הבחירות לנשיאות מצרים (2012)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבחירות לנשיאות מצרים (2012)
Flag of Egypt.svg
מדינה מצרים
תאריך הבחירות סיבוב ראשון 2324 במאי
סיבוב שני 1617 ביוני
מקום ראשון מוחמד מורסי
שייכות פוליטית מפלגת החירות והצדק
אחוז 51.73%
מקום שני אחמד שפיק
שייכות פוליטית עצמאי
אחוז 48.27%
הבחירות הקודמות 2005
הבחירות הבאות 2014
https://www.elections.eg/

הבחירות לנשיאות מצרים בשנת 2012ערבית: انتخابات الرئاسة المصرية للعام 2012) הן הבחירות החופשיות הראשונות לנשיאות מצרים. הבחירות התקיימו בעקבות נפילת השלטון במדינה. הסיבוב הראשון של הבחירות התקיים ב-2324 במאי 2012 והתמודדו בו 12 מועמדים; הסיבוב השני של הבחירות, בו ניצח המתמודד מוחמד מורסי את אחמד שפיק, נערך ב-1617 ביוני לאחר שלא הושגה הכרעה בסיבוב הראשון‏[1].

זו מערכת הבחירות השנייה בתולדות מצרים בה התמודדו יותר ממועמד אחד; (הפעם הקודמת הייתה בבחירות 2005). וכן אלו הבחירות הראשונות לנשיאות לאחר ההפיכה במדינה.

כללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשל ופוליטיקה של
מצרים
סמל מצרים

כללי הבחירות פורסמו ב-30 בינואר 2012. נקבע כי מועמד חייב להיוולד במצרים להורים מצרים, אסור שיחזיק באזרחות כפולה ואסור שיהיה נשוי למי שאינו אזרח מצרי. כדי להיות מועמד דרוש תמיכה של 30 חברי פרלמנט או חתימות של 30,000 בעלי זכות בחירה‏[2]. על פי ועדת הבחירות המצרית, הליך הרישום החל ב-10 במרץ 2012‏[3] והסתיים ב-7 באפריל.

מועמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופס הצבעה, סיבוב ראשון

לפני הסיבוב הראשון, 23 מועמדים נרשמו רשמית למרוץ‏[4], חלק מהמועמדים פרשו בטרם ההרשמה ועשרה מועמדים נפסלו סופית בפני ועדת הבחירות המצרית, לאחר שניתן להם אפשרות ערעור בפני הוועדה עצמה. ביניהם ניתן למצוא שלושה מועמדים מרכזיים. הראשון, סגן הנשיא וראש המודיעין המצרי תחת משטרו של מובארק, עומר סולימאן, בשל היעדר כ-1000 חתימות ממחוז אחד, השני, המועמד הסלפי אבו איסמעיל, בשל אזרחותה האמריקאית של אמו והשלישי, מועמד האחים המוסלמים למרוץ, חיירת א-שאטר, בשל עברו הפלילי (ישב בכלא של הממשל הקודם של מובראק, בשל פעילותו במסגרת האחים המוסלמים שהיה בזמנו בלתי חוקי). החלטתה של ועדת הבחירות המצרית היא סופית ולא ניתן לערער עליה‏[5][6]. ב-23 באפריל אישרה המועצה הצבאית חוק שעבר בפרלמנט הנשלט על ידי האיסלמיסטים ובו איסור על ראשי ממשלות לשעבר, סגני נשיא ושאר חברי מפלגת השלטון הבכירים תחת מובראק לרוץ למשרה ציבורית למשך 10 שנים, ובכך, למעשה, נפסלה המועמדות ה-11 במספר הפסילות, זו של ראש הממשלה לשעבר אחמד שפיק, שכיהן כראש ממשלה תחת ממשלו של מובראק. החוק והפסילה החדשה אושרו גם על ידי ועדת הבחירות המצרית [1] [2]. החוק החדש לא הוחל על מועמדותו של עמר מוסא שכן אינו חל על דרגים ברמת שר [3] [4], הדרג בו כיהן מוסא בממשלו של מובראק (ראה הערה להלן)[7].

