16.87%	5,242,014	IL
אינדיאנה	WTA	1,152,887	43.93%	–	1,420,543	54.13%	11	50,111	1.91%	–	625	0.02%	–	368	0.01%	–	−267,656	−10.20%	2,624,534	IN
איווה	WTA	822,544	51.99%	6	730,617	46.18%	–	12,926	0.82%	–	3,769	0.24%	–	12,324	0.78%	–	91,927	5.81%	1,582,180	IA
קנזס	WTA	440,726	37.99%	–	692,634	59.71%	6	20,456	1.76%	–	714	0.06%	–	5,441	0.47%	–	−251,908	−21.72%	1,159,971	KS
קנטקי	WTA	679,370	37.80%	–	1,087,190	60.49%	8	17,063	0.95%	–	6,337	0.35%	–	7,252	0.40%	–	−407,820	−22.69%	1,797,212	KY
לואיזיאנה	WTA	809,141	40.58%	–	1,152,262	57.78%	8	18,157	0.91%	–	6,978	0.35%	–	7,527	0.38%	–	−343,121	−17.21%	1,994,065	LA
מיין	WTA	401,306	56.27%	2	292,276	40.98%	–	9,352	1.31%	–	8,119	1.14%	–	2,127	0.30%	–	109,030	15.29%	713,180	ME–a/l
מרילנד	WTA	1,677,844	61.97%	10	971,869	35.90%	–	30,195	1.12%	–	17,110	0.63%	–	10,309	0.38%	–	705,975	26.08%	2,707,327	MD
מסצ'וסטס	WTA	1,921,290	60.65%	11	1,188,314	37.51%	–	30,920	0.98%	–	20,691	0.65%	–	6,552	0.21%	–	732,976	23.14%	3,167,767	MA
מישיגן	WTA	2,564,569	54.21%	16	2,115,256	44.71%	–	7,774	0.16%	–	21,897	0.46%	–	21,465	0.45%	–	449,313	9.50%	4,730,961	MI
מינסוטה	WTA	1,546,167	52.65%	10	1,320,225	44.96%	–	35,098	1.20%	–	13,023	0.44%	–	22,048	0.75%	–	225,942	7.69%	2,936,561	MN
מיסיסיפי	WTA	562,949	43.79%	–	710,746	55.29%	6	6,676	0.52%	–	1,588	0.12%	–	3,625	0.28%	–	−147,797	−11.50%	1,285,584	MS
מיזורי	WTA	1,223,796	44.38%	–	1,482,440	53.76%	10	43,151	1.56%	–	0	0.00%	–	7,936	0.29%	–	−258,644	−9.38%	2,757,323	MO
מונטנה	WTA	201,839	41.70%	–	267,928	55.35%	3	14,165	2.93%	–	0	0.00%	–	116	0.02%	–	−66,089	−13.65%	484,048	MT
נברסקה	WTA	302,081	38.03%	–	475,064	59.80%	2	11,109	1.40%	–	0	0.00%	–	6,125	0.77%	–	−172,983	−21.78%	794,379	NE–a/l
נבדה	WTA	531,373	52.36%	6	463,567	45.68%	–	10,968	1.08%	–	0	0.00%	–	9,010	0.89%	–	67,806	6.68%	1,014,918	NV
ניו המפשייר	WTA	369,561	51.98%	4	329,918	46.40%	–	8,212	1.16%	–	324	0.05%	–	2,957	0.42%	–	39,643	5.58%	710,972	NH
ניו ג'רזי	WTA	2,125,101	58.38%	14	1,477,568	40.59%	–	21,045	0.58%	–	9,888	0.27%	–	6,690	0.18%	–	647,533	17.81%	3,640,292	NJ
ניו מקסיקו	WTA	415,335	52.99%	5	335,788	42.84%	–	27,788	3.55%	–	2,691	0.34%	–	2,156	0.28%	–	79,547	10.15%	783,758	NM
ניו יורק	WTA	4,485,741	63.35%	29	2,490,431	35.17%	–	47,256	0.67%	–	39,982	0.56%	–	17,749	0.25%	–	1,995,310	28.18%	7,081,159	NY
קרוליינה הצפונית	WTA	2,178,391	48.35%	–	2,270,395	50.39%	15	44,515	0.99%	–	0	0.00%	–	12,071	0.27%	–	−92,004	−2.04%	4,505,372	NC
דקוטה הצפונית	WTA	124,827	38.69%	–	188,163	58.32%	3	5,231	1.62%	–	1,361	0.42%	–	3,045	0.94%	–	−63,336	−19.63%	322,627	ND