ב-25 באפריל קיבלה ועדת הבחירות את ערעורו של אחמד שפיק כנגד החלטתה הקודמת של הוועדה לפסול את מועמדותו למרוץ לנשיאות (ובכך עמדה הרשימה הסופית על סך של 13 מועמדים כשרים) וכן ועדת הבחירות הצהירה כי "חוק הצינון" החדש גם יובא בפני בית המשפט החוקתי כדי לקבוע האם הוא חוקתי, כפי שנתבקש בערעור [5]. ב-26 באפריל הכריזה ועדת הבחירות על רשימת המועמדים הסופית [6] [7]. ב-16 במאי 2012 פרש מהמרוץ מועמד פחות מרכזי בשם מוחמד פאוזי עיסא, לטובת המועמד עמר מוסא, כשהוא משאיר בכך את רשימת המועמדים הסופית על סך 12 מועמדים [8] [9]. יומיים לפני הסיבוב השני, אליו העפילו מוחמד מורסי ואחמד שפיק, "חוק הצינון" נידון בפני בית המשפט החוקתי שקבע שהחוק אינו חוקתי ומפר את עקרון השוויון ובכך בית המשפט הסיר סופית כל מכשול בפני מועמדותו של שפיק במרוץ לנשיאות, אך זה האחרון הפסיד בסיבוב השני למתחרהו מוחמד מורסי.

מועמדים כשרים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם מועמד הערות אידאולוגיה מפלגה
מועמדים כשרים מרכזיים
Abdel Moneim Aboul Fotouh.jpg
מזכ"ל האיגוד הרפואי הערבי ולשעבר חבר לשכת ההדרכה של האחים המוסלמים
איסלמיסט ושמרן המשלב אלמנטים ליברלים עצמאי

(מפלגת א-נור הסלפית, מפלגת אל-וסט האיסלמית-מתונה ומפלגת הזרם המצרי המרכזי הודיעו על תמיכה באל-פתוח [10] [11])

Khaled Ali announces his candidacy.jpg
עורך דין ופעיל למען עובדים. לשעבר ראש המרכז המצרי לזכויות כלכליות וחברתיות (ECESR), ממייסדי "מרכז החוק הישאם מובארק"(HMLC)
ליברליזם חברתי, זכויות האדם, שמאל עצמאי
Male no free image yet-he.svg
לשעבר המזכיר הכללי של "האיחוד הבינלאומי של חכמי הדת המוסלמים" וראש "האגודה המצרית לתרבות ודיאלוג"
שמרנות עצמאי
Hisham Bastawisy.JPG
שופט מצרי וסגן נשיא בית המשפט המצרי לערעורים. מועמד מפלגת האיגוד המקצועי הלאומית הפרוגרסיבית (טגאמו) .
ליברליזם חברתי מפלגת האיגוד המקצועי הלאומית הפרוגרסיבית (טגאמו)
Male no free image yet-he.svg
חבר פרלמנט מטעם מפלגת "המהפכה ממשיכה", ומועמד מפלגת "הברית העממית הסוציאליסטית".
שמאל הברית העממית הסוציאליסטית
Mohamed Morsi-05-2013.jpg
יו"ר מפלגת החירות והצדק. מועמד מחליף לאחים המוסלמים, במקום חירת א-שאטר.
איסלמיסט, שמרן ומועמד האחים המוסלמים מפלגת החירות והצדק
Amr Moussa at the 37th G8 Summit in Deauville 054.jpg
בעבר כיהן כמזכ"ל הליגה הערבית וכשר החוץ של מצרים.
מרכז עצמאי
מנהיג המפלגה הנאצריסטית "כבוד".
סוציאליזם, נאצריזם מפלגת כבוד
Male no free image yet-he.svg
לשעבר מפקד חיל האוויר המצרי וראש הממשלה האחרון תחת הממשל הקודם של חוסני מובארכ.
מרכז עצמאי

מועמדים כשרים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבדאללה אל-אשעל - עוזר שר החוץ הקודם, שגריר בדימוס. מועמד מפלגת האותנטיות.
  • מחמוד חוסאם - כעצמאי קיבל חתימות של 30,000 בעלי זכות בחירה. נשיא מפלגת "ההתחלה".
  • חוסאם חייר עללא - מועמד "מפלגת השלום הדמוקרטי" ומראשי המודיעין המצרי לשעבר [13].

מועמדים מרכזיים שנפסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה שם מועמד הערות אידאולוגיה מפלגה
מועמדים מרכזיים שנפסלו [14]
حازم صلاح مسجد أسد بن الفرات.jpg
סלאפי[8]. דמות שמרנית ביותר‏[9] ומגיש טלוויזיה.
סלפיה, שמרנות מפלגת א-נור
Ayman Noor.jpg
מייסד המפלגה הליברלית אל-ע'ד ומנהיג מפלגת אל-ע'ד ת'ורה.
ליברליזם מפלגת אל-ע'ד ת'ורה
Male no free image yet-he.svg
איש עסקים וסגן המדריך העליון של האחים המוסלמים במצרים. מועמד האחים המוסלמים לנשיאות.
שמרנות, האחים המוסלמים מפלגת החירות והצדק
Omar Suleiman 070731-D-7203T-010 0WX8I.jpg
גנרל וראש המודיעין המצרי תחת חוסני מובראכ
מרכז, לאומיות עצמאי

מועמדים נוספים שנפסלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחמד עוואד אל סעידי - מועמד המפלגה הלאומית של מצרים
  • אבראהים אלג'ריב - כעצמאי קיבל חתימות של 30,000 בעלי זכות בחירה.
  • אשראף בראמה - נשיא מפלגת "מצר אל-קננה".
  • חוסאם חיירת - מועמד "המפלגה הסוציאליסטית הערבית מצרית"
  • ממדוח קוטב - לשעבר מזכ"ל המודיעין הכללי של מצרים, מועמד "מפלגת הציוויליזציה".
  • מורתדה מנצור - לשעבר יו"ר מועדון הספורט זמאלק. מועמד "המפלגה הלאומי של מצרים".

מועמדים שפרשו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל הסיבוב השני העפילו שני המועמדים שזכו במספר הקולות הרב ביותר, מוחמד מורסי ואחמד שפיק.

מועמד מפלגה סיבוב ראשון סיבוב שני
קולות  % קולות  %
מוחמד מורסי מפלגת החירות והצדק 5,764,952 24.78 13,230,131 51.73%
אחמד שפיק עצמאי 5,505,327 23.66 12,347,380 48.27%
חמדין סבאחי מפלגת כבוד 4,820,273 20.72
עבד אל-מונעם אבו אל-פתוח עצמאי 4,065,239 17.47
עמר מוסא עצמאי 2,588,850 11.13
מוחמד סלים אל עווא עצמאי 235,374 1.01
חאלד עלי עצמאי 134,056 0.58
אבו אל עז אל חרירי הברית העממית הסוציאליסטית 40,090 0.17
הישאם בסטאוויסי טגאמו 29,189 0.13
מחמוד חוסאם עצמאי 23,992 0.10
מוחמד פאוזי עיסא מפלגת הדור הדמוקרטית 23,889 0.10
חוסאם חייר עללא מפלגת השלום הדמוקרטי 22,036 0.09
עבדאללה אל-אשעל מפלגת האותנטיות 12,249 0.05
סך כל הקולות הכשרים 23,265,516 98.28% 25,577,511 96.81%
פתקים לבנים או פסולים 406,720 1.72 843,252 3.19%
אחוזי הצבעה 23,672,236 46.42 26,420,763 51.85%
לא הצביעו 27,324,510 53.58 24,538,031 48.15%
בעלי זכות הבחירה 50,996,746 50,958,794
מקור: אל אהראם, הכרזת התוצאות של הסיבוב הראשון מטעם ועדת הבחירות העליונה, הכרזת התוצאות של הסיבוב השני מטעם ועדת הבחירות העליונה

ב-30 ביוני 2012 הושבע הנשיא הנבחר מוחמד מורסי לתפקידו. סמכויותיו של הנשיא, כמו גם חוקה קבועה למצרים, טרם נקבעו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על הבחירות מאתר הבוסטון
  2. ^ מידע מאתר ה-BBC
  3. ^ מידע מאתר אל-אהראם
  4. ^ רשימת המועמדים לנשיאות
  5. ^ Electoral commission upholds ban on 10 presidential candidates, אל אהראם, 17 באפריל 2012
  6. ^ Presidency poll on time, אל אהראם, 19-25 באפריל 2012
  7. ^ מוסא כיהן 10 שנים כמזכ"ל הליגה הערבית, אך זו אינה הסיבה שהוא לא נפסל. ראשית כי חסר לו כמה חודשים ל-10 שנים הללו בספירה מיום כניסת החוק לתוקף (היום בו הודח מובראק), ושנית בשל מה שצוין לעיל - כי החוק אינו תקף לגבי בכירים בממשל מובראק בדרגת שר, הדרגה בה כיהן מוסא, כך שסעיף ה-10 שנים כלל אינו רלוונטי אליו.
  8. ^ egyptindependent
  9. ^ bikyamasr.com