אוהיו	WTA	2,827,709	50.67%	18	2,661,437	47.69%	–	49,493	0.89%	–	18,573	0.33%	–	23,635	0.42%	–	166,272	2.98%	5,580,847	OH
אוקלהומה	WTA	443,547	33.23%	–	891,325	66.77%	7	0	0.00%	–	0	0.00%	–	0	0.00%	–	−447,778	−33.54%	1,334,872	OK
אורגון	WTA	970,488	54.24%	7	754,175	42.15%	–	24,089	1.35%	–	19,427	1.09%	–	21,091	1.18%	–	216,313	12.09%	1,789,270	OR
פנסילבניה	WTA	2,990,274	51.97%	20	2,680,434	46.59%	–	49,991	0.87%	–	21,341	0.37%	–	11,630	0.20%	–	309,840	5.39%	5,753,670	PA
רוד איילנד	WTA	279,677	62.70%	4	157,204	35.24%	–	4,388	0.98%	–	2,421	0.54%	–	2,359	0.53%	–	122,473	27.46%	446,049	RI
קרוליינה הדרומית	WTA	865,941	44.09%	–	1,071,645	54.56%	9	16,321	0.83%	–	5,446	0.28%	–	4,765	0.24%	–	−205,704	−10.47%	1,964,118	SC
דקוטה הדרומית	WTA	145,039	39.87%	–	210,610	57.89%	3	5,795	1.59%	–	0	0.00%	–	2,371	0.65%	–	−65,571	−18.02%	363,815	SD
טנסי	WTA	960,709	39.08%	–	1,462,330	59.48%	11	18,623	0.76%	–	6,515	0.26%	–	10,400	0.42%	–	−501,621	−20.40%	2,458,577	TN
טקסס	WTA	3,308,124	41.38%	–	4,569,843	57.17%	38	88,580	1.11%	–	24,657	0.31%	–	2,647	0.03%	–	−1,261,719	−15.78%	7,993,851	TX
יוטה	WTA	251,813	24.75%	–	740,600	72.79%	6	12,572	1.24%	–	3,817	0.38%	–	8,638	0.85%	–	−488,787	−48.04%	1,017,440	UT
ורמונט	WTA	199,239	66.57%	3	92,698	30.97%	–	3,487	1.17%	–	594	0.20%	–	3,272	1.09%	–	106,541	35.60%	299,290	VT
וירג'יניה	WTA	1,971,820	51.16%	13	1,822,522	47.28%	–	31,216	0.81%	–	8,627	0.22%	–	20,304	0.53%	–	149,298	3.87%	3,854,489	VA
וושינגטון	WTA	1,755,396	56.16%	12	1,290,670	41.29%	–	42,202	1.35%	–	20,928	0.67%	–	16,320	0.52%	–	464,726	14.87%	3,125,516	WA
וירג'יניה המערבית	WTA	238,269	35.54%	–	417,655	62.30%	5	6,302	0.94%	–	4,406	0.66%	–	3,806	0.57%	–	−179,386	−26.76%	670,438	WV
ויסקונסין	WTA	1,620,985	52.83%	10	1,407,966	45.89%	–	20,439	0.67%	–	7,665	0.25%	–	11,379	0.37%	–	213,019	6.94%	3,068,434	WI
ויומינג	WTA	69,286	27.82%	–	170,962	68.64%	3	5,326	2.14%	–	0	0.00%	–	3,487	1.40%	–	−101,676	−40.82%	249,061	WY
סה"כ	–	65,915,795	51.06%	332	60,933,504	47.20%	206	1,275,971	0.99%	–	469,627	0.36%	–	490,510	0.38%	–	4,982,291	3.86%	129,085,410	US

ראו גם

• הבחירות לנשיאות ארצות הברית

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012 (באנגלית)
• ציפי שמילוביץ, אדום, כחול ולבן?, באתר כלכליסט, 12 ביולי 2012
• יצחק בן-חורין, וושינגטון, תשדיר: רומני שר על אמריקה ומחביא כסף בחו"ל, באתר ynet, 16 ביולי 2012
• חמי שלו, המשימה הראשונה של הנשיא הבא: למנוע הידרדרות לתהום כלכלית, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2012
• אלקסיס מדריגל, The Atlantic, כל חנוני הנשיא, באתר כלכליסט, 6 בדצמבר 2012
• הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2012, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